הקריאה "מוות לצה"ל" שהושמעה באקסטזה על ידי הצמד בוב וילן, שזכתה לתשואות אדירות, הפכה לסיסמה המובילה באין-ספור הפגנות בעולם. חנות אופנה בדנמרק, Netwalker13, מוכרת חולצות עם כיתוב תומך טרור, כמו Zionists Fuck Off. במלבורן ניסו להעלות באש בית כנסת. בצרפת סירבו עובדי נמל תעופה להעמיס מטען לישראל. ועיתון שחביב על חוגי הפרוגרסיבים פירסם השבוע מאמר שטוען כהאי לישנא: "הרג תינוקות, ופלסטינים בכלל, אינו תחביב ישראלי. זה משהו הרבה יותר מסוכן - זו התמכרות". יהודים. דם. ילדים. העלילה הישנה חוזרת בכל העוצמה. רוב המגיבים גילו אהדה. עוד נחזור לשני העניינים האחרונים. אפשר להמשיך. יש עוד ועוד.
1 צפייה בגלריה
(עובדים ב"שארל דה־גול" מסרבים להעלות מטען צבאי על מטוס לישראל. דרושה תוכנית חירום לאומית לעצירת הסחף | צילום: מתוך האינסטגרם של Europe Palestinian Network
)
שמא נאמר, אלה אנקדוטות. אלה מקרי קצה. הם לא מתכוונים. הם מעטים. פה ושם משובת נעורים. אפשר לנסות עוד אלף ואחד תירוצים. ככה זה כשמתמכרים לעיוורון. העניין הוא שכל התופעות הללו מבטאות משהו הרבה יותר עמוק שמתחולל במערב, שהתחיל הרבה לפני 7 באוקטובר והולך ומחריף. אחד הביטויים הבולטים שלו הוא הניצחון של זוהרן ממדאני בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר ניו-יורק. הנה, העיר עם מספר היהודים הגדול בעולם בחרה במועמד אנטי-ישראלי, מוסלמי, תומך BDS, שמתנגד כמובן לקיומה של מדינה יהודית. הצווחנים מאוניברסיטת קולומביה ניצחו. אחד משלהם זכה.
אפקט חוק הלאום
איך זה קרה? השבוע הציג ה-CNN את המהפך בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. בשנת 2017 היה פער של 13אחוז לטובת תומכי ישראל. עברו שמונה שנים, ועכשיו יש פער של 43 אחוז לטובת הפלסטינים. לא זכור לי שינוי גדול כל כך, אמר פרשן הערוץ, הארי אנטן. הנכד שלי, סיפרה לי השבוע אישה שעלתה מארגנטינה, ציונית אדוקה, לומד בברנדייס בארה"ב. הוא היום אנטי-ציוני. זה מה שהוא ספג בלימודים. "אנחנו משלמים 65 אלף דולר בשנה כדי שיעשו לו שטיפת מוח נגד ישראל". וזה קורה באוניברסיטה שנוסדה על ידי הקהילה היהודית. אחד הפרופסורים שגרמו לו לשינוי עמדה הוא ישראלי. ואם זה מה שקרה לצעיר יהודי, באוניברסיטה "יהודית", בן למשפחה ציונית, אז כדאי שנבין מה קורה שם בקמפוסים של שנאה.
אנחנו לא יכולים להעניק לעצמנו פטור מהשינוי שעבר גם על יהודי ארה"ב. כך, למשל, ישראל התקשתה להבין את ההשפעות הרחוקות יותר של חוק הלאום. אלן דרשוביץ היה בעשורים האחרונים הסנגור החשוב ביותר של ישראל בארה"ב. בעקבות העברת החוק, ב-2018, אמר דרשוביץ, בראיון לערוץ i24, ש"קשה יותר להגן על ישראל בעקבות חוק הלאום". בינואר 2016 אושר "מתווה הכותל", כפשרה שגיבש נתן שרנסקי עם הזרמים הלא-אורתודוקסיים, שהם רוב יהודי ארה"ב. ביוני 2017 בוטל המתווה, בעקבות דרישת החרדים. הייתי בארה"ב כשזה קרה. הופתעתי להאזין, בכנס שהיה על טהרת אוהדי ישראל, עד כמה הם זועמים על הכניעה של נתניהו לחרדים. זו הייתה סטירת לחי ליהדות ארה"ב. במקום ישראל יהודית ודמוקרטית, שבה הם תמכו, הם חששו שישראל הופכת ללאומנית וחרדית.
