"התנאים הפיזיים נוראיים, אבל הצוות פה עושה מעל ומעבר", מספרת לימור, בתו של חיים בן ה-80 שאושפז בסורוקה לפני כשבוע, והוא אחד מ-52 חולים שנאלצים לשהות כעת בקומה מינוס 2, באולמות צפופים ששימשו כמרכז הדרכה ובעקבות המצב הוסבו לחדרי אשפוז.
במקום הזה, עם הפרדה של וילונות דקים בין המטופלים ששוכבים במרחק של פחות ממטר זה מזה, ללא מקלחות ועם חדרי שירותים בודדים, ייאלצו החולים לשהות בין חצי שנה לשנה. "אלה תנאים שאתה לא רוצה להשאיר בהם אף אחד, אבל אין לנו מקום אחר", אומר ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית, ומומחה ברפואה דחופה. "אני לא הייתי מאשפז בסיטואציה הזאת את אמא שלי".
כמעט חודש לאחר פגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה, בתוך רעש של מסורים, מקדחות, שברי זכוכיות, ריחות של שריפה וצפצופים של מכשירים שנהרסו, מתברר היקף הנזק העצום שספג מרכז-העל היחיד מדרום לשיבא. השאלה הגדולה היא מהיכן יגיע סכום העתק שנדרש לשיקום בית החולים. שר הבריאות אוריאל בוסו ציין בדיון שנערך בכנסת בשבוע שעבר כי לפי מס רכוש, עלות השיקום מוערכת ב-200-300 מיליון שקלים, אך בבית החולים מעריכים שיידרשו מיליארד ו-300 מיליון שקלים, סכום הכולל גם בניית מגדל אשפוז חדיש (בניין "תקומה") במקום זה שנפגע.
"זו הערכת נזק ראשונית, בלי שבדקנו את כל המכשירים. אנחנו מעריכים שהיקף הנזק מבחינת הציוד הרפואי יהיה אפילו יותר גבוה מזה", מסביר ד"ר סלוצקי. החשש הוא כי המדינה תשאיר את סורוקה והמפעילה כללית לשקם לבדן את בית החולים, רק בסיוע של תורמים נדיבים. "המדינה צריכה להיכנס לתמונה. הם צריכים להכניס את היד לכיס ולהשקיע", הוא אומר.
8 מתוך 19 חדרי הניתוח בבית החולים הושבתו לחלוטין בעקבות פגיעת הטיל. מלבד הפגיעה התפקודית נהרס גם ציוד רפואי, וכן מכונות הנשמה ותרופות - בשווי של מיליוני שקלים. עד לסיום השיפוץ, הצפוי בעוד כשנה, בית החולים מפעיל מסביב לשעון את חדרי הניתוח הדרומיים. ארבעה חדרי ניתוח גינקולוגיים הושמשו גם כן לצורך ניתוחים כלליים. בסורוקה אף בוחנים את האופציה לשכור חדרי ניתוח במרכזים שונים בבאר-שבע. למרות הקושי, מדגיש ד"ר סלוצקי, כל מי שזקוק לניתוח דחוף מקבל מענה בסורוקה.
גם מחלקות השיקום של סורוקה, שאיכלסו מאות חיילים פצועים מאז 7 באוקטובר, עומדות ריקות היום. "ההרס פה מאוד משמעותי, לא רק של המבנה, גם של הציוד המאוד יקר שהיה בפנים", אומר ד"ר סלוצקי. "אלמה אברהם היקרה (שחזרה משבי חמאס אחרי 51 ימים - א"ה) רקדה פה עם הפיזיותרפיסטית המדהימה שלנו", נזכר ד"ר סלוצקי ומצביע על נקודה שנותר בה רק הרס. בסורוקה מתכננים בימים הקרובים לשכור שטח קרוב לבית החולים, ולהחזיר לשם את מחלקות השיקום.
5 צפייה בגלריה
פרופ' לאוניד ברסקי, יו"ר החטיבה הפנימית ומנהל מחלקה: "כשהטיל פגע, אף אחד לא ביטל את החולים. המשכנו לעבוד בלי הפסקות. אנחנו עושים מה שאפשר בתנאים שיש" | צילום: מאיר אבן חיים
ד"ר סלוצקי מוביל אותנו בזהירות לקומות העליונות בבניין הכירורגי הצפוני, למיקום נפילת הטיל. יום לפני האירוע פונו מהקומה החמישית מטופלי המחלקה האורולוגית, מה שהציל את חייהם. הקומה השישית, קומת מעבדות המחקר של בית החולים, נשרפה כליל. ריח השריפה החזק מורגש גם אחרי כמעט חודש. "הרבה מחקרים, חלקם פורצי דרך, נמחקו ביום אחד. לא נשאר זכר לכלום", אומר ד"ר סלוצקי.
