הגענו קצת לפני תשע בבוקר וכבר היה חם מאוד. עולים בכביש 99 המטפס בפיתולים אל צפון רמת הגולן, עוברים את התצפית למפל נחל סער ואחרי קצת יותר משני קילומטרים יורדים בזהירות מהכביש, ימינה אל דרך צדדית ששער ברזל צהוב ניצב בכניסה אליה. השער הוצב כאן לפני כשנה ופתוח תמיד, אולם הוא מסמן את העתיד לבוא.
אבל מיד שוכחים מהשער כי אחרי נסיעה של כ-200 מטר בדרך משובשת מגיעים לגן עדן, ממש כך. סבך הצמחייה והעצים מסוככים מעל ובחסות הצל נעים. התיישבנו על שפת בריכת אבן עם גג מקושת מלאה מים צלולים וצוננים ונדרשו כמה רגעים כדי לסרוק בעיניים את הסביבה. זה מקום פלאי שצריך לבוא ולראות בעצמך, לא דרך עיניים של אחרים. פנינת טבע והיסטוריה ייחודית, נסתרת מעין המוכרת למתי מעט, מלאה עצי תות וזית, עצי שקד, רימון ותאנה, גפנים והדרים, וליד שלד הבית ששימש פעם כבית המוכתר ראינו גם מקבץ עצים של אוג הבורסקאים, העץ שעליו גדל הסומאק.
5 צפייה בגלריה
(חן גולן עם בנה לביא. "אתה יכול להגיד שרמת הגולן מספיק גדולה, שנמצא מקום אחר, אבל לא. זה מקום נדיר")
עד מלחמת ששת הימים, ביוני 1967, ישב כאן הכפר העלאווי עין פית. בין 1,500 ל-2,000 איש חיו פה וכולם ברחו. בתי הכפר, שהיו עשויים אבני בזלת, פוצצו על ידי צה"ל, אך מה שנותר משלדיהם עדיין ניצב בשטח וכוסה עם השנים בצמחייה. בריכת האבן הוקמה על נביעה טבעית בלב הכפר, שממנה זרמו מים באמת אבן אל טחנת הקמח. הבתים המוקשתים, טחנת הקמח, מבנה האבן מעל המעיין – כולם שרדו והם מוקפים בטבע פראי של בוסתני פרי וצמחייה ים-תיכונית ונחל איתן קטן בשם פרע חוצה בירידה את הכפר בפכפוך אל תוך עמק מרהיב ביופיו מלא שיחי פטל וקיסוס, עצי צפצפה ודולבים ויער קסום של אלות אטלנטיות, עד שהוא נשפך אל הבניאס. זה מקום שחובה להכירו, לעלות על הרכב וממש לבוא לראות בעיניים. אל תתמהמהו, צריך למהר. לא סתם הציב כאן הצבא שער צהוב. בקרוב מאוד הוא ייסגר במנעול ועין פית יהפוך לאתר בנייה סואן שיירמס בידי כלים הנדסיים כבדים. עצים יעקרו, דרכים יפרצו בתוך הבוסתנים והסבך הטבעי, כ-80 מבנים בגבהים שונים ייבנו בשטח הזה. פיסת הטבע הנדירה הזו תימחה ובמקומה יוצב שלט גדול: "מתקן לבנון", בסיס האימונים הגדול ביותר של צה"ל שמדמה לחימה באדמת שכנתנו מצפון.
בית לצבאים ולשועלים
אנחנו במורדות הצפון-מערביים של הגולן, בשטח אש 123ג'. זה שטח אש שהשהות בו, על פי אנשי החברה להגנת הטבע ותושבי האזור, מעולם לא נאכפה. מעל ה"לא נאכפה" צריך לשים כוכבית כי לאחרונה, בהתקרב מועד תחילת העבודות במקום, החלו להגיע למקום פקחים של הסיירת הירוקה ולהציג בפני המבקרים צוו שטח צבאי סגור ולבקשם לעזוב.
