היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, רגילה לעימותים כמעט יומיים עם הממשלה. אך תגובתה אתמול שנוגעת להליך הפיטורים שלה הייתה קשה במיוחד.
בליבה עומדת טענתה כי הממשלה מבטלת למעשה את חובת ההיוועצות עם גורמים מקצועיים והופכת את ההליך, ובהשלכה את התפקיד, לפוליטי לגמרי. היועצת ביקשה מבג"ץ להוציא צו ביניים שיקפיא את החלטת הממשלה לקדם את פיטוריה באמצעות ועדת שרים, וימנע מהממשלה לנקוט צעדים נוספים. בתגובת בהרב-מיארה לבג"ץ נכתב כי "החלטת הממשלה להפוך את פיטורי היועצת המשפטית להליך פוליטי לגמרי אינה חוקית ותאפשר דילים פוליטיים ופרשות כמו בר-און/חברון. הממשלה לא הצליחה להקים ועדה מקצועית ציבורית שתתמוך בסיום כהונת היועצת כנדרש ורק לאחר מכן קידמה השתלטות פוליטית מלאה על ההליך".
"בוטלה באופן מעשי חובת ההיוועצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית שנקבעה בהחלטת הממשלה, אשר עיגנה את המלצות ועדת שמגר", כתבה בהרב-מיארה. “נקבע כי באפשרות הממשלה לדון ולהחליט על סיום כהונת היועץ המשפטי לממשלה אך על פי המלצת ועדת שרים שתוקם לעניין זה, ואשר המלצתה תובא בפני הממשלה".
יו"ר הוועדה שמינתה הממשלה הוא עמיחי שיקלי. חברים בה גם השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי. "באופן זה, עיקרי ההיבטים המקצועיים והציבוריים... הפכו לפוליטיים באופן מלא. כל השרים הללו כבר הביעו את דעתם בעניין סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה עוד קודם לכן", כתבה בהרב-מיארה.
לדברי היועצת, "ההחלטה החדשה מובילה לפוליטיזציה מלאה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ומחליפה מנגנון מאוזן, הכולל בדיקה מקצועית-חיצונית להפסקת כהונת היועץ, בהליך פוליטי לחלוטין. בנוסף, ההחלטה נוטלת את עצמאותו ואי-תלותו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה כשומר סף והופכת מוסד זה למוסד חדש, שונה ובעל צופן גנטי פוליטי לחלוטין".
היא הוסיפה וכתבה כי "השיקול המרכזי העומד בבסיס החלטת הממשלה לשנות את כללי המשחק הוא רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי, שאיננו נתון לחובה הקיימת לקבל המלצה של הוועדה המקצועית-ציבורית, מתוך חשש כי המלצה זו תהא שונה מעמדת הממשלה".
וזה לא העימות היחיד שהיה בין הקואליציה ליועמ"שית אתמול: יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן דרש מהיועצת להגיע לדיון הוועדה על "פרשת הרוגלות", שנקבע לשבוע הבא. הרקע לצעד הוא היעדרות היועצת מדיון הוועדה הקודם, שאליו הוזמנה מבעוד מועד, ואליו שלחה כנהוג נציג מטעמה.
הוועדה התכנסה לדיון על הפסקת עבודת "ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על-ידי גורמי האכיפה" (ועדת דרורי, שנחשבה לוועדה לעומתית לגורמי אכיפת החוק) בידי בג"ץ. הדיון כונס בעקבות צו על תנאי שהוציא בג"ץ, בדרישה מראש הממשלה ושר המשפטים להסביר מדוע לא תבוטל ועדת דרורי שמונתה לפני כשנתיים לחקר פרשת השימוש ברוגלות במשטרה נגד אזרחים ללא פיקוח או בקרה. בעקבות פרסום הפרשה בזמנו הוקפא השימוש המשטרתי ברוגלות.
יו"ר הוועדה רוטמן אמר לקראת הדיון כי "מאז חשיפת פרשת הרוגלות ב'כלכליסט', עבר פרק זמן ארוך מאוד, ועד היום הפרשה לא נחקרה ולא נבדקה על-ידי שום גורם חיצוני. מלבד הפגיעה האנושה באמון הציבור במערכות האכיפה, הדבר גם פוגע ביכולת להסדיר כלי אכיפה המתאימים לשנת 2025 ומוביל באופן ישיר להתגברות הפשיעה ולהחמרת תוצאותיה, במיוחד בפשיעה המאורגנת ובפשיעה במגזר הערבי".
