בבית העלמין הצבאי באשדוד הובא למנוחות ביום שישי סמל יאיר אליהו (19), לוחם הנדסה קרבית שנפל בתאונה מבצעית בבית-חאנון שבצפון רצועת עזה.
יאיר, שמשפחתו מתגוררת ביישוב עזר שבמועצה האזורית באר טוביה, נהרג לאחר שכלי הנדסי כבד נפל לבור ופגע בכלי אחר שאותו הוא הפעיל. הוא החלל ה-882 מאז פרוץ המלחמה.
יאיר הותיר אחריו את הוריו, חווה ויניב, ושני אחים – מיכל ועידו. אביו ספד לו בהלווייתו: "מה שאני יכול להגיד זה שיש לי זכות, כבר תקופה ארוכה, שאתה הבן שלי. תמיד שאלתי את עצמי אם אני מספיק טוב בתור אבא, אז הלבבות שהייתי מקבל בבוקר בווטסאפ הם הגאווה הגדולה ביותר. תמיד ראיתי את ההערכה בעיניים. הערכה בלי להגיד מילה. היית ילד מאוד-מאוד חכם, אוהב וטוב לב. היינו צוחקים יחד מבדיחות שטותיות כמו שני ילדים. לא יכולתי לבקש דבר יותר טוב ממך. אני אוהב אותך ומצדיע לך".
האם, חווה, ספדה לבנה בדמעות: "יאירוש, ילד יפה ואהוב שלי. תמיד אמרתי לך שאתה כמו השם שלך, מאיר כל מקום שאתה נמצא בו. ילד של אור, אהבה ושמחה. מנחם אותי לדעת שמתת במקום שהכי אהבת, עם אנשים שהכי אהבת, מבצע את התפקיד שהכי אהבת. רק השבוע סיפרת לנו שרצו שתעלה על הסוללה באור יום ולא הסכמת, אמרת למפקד שככה אתה חשוף לצלפים. ואז ביצעת את המשימה בלילה. שמחתי שאתה מפעיל שיקול דעת. מרגע שנולדת פחדתי מהיום שתתגייס, לא יודעת למה. שנה לפני הגיוס היית מתקשר יום-יום ל'מיטב' ואומר: 'אני - רק להנדסה'. שאלתי אותך: 'יאיר, למה הנדסה?' ענית לי: 'כי הם נכנסים ראשונים'. אתה בטח תתפלל גם על הפועל תל-אביב. אולי מהשמיים תזכה לראות אותם לוקחים דרבי או אליפות".