שטחה של רמת הגולן הוא 1,200 קמ"ר, כמעט חצי מהשטח מוכרז כשטח אש, אבל פה בעין פית, לשלט בכניסה לשביל היורד למעיין, לא הייתה מעולם משמעות. מירה ושדי, תושבת נמרוד, רבע שעה נסיעה מפה, אומרת שעין פית תמיד היה פתוח. "הילדים שלי גדלו כאן, עשינו פה קמפינגים, באנו לטבול בנחל, יורדים לקטוף תותי עץ ותאנים בעונה, קוטפים פטלים מתוקים לאורך הנחל, ומעולם לא היה פה אימון של הצבא או צורך בתיאום עם הצבא כדי להיכנס לכאן".
אתה יושב כאן עם הרגליים בתוך מימי המעיין ומשקיף על החרמון ולמטה ממנו על כתף הר דב. עמק החולה תחתינו, ממול בצפון מבצר קלעת נמרוד, ומזרחה מכאן, מעלינו, הג'ובה הגדולה ויער אודם. העובדה שהצבא לא נמצא כאן מושכת אל המקום בעלי חיים ממינים שונים. צפרים מגיעים לכאן כדי לעקוב אחר מגוון הציפורים הגדול במקום. חוץ מציפורים, עין פית משמש כבית לצבאים, דורבנים, חתולי ביצה, גיריות, שועלים, חזירי בר ושפנים שמגיעים בעיקר בימי הקיץ הלוהטים לשתות ממימי המעיין.
5 צפייה בגלריה
נבו בן־פזי ועינת לסט. "אנחנו כאן כדי להיות מוכנים כשהשופלים יגיעו" | צילום: גיל נחושתן
לירון שפירא, רכז שמירת טבע במחוז צפון של החברה להגנת הטבע, אומר ששטח האש של עין פית משתרע על אלפי דונמים עד הר אודם במזרח. בזמן שישבנו ליד המעיין שמענו כל העת רעשי פיצוצים וירי. כמה מאות מטרים מעין פית, על חורבותיו של הכפר העלאווי השכן, זעורה, פועל כבר עשרות שנים מתקן אימונים גדול של צה"ל. "כבר יש לא רחוק מכאן מתקן אימונים שמדמה לחימה בלבנון. לא ברור למה הצבא מתעקש להקים מתחם אימונים בשטח בנוי כאן בעין פית", אומר שפירא. "התכנון החל לפני כשלוש שנים והאישור התקבל ביוני 2023, חודשים ספורים לפני שפרצה המלחמה. מבחינה סטטוטורית זה היה מקום מושלם לצבא. הוא כבר מוכרז כשטח אש כך שלא הייתה בעיה לקדם כאן בינוי לצרכים צבאיים. תוואי השטח, סבך הצמחייה, מבחינת הצבא זה מקום מושלם. רק דבר אחד לא לקחו בחשבון וזה את הטבע הייחודי שיש פה. רמת הגולן מלאה בשטחי אש ובחורבות כפרים סוריים מלפני 67', והחברה להגנת הטבע פנתה לצבא וביקשה ממנו לחפש חלופות לעין פית. היינו מוכנים לעזור. הצענו כחלופה להרחיב את המתקן בזעורה אבל הצבא לא הסכים. אפילו הכנו עתירה לבג"ץ שיורה לצבא לחפש מקום אחר לבנות בו מתקן אימונים ולא להרוס את הטבע בעין פית".
הגשתם אותה? התקיים דיון?
"בדיוק פרצה המלחמה וירדנו מהרעיון. חשבנו שלנהל מאבק תקשורתי ומשפטי מול צה"ל בנושא הזה תוך כדי מלחמה, זה לא לעניין. המלחמה בפירוש טרפה את הקלפים של המאבק. היינו בטוחים גם שהצבא ירד מהרעיון להקים דווקא פה את המתקן ויחפש ביוזמתו אזור שלא נצפה מלבנון. לצערנו התבדנו והצבא חזר לקדם את התוכנית. לפני כמה חודשים התקיים פה סקר של רשות העתיקות וזה אומר שכל העסק הולך לקראת ביצוע. תחשוב על כל הלכלוך שיהיה פה, הרעש, קולות הנפץ, כמויות הבטון שישפכו פה. טירוף".
