הדברים של רוטמן הם סרט מדומיין שהוא כתב וביים, שהקשר שלו למציאות קלוש. אציג להלן את עיקרי העובדות לאמיתן.
בדיון שהתקיים בוועדת החוקה של הכנסת באוגוסט 2005 הצגתי, כיועץ המשפטי לממשלה, את המדיניות המנחה את מערכת אכיפת החוק בהתייחס לפעולות המחאה וההתנגדות לתוכנית ההתנתקות. אביא להלן את עיקרי הדברים:
• תוכנית ההתנתקות הציבה בפני הדמוקרטיה הישראלית מבחן כפול: מחד גיסא, הבטחת יישום החלטה מדינית-ביטחונית מורכבת ורגישה של מוסדותיה המוסמכים של המדינה – הממשלה והכנסת; ומאידך גיסא, יישום ההחלטה תוך הימנעות מפגיעה בזכויות הפרט והציבור המתנגד להחלטה זו, ובעיקר תוך הבטחת חופש הביטוי והמחאה של המתנגדים.
• בהתאם לכן, המדיניות שגובשה, ולפיה הונחו גופי האכיפה לפעול, הייתה של מקסימום סובלנות כלפי פעילות מחאה וחופש ביטוי, גם אם זו גלשה לא פעם לביטויי הסתה; ולעומת זאת, מניעת פעולות של אלימות לסוגיה, מתוך תפיסה שחופש הביטוי והמחאה אינו היתר למעשי אלימות, וכי למעשי אלימות אין הצדקה במאבק דמוקרטי, צודק ככל שיהיה.
• אזכיר כי מדיניות זו נתקלה בביקורת מצד מי שסברו שאין לנהוג בסלחנות גם נגד ביטויי הסתה, תוך אזכור ההסתה שקדמה לרצח רבין ז"ל.
• מדיניות זו לא הייתה בגדר תורת הנסתר, והיא קיבלה ביטוי בזמן אמת בפורומים שונים, כולל במפגש שלי עם ראשי מועצת יש"ע ובדיון בוועדת החוקה.
כאמור, לצד גישה סובלנית מקסימלית כלפי פעולות מחאה וביטוי, גם כאשר אלה גלשו מעבר למותר, ננקטו פעולות אכיפה נגד פעילות בלתי חוקית של אלימות לסוגיה, שננקטה במסגרת פעולות ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות, כולל אלימות פיזית, ואף אלמנטים טרוריסטיים, וכן הצטיידות באמצעי לחימה ופגיעה בשוטרים ובחיילים.
• הפעולות האלימות שתוכננו, וחלקן גם בוצעו, כללו פיזור שמן על הכבישים, פיזור נינג'ות ומסמרים, הצתת מזרנים וצמיגים על הכביש. שב"כ עצר כמה קבוצות שאגרו אמצעי לחימה. זמן קצר לפני ביצוע הפינוי, נתפסו עשרות קילוגרמים של דוקרנים ונינג'ות במסגרייה במושב בית גמליאל.
• המתנגדים גם הציתו שריפות, אחת מהן סמוך למתקן של חברת החשמל. כן נעצרו פעילים שתיכננו לפגוע בארונות סעף של בזק בבאר-שבע. שני חיילים מהנח"ל החרדי נעצרו בחשד כי הניחו מטעני דמה שעוררו פאניקה רבתי בתחנה המרכזית בירושלים.
• החייל עדן נתן זאדה רצח ארבעה אזרחים ערבים באוטובוס סמוך לשפרעם (לפני שנרצח בעצמו), והמתיישב אשר ויזגן רצח ארבעה פועלים פלסטינים. בוצע גם מעשה לינץ' באזור המואסי שבצפון הרצועה.
• "מצעד כפר מימון" היה ניסיון מוצהר למנוע בכוח, על ידי אלפי מפגינים, ביצוע הפינוי.
• במסגרת ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות היו קריאות לסרבנות של מנהיגים פוליטיים ורבנים, שהופנו לחיילי צה"ל, בדיון בוועדת החוץ והביטחון הרמטכ"ל דיווח כי יש כבר עשרות חיילים סרבנים, והתופעה הזו הלכה ותפחה ככל שהתקרב מועד ביצוע הפינוי.
המפורט לעיל, בתמצית שבתמצית, מצביע על כך שהניסיון לתלות את התנהלות מערכת אכיפת החוק בעמדה פוליטית היא מופרכת ומקוממת.
