הפשרה שהוגשה אתמול לביהמ"ש העליון בעניין מינויו של ראש השב"כ פתרה למשך 60 יום את בעיית ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת "קטארגייט". פשרה זו, שעדיין דורשת את אישור הרכב השופטים, אינה מזכירה כלל את שמו של אלוף דוד זיני, ולא בכדי.
הפשרה מאמצת לכאורה את עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושל מי שכתב את חוות הדעת על ניגוד הענייניים, המשנה שלה, ד"ר גיל לימון, כמו גם את דברי נשיא העליון יצחק עמית בדיון בבג"ץ, לפיהם ניגוד העניינים של נתניהו במינוי ראש שב"כ בעת חקירת "קטארגייט" – זועק לשמיים.
בג"ץ דן בשלב זה רק בנושא אחד: ניגוד העניינים של ראש הממשלה. גם היועמ"שית וגם בג"ץ, דאגו שלא להזכיר את זיני – כי לא המינוי שלו עומד בשלב זה במוקד ההחלטה המשפטית. זה לא מונע ממקורבי רה"מ לצאת מיד בהכרזה, טרם זמנה, שבג"ץ מאשר את מועמדות זיני.
אבל האמת היא שאנחנו ממש לא שם, ולא נהיה שם בחודשיים הקרובים. בראשית ספטמבר תידרש היועמ"שית להבהיר לבג"ץ אם חקירת "קטארגייט" הסתיימה ואם נתניהו יכול לעסוק במינוי ראש שב"כ שהוא יבחר. מבחינת נתניהו, מדובר בזיני.
לכן, ראש הממשלה יכול למחוא כפיים בשמחה. לא נמנע ממנו לבחור ראש שב"כ, אם כי לא מיד כפי שרצה, לקראת פקיעת כהונתו הזמנית של ממלא מקום ראש השב"כ ש' ב-16 ליולי. הפשרה גורסת שנתניהו ימשיך לעבוד עם ש' חודשיים נוספים, ובעוד 60 יום הוא יוכל, אם עדיין ירצה, להעלות את זיני על ראש שמחתו.
למרות טענותיו של נתניהו כלפי בג"ץ, הפגינו הנשיא עמית והשופטים כנפי-שטייניץ ואלכס שטיין כבוד ואורך רוח כלפי ראש הממשלה, בכך שחתרו לפשרה במקום "להניף את פטישם" בסוגיה כה טעונה, פוליטית וציבורית. הנשיא עמית הבהיר כי בג"ץ מעדיף לפסוק הלכות בנושאי ליבה כמו פיטורי ראש השב"כ, במקום לקחת חלק ב"קטטות" על ניגודי העניינים של ראש הממשלה שיש בהן גם יסוד מביך.
הישג נוסף לייעוץ המשפטי בפשרה הוא שההליך החקירתי של "קטארגייט", שנמצא עתה בשלבים קריטיים בצוות המשותף לשב"כ ולמשטרה, יוכל להתנהל מבלי שיזוהם ומבלי שראש שב"כ כלשהו שהיה ממונה עתה על ידי נתניהו, היה נחשד מיד בכך שהתערב, התעניין או שיבש אותו. זה חשוב גם לחוקרי המשטרה והשב"כ שעוסקים במלאכה, שכן מה שמתרחש בחוץ לא נעלם מעיניהם.
נכון לעכשיו, וכבר היו דברים מעולם, דוד זיני הוא מועמדו של נתניהו – אבל אין מדובר בנושא מוגמר. נתניהו יציג את מועמדתו הרשמית בספטמבר כפי שנמסר לבג"ץ, ויפנה ל"וועדת גרוניס" המייעצת למינויים של שבעה בעלי התפקידים הבכירים במדינה. הוועדה כבר הוכיחה שאינה חותמת גומי, ועל פי פסיקות בג"ץ אין היא עוסקת רק בטוהר המידות של המועמד – אלא גם בהליך הבחירה והמינוי, ובודקת שלא נפל בהם פגם.
הוועדה עוסקת במניעי המועמד להתמנות, אך גם במניעי הממשלה שבוחרת בו. לאחר שתפנה רשמית לציבור, היא פתוחה לכל פונה המבקש להשיג על המינוי כל עוד הוא מציג בעיה לא קנטרנית. בעקבות תלונות, היו מקרים בהם המועמד לתפקיד לא נבחר או בחר למשוך את המועמדות. בשנים האחרונות נוהגת הוועדה גם להתייעץ עם יועץ המשפטי לממשלה כדי לברר אם ישנם כשלים חוקיים או אתיים שפוגמים במינוי באופן שלא ניתן לאשרו. מבחינת בהרב-מיארה, הייתה זו עוד סיבה לא לומר דבר, בשלב זה, על מועמדות דוד זיני.