אהבה ממבט ראשון
תוכניות המתקן נדונו ואושרו בסופו של דבר בוולמ"ב, הוועדה לאישור מבנים ביטחוניים. זו ועדה המוחרגת מהוראות חוק התכנון והבנייה ומכל מחויבות להליכי התכנון האזרחיים. דיוני הוועדה והפרויקטים הנדונים בה סודיים ונעדרים כל פיקוח ציבורי. עוד קודם לכן, כשנודע על הכוונה להקים במקום מתקן אימונים ללוחמה בשטח בנוי, הוקם ועד הפעולה #מצילים את עין פית. במטה הפעולה עשרה חברים ועל העצומה שפירסם המטה, הקוראת לבטל את תוכנית הבינוי במקום, כבר חתמו למעלה מ-60 אלף ישראלים. זה לא עזר.
את חן גולן מקיבוץ אלרום פגשנו ליד המעיין. היא הגיעה עם בנה הפעוט לביא שהציע לנו עוגייה. "זה מקום שישר מתאהבים בו", אמרה, "אני לא מבינה איך אפשר להרוס אותו. המים כאן מחיים. הסומאק מבשיל באוגוסט. התאנים בסוף יולי. הפטל ביוני. במאי אנחנו באים לקטוף תותי עץ. זה בוסתן מטורף. אני מדריכה בארגון 'שומרי הגן' ואנחנו באים לפה עם ילדים להדרכות בטבע. אנחנו עושים פה מחנה. אתה יכול להגיד לי שיש עוד מקומות, שרמת הגולן מספיק גדולה, שנמצא מקום אחר, אבל לא, מקום כמו עין פית זה מקום נדיר. זו שכיית חמדה שאי-אפשר להפריז בייחוד שלה מכל הבחינות. אף אחד לא מבין את הצורך של הצבא, עם כל הכבוד לצרכים הביטחוניים שיש לנו, להרוס מקום כזה".
"אני מרגישה קצת מוזר שבתוך המציאות הכואבת והכאוטיות שהחברה הישראלית נמצאת בה, אני נאבקת דווקא על המקום הזה", אומרת ושדי, "חיילים נהרגים בעזה, יש לנו עוד חטופים שם במנהרות, הפרופורציה שהחיים כאן נותנים לך היא מטורפת. המאבק שלנו התחיל לפני שפרצה המלחמה וכשפרצה המלחמה היה נדמה לנו שהצבא הקפיא את התוכנית כי המקום הזה נצפה מלבנון. חשבנו שזה אחד הלקחים, לא להקים בסיסים בכינון ישיר ללבנון. הפסקנו את המחאה לאורך המלחמה אבל לאחרונה הבנו שהצבא חזר לקדם את התוכנית והקמנו פה מאהל מחאה. זה מרגיש שאין פה חשיבה. אני לגמרי בעד הצבא, הילדים שלי טחנו מילואים במלחמה, אני ציונית שבאה לגור ביישוב קטן בצפון הרמה. להרוס את המקום ולבנות פה לשב"יה (מתחם אימונים ללוחמה בשטח בנוי – ע"ש) תהיה בכייה לדורות. אנחנו רוצים לנשום אוויר, להיות מסוגלים לעשות מדורה קטנה מחוץ לבית, לטבול את הרגליים. אנשים רוצים קצת טבע. חנקו אותנו כבר מכל הכיוונים ורוצים להמשיך לחנוק אותנו. די, שחררו!"
