תושבי טירה חוששים לחייהם ברקע גל הרציחות, האיומים והאלימות שמשתולל בעיר מתחילת השנה, רובם לא מרגישים ביטחון להסתובב בעיר. מתחילת השנה, עשרה אנשים נרצחו בטירה, מה שהופך אותה לעיר עם הכי הרבה נרצחים מתחילת השנה.
מרואן נאסר, מועאד עבד אלחי, סברי מרדי, יוסף אבו כיט, איהם נאסר, סוזאן בשארה, יוסרי נאסר, מוחמד תיתי ומרואן עמרור, הם תושבי העיר שנרצחו השנה, ובלילה בין ראשון לשני הצטרף לרשימה שם נוסף: מחמוד חג'אג', שנורה למוות בדרכו הביתה מהמכולת השכונתית. למרות זאת, רק 2 ממקרי הרצח פוענחו עד כה, והתושבים ממשיכים לחיות בפחד.
פתחי, אביו של מחמוד, סיפר: "נכדתי לוראן, בתו היחידה של מחמוד, חיכתה לו ליד החלון, היא שמעה צעקות וראתה את אביה נורה למוות ונופל. מאז היא שואלת אותי כל יום 'מתי אבא יחזור?', זה קורע לנו את הלב", הוא משתף בעצב. "מחמוד היה אדם טוב, רצחו אותו רק בגלל שהיה לו קשר לאיש שהסתכסך עם אחרים. הגענו למצב שאם אומרים שלום לאיש הלא נכון אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתחת לאדמה".
עותמאן, אביו של מוחמד תיתי שנרצח באפריל, משתף גם במצב הקשה בעיר: "מאז שבני שנרצח אני במצב נפשי קשה מאוד. מוחמד לא עשה דבר, הרוצחים רצו לרצוח חבר שלו, וכשירו פגעו במוחמד במקום, הוא בכלל לא היה יעד", עותמאן מספר בצער. "אני חושש לאבד עוד בן עם המצב בטירה כיום. היישוב משתולל ומאבד את כל הביטחון האישי". מאהר גאנם, תושב העיר, מוסיף: "הפכנו לחיות בג'ונגל, כשאנחנו יוצאים מהבית אנחנו לא יודעים אם נחזור חיים או מתים. כולנו עומדים בפני סכנה גדולה, וייתכן שזה תורי או תורו של אחד מבני משפחתי. המשטרה נכשלה במיגור הפשיעה, ואין לנו ברירה ‑ או להגן על עצמנו בדרך שלנו, או להגר מהמדינה". תושבת נוספת בעיר מספרת על הקושי. "מאיימים עליי ועל בעלי ברצח רק משום שסירבנו להתקין מצלמות אבטחה בקיר של הבית שלנו כדי שירגלו על משפחה מסוכסכת שחיה סמוך אלינו, נאלצנו לעזוב את הבית", היא משתפת, ותוקפת: "איך למרות המצב איש לא זז? איך יכול להיות שאף אחד לא נאבק בפשיעה? זה כישלון של כל הגורמים, מהמשטרה ועד למנהיגים".
2 צפייה בגלריה
הנרצחים בטירה בתוך 6 חודשים (משמאל לימין). שורה עליונה: מרואן נאסר, איהם נאסר, מועאד עבד אלחי, שורה אמצעית: סברי מרדי, יוסף אבו כיט, סוזאן בשארה, שורה תחתונה: יוסרי נאסר, מוחמד תיתי, מרואן עמרור
סגן ראש העיר טירה, עו"ד סאמח עיראקי, מאשים את הממשלה בהפקרה מתמשכת ובמצב אליו הגיעה העיר. "להשליך על העיריות והתושבים את הטיפול בארגוני הפשיעה זה פשוט להגיד לנו ‑ תסתדרו לבד. זה משדר לתושבים שאנחנו לא חשובים, שזה לא משנה אם נהרוג אחד את השני. יש תחושה קשה שגורמים מסוימים למעלה מנסים להשריש בתודעה שמבחינתם ערבי טוב הוא ערבי מת".
סגן ראש העיר הוסיף: "אנחנו משתדלים - יש תוכניות בבתי ספר, אנחנו משקיעים את כל מה שיש בתקציב העירוני. אבל בלי תגבור משמעותי של המדינה - לא נוכל לנצח את הפשיעה". לדבריו, ארגוני הפשע מרגישים חסינים: "המספרים מדברים בעד עצמם. כשבכמה חודשים נרצחים עשרה בני אדם - זה אומר שהפושעים בטוחים שלא ייעצרו, לא ייחקרו ולא ייכנסו לכלא. המדינה איבדה את כוח ההרתעה - וזה כשל מוחלט של המערכת".