בחירת ממדאני, אם כן, היא לא תקלה. רצינו להאמין שרשידה טליב ואילהאן עומאר הן החריג. ממדאני מבהיר שהם מייצגים את הדור החדש של המפלגה הדמוקרטית. הדור הזה נמצא לחלוטין באזור החיוג של ג'נוסייד, BDS ואפרטהייד. וזה קרה גם בגלל איוולת ישראלית. נתניהו עשה בעשור האחרון מאמץ מיוחד לפרק את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל. קטאר, כמובן, הייתה בתמונה. זרוע אחת שלה מימנה את חמאס, בהתאם לקונספציה של נתניהו. הזרוע השנייה מימנה את תעמולת חמאס באוניברסיטאות - בלי התנגדות מצד הרשויות שם.
אנחנו בתור הזהב של שיתוף פעולה עם הממשל האמריקאי. אבל מתישהו הדמוקרטים יחזרו לשלטון, עם שונאי ישראל מובהקים בעמדת השפעה, משום שהם מייצגים את עמדות הבוחרים. אנחנו זקוקים לתוכנית חירום לאומית כדי למנוע את המפולת. אין סיכוי שזה יקרה בממשלת סמוטריץ', בן גביר ונתניהו. הם עסוקים בחוק לעידוד ההשתמטות.
והיד לא רעדה
נחזור לרגע קט למאמר שפורסם השבוע, על כך ש"הרג תינוקות אינו תחביב אלא התמכרות". נכון, צריך לכבד את חופש הביטוי. נכון, יש טענות קשות ומוצדקות נגד הקואליציה והממשלה. נכון, לא כל ביקורת היא אנטישמיות. אבל התמכרות להרג תינוקות? איך היינו מגיבים לו טקסט מתועב כזה היה מתפרסם ב"אל-ג'זירה"? הטקסט הזה לא פורסם בשום גרסה מעודכנת של "דר שטירמר". הוא פורסם בעיתון "הארץ" על ידי מיקה אלמוג. היד לא רעדה לעורכים? הם לא מבינים מה הם מפרסמים? נראה שהבינו ובכל זאת החליטו לפרסם. קצת לפני כן, בנאום בהפגנה במודיעין, הייתה לה אמירה מטורללת אחרת על הנופלים: "הם הוקרבו כדי שאבא של יאיר יוכל למזוג את דמם כמו שמפניה אדומה ולשתות אותו בתאווה לחיי המשך שלטונו המעוות הרצחני". בוב וילן נשמעים לרגע ציונים. מתברר שלא רק לליכוד יש את איציק "גאה שנשרפו 6 מיליון" זרקא (שהתנצל אחר כך על האמירה). גם לעיתון "הארץ" ולחלק מהשמאל יש את שלהם. אבל הם מתקשים להבין.
חדירה למקומות רגישים
איגודי עובדים בעולם נמצאים בדרך כלל בשליטת מפלגות השמאל. במקרה של צרפת זה חמור במיוחד, משום שמדובר במפלגת השמאל הקיצוני, LFI, שעוסקת יותר בתעמולה פרו-חמאסית מאשר בענייני צרפת. וזה חמור עוד יותר, משום שבחלק מהאיגודים השליטה היא של איסלאמיסטים.
בראשות אחד הארגונים, Sud Aerien, בשדה התעופה שארל דה-גול (רואסי) - נמל התעופה הגדול ביותר של צרפת ואחד הגדולים והמרכזיים ביותר באירופה ובעולם - עומד האיסלאמיסט טאייב חואירה, שכבר נעצר בעבר על ידי המשטרה. השבוע פירסם הארגון הודעה: "נאמר לנו כי ציוד צבאי מתוכנן להיטען ביום שלישי, 8 ביולי 2025, על טיסה AF966 לתל-אביב. אנו דורשים הסברים מיידיים מהנהלת אייר פראנס בנוגע למטען זה והפסקה מוחלטת של כל שיתוף פעולה עם המאמץ המלחמתי הישראלי". ארגוני עובדים נוספים הצטרפו לדרישה.
כבר ב-2006 פורסם הספר Les Mosquées de Roissy ("מסגדים ברואסי"), שמתריע על חדירת איסלאמיסטים למקומות הרגישים ביותר. בעקבות חקירות פוטרו 72 עובדים שנחשדו בקשר לאיסלאם הרדיקלי. עברו שני עשורים. כוחם של הרדיקלים רק עלה. טיסה AF966 הגיעה לישראל באיחור. אבל בהתייחס לכוחם העולה של חואירה וחבריו, יש סימני שאלה על הטיסות הבאות. ¿
ממדאני הוא לא תקלה. הוא מייצג את הדור החדש של המפלגה הדמוקרטית שנמצא לחלוטין באזור החיוג של ג'נוסייד, BDS ואפרטהייד. אנחנו בתור הזהב עם הממשל, אבל מתישהו הדמוקרטים יחזרו לשלטון, עם שונאי ישראל מובהקים