מול הסיירת הירוקה
במאהל שהוקם בסמוך למעיין ישנים שלושה צעירים. לאורך כל שעות היום מגיעים אורחים, פעילים במחאה, כאלו שתומכים בה או סתם מטיילים ששמעו על עין פית ובאו לראות במה מדובר. עינת לסט שישנה במאהל, במקור מקיבוץ להבים בדרום, הצטרפה למחאה בקיץ 2023 וישנה כאן בקיץ שקדם למלחמה במשך למעלה מחודש. כשפרצה המלחמה חזרה הביתה לדרום ועכשיו היא שוב פה, הגיעה לפני ארבעה שבועות כדי להיות פה ברגע האמת. "הבנו שממש חשוב שתהיה נוכחות קבועה בשטח כדי שנהיה מוכנים כשהשופלים יגיעו. לא ניתן לזה לעבור בשקט. חשוב לנו לקרוא לציבור הרחב להצטרף למחאה הצודקת הזו ולהיות פה ברגע האמת".
שמעון בנימין, מנהל הדרכה בבית ספר שדה גולן של החברה להגנת הטבע, אומר שהצבא לא מבין הוא הצורך של הציבור במקומות כמו עין פית. "אני יכול לדבר איתך על ערכי הטבע שיש בעין פית, על כך שמדובר במסדרון אקולוגי לח שמחבר בין יער אודם לשמורת נחל הבניאס, מסדרון שמאפשר מרחב מחיה למגוון כל כך גדול של צמחייה ובעלי חיים, ואיך הבנייה במקום תהרוס ותגדע את המסדרון הזה. אבל בסוף מדובר במקום שנגיש לכולם, בלי שער וקופה בכניסה אליו, מקום שפתוח 24/7. מקומות פתוחים כאלה הולכים ונעלמים. אנחנו מדינה כל כך קטנה, כמה פניני טבע כאלו יש לנו? מה שווה הביטחון שלנו אם לא יהיו מקומות כאלו שאפשר לנשום בהם בטבע?"
בשבוע שעבר התחלו להגיע פקחים של הסיירת הירוקה וביקשו מאנשי המאהל להתפנות. "אמרנו לנו, 'אתם יודעים שהולכים לבנות פה בסיס צבאי? אתם לא יכולים להישאר פה. אז הזזנו את האוהלים כמה מטרים ימינה", אומר נבו בן-פזי, אחד הפעילים, "ואם הם יבואו עוד פעם נזיז אותם שוב כמה מטרים שמאלה".
בינתיים הצבא עידכן שתוכניות הבנייה לא יכללו את המעיין וישמרו ממנו מרחק של 100 מטר לפחות, אבל את הפעילים זה לא מספק. "אנחנו נאבקים לא רק על המעיין", אומר שפירא, "אלא ברעיון כולו. יהיו פה מאות חיילים, עשרות כלים כבדים, יהיה פה בינוי ועוד לפני כן עקירה של עצים ונטיעה של חדשים במקומות שמתאימים לתוכנית המתאר של מתקן האימונים. המקום הזה ייהרס לגמרי".
מעוז של לואונרים והיפים
בצה"ל אומרים שקיים צורך מבצעי מובהק לאמן את חיילי הסדיר והמילואים ללחימה בלבנון. הצורך הזה היה קיים עוד לפני המלחמה, על אחת כמה וכמה לאחריה. באגף התכנון (אג"ת) בחנו כמה חלופות, ביניהן הקמת מתקן באזור החרמון, ביער אודם ואפילו הגדלה של המתקן שהוקם וכבר פועל בזעורה. אבל בסוף, טוענים בצבא, אין כמו עין פית מבחינת התכסית, תוואי השטח, המבנים שקיימים במקום והאפשרות לעצב את המרחב באמצעות בינוי ופריצת דרכים חדשות כדי לדמות את מרחבי הלחימה בלבנון.
המתקן בזעורה הוא השלב הראשון בהקמת "מתקן לבנון". הוא מתאים לאימון מבצעי באש של גדוד אחד בעוד שהמתקן שיוקם בעין פית יאפשר אימון באש של צוות קרב חטיבתי במתאר לבנון. זה מעיד על גודל הפרויקט ועל הכוחות שיגיעו לכאן להתאמן. עין פית יאפשר להתאמן במתאר של שטח סבוך, שטח בנוי ושטח בנוי וסבוך, והכל במתקן אחד. זו יכולת אימון שלא קיימת כיום ונדרשת בדחיפות כדי לייצר כשירות לסבב הלחימה הבא בלבנון, כשיבוא.
גורמים בצבא מבהירים כי הציבור יוכל להגיע אל המעיין בסופי השבוע ללא תיאום מראש. באמצע השבוע ביקור במעיין יהיה כרוך בטלפון למתא"ם, מרכז תיאום כניסת אזרחים לשטחי אש. אחרי הכל, עין פית יהפוך למתקן אימונים סואן ויבוצעו בו תרגילים באש חיה. אף אחד לא ירצה למצוא את עצמו עם הרגליים במעיין כשבמרחק 100 מטר ממנו עפים כדורים ופגזים.
שמעון מבית הספר שדה שבגולן אומר שמעבר לטבע הפראי ולעובדה שהמקום פתוח 24/7, עין פית מהווה תחנת מרגוע והתחברות בטבע. "יש שם זולות בעמק שמתחת למעין, אנשים באים עושים קמפינג למשך ימים ואפילו שבועות. מצד אחד לואנרים שבאים להתבודד, ובו בזמן רייב של ריינבו שנמשך כמה ימים. המקום הזה הוא חתכת היפיאדה, אחד המקומות האחרונים שמאפשר ליהנות מהטבע בלי פילטרים. זה הכוח של עין פית".
בינתיים המחאה מגבירה הילוך. ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית מנסה לעורר מודעות בקרב חברי הכנסת לפרויקט המתוכנן והעלה ביום רביעי האחרון הצעה דחופה לסדר היום שכותרתה "מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין פית". קרויזר, תושב רמת הגולן, הוא חלק מהמחאה שהחלה לפני כשנתיים נגד התכנית. "זה מקום שהיינו הולכים לישון בו עם חברים והילדים. עוד לפני שהתוכנית אושרה שלחתי מכתבים לשר הביטחון הקודם יואב גלנט ולאלוף הפיקוד אורי גורדין. לצערי לא הצלחתי לעצור את התוכנית. אני מקווה שהדברים שלי במליאת הכנסת והמחאה ייצרו לחץ ציבורי שיגרום לצבא לעצור רגע ולחשוב באמת על חלופה".
בצבא מגיבים ואומרים שהתוכנית שאושרה מטילה מגבלות על תנועת הכוחות בשטח. לא תהיה פגיעה בנביעה, לא תהיה תנועת רק"מ בתוואי נחל פרע ולא יהיה בינוי בתוואי הנחל. "הכוונה", כך על פי גורמים המעורים בתכניות, "היא לעלות על הקרקע לתחילת העבודות בזמן הקרוב. הצורך המבצעי באימון הכוחות דורש מאיתנו להזדרז".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לפני מספר חודשים החל צה"ל את השלב השני בהקמת מתקן האימונים בצפון רמת הגולן. מתקן זה יאפשר את אימון כוחות היבשה באופן מיטבי, תוך דימוי מצב האמת ותרגול הכשירויות הנדרשות. צה"ל מודע לחשיבות השמירה על הסביבה במתחם ופועל בתיאום עם כלל הרשויות הרלוונטיות כדי לממש את משימתו תוך שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת. צה"ל לא יבנה על הנחל וישמור מרחק ממנו כך שלא ייהרס. כחלק מהתיאום, הורחק הבינוי לרדיוס של 100 מטר מהמעיין והוגדרו שטחים רגישים שבהם לא יבוצע בינוי ולא תותר תנועת כלי רכב. המתקן מוקם לאחר תהליך של בחינת חלופות וקבלת כלל ההיתרים על פי כל דין". ¿