נכון להיום, בבית החולים פועלות כ-900 מיטות מתוך 1,200 שהיו לפני הפגיעה. כמעט כל המחלקות חזרו לפעילות, אך באופן מצומצם ורובן לא במתחמים המקוריים. "קולגות מאירופה אומרים לי, 'בכל מקום פה היו סוגרים את בית החולים לחצי שנה, תבנו מחדש ותתחילו', אבל אין לנו את הפריבילגיה הזו. סורוקה זה בית החולים היחיד בנגב, שנותן מענה רחב ליותר ממיליון איש", אומר ד"ר סלוצקי. לדבריו, שלוש שעות בלבד מרגע הפגיעה, חדר המיון, חדר הטראומה וחדרי הניתוח הדרומיים כבר חזרו לפעול.
5 צפייה בגלריה
עליזה מרדכי, מנהלת האחיוּת במחלקה פנימית א׳: "זה לא פשוט להיות במחלקה בלי חלונות. עם כל האבחנות של פצעי לחץ ונמק חמור של רקמות וריחות, והכל סגור ואטום" | צילום: מאיר אבן חיים
כאמור, בעקבות המצב, 52 חולים מהמחלקות הפנימיות מאושפזים בקומה מינוס 2. סורוקה, שמצטיין בשנים האחרונות במדד מניעת זיהומים בבתי החולים, מתקשה כעת לשמור על אותם הסטנדרטים בשל הצפיפות והיעדר אוורור. "כשהטיל פגע, אף אחד לא ביטל את החולים", אומר פרופ' לאוניד ברסקי, יו"ר החטיבה הפנימית בבית החולים ומנהל מחלקה פנימית ו'. "המשכנו לעבוד רצוף בלי הפסקות. אנחנו עושים מה שאפשר בתנאים שיש".
רק קומה אחת בבניין המחלקות הפנימיות המקורי חזרה לפעילות. במקום חלונות ומרפסות, הותקנו באופן זמני קירות גבס אטומים. "זה לא פשוט. עם כל האבחנות של פצעי לחץ וגנגרנות (נמק חמור של רקמות א"ה), וריחות, והכל סגור ואטום", מתארת עליזה מרדכי, מנהלת האחיוּת במחלקה פנימית א'.
5 צפייה בגלריה
ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל סורוקה: "בהתחלה המטופלים הבינו את המצב, אבל בסוף אתה רוצה שההורים שלך ישכבו בתנאים סבירים, ועכשיו התחילו, ובצדק, להגיע תלונות" | צילום: מאיר אבן חיים
המבט קדימה לחורף, תקופה שבה התפוסה עולה על 100%, והמסדרונות מלאים בחולים. "אם לא נספיק להכשיר את הבניין הזה עד אז בצורה מיטבית, נהיה בבעיה רצינית. אי-אפשר בחורף להיות עם קירות גבס, תחשבו על כל הזיהומים הוויראליים", אומר ד"ר סלוצקי. לדבריו, גם סבלנותם של המטופלים הולכת ופוחתת. "בהתחלה כולם היו איתנו, הבינו את האירוע ונרתמו. אבל בסוף אתה רוצה שאמא ואבא שלך ישכבו בתנאים סבירים, ועכשיו התחילו, ובצדק, להגיע תלונות להנהלה", הוא מספר. "זה לא פתרון שיכול להיות לאורך זמן".
בהנהלה חוששים כי התמשכות המצב תביא לבסוף לעזיבה של רופאים. "קשה לדמיין הרבה צוותים בארץ שהיו עוברים כל כך הרבה דברים, ועדיין נשארים לעמוד איתנים, באים כל בוקר לעבודה בתנאים לא תנאים", אומר ד"ר סלוצקי. "אבל גם פה זה לא לאורך זמן. אם לא ניתן להם אופק, אנשים אולי יחשבו אם להישאר". הצורך המיידי, מסביר ד"ר סלוצקי, הוא בינוי של שתי קומות עליונות נוספות בבניין הכירורגי הדרומי, בעלות של כ-200 מיליון שקלים, שם יהיה ניתן לאכלס עוד ארבע מחלקות אשפוז. בטווח הרחוק, מתוכננת הקמה של בניין אשפוז חדש בן 10 קומות ממוגן כולו, "בניין התקומה", שעלותו מוערכת בכמיליארד שקלים, וצפויות בו גם ארבע קומות תת-קרקעיות שייתנו מענה בחירום.
בסורוקה מקווים שהבניין החדש יהווה חלופה לבניין הכירורגי הצפוני שנפגע ישירות. "מבחינתנו הכי טוב שהבניין שניזוק יהיה להריסה. יש על זה כרגע דיונים", אומר ד"ר סלוצקי. למרות שבמשרד הבריאות מרבים לשים דגש על בניין התקומה, מדובר בפרויקט שנמצא בשלבים ראשוניים מאוד, וגם במקרה הזה לא ברור מאין יגיע הכסף. "אפשר להגיד שבית החולים חזר לפעילות של 80% והוא מסתדר לבד, אבל זה לא נכון. אנחנו הופכים כל אבן כדי שזה יקרה. זו שעתה היפה של המדינה לבוא ולהגיד, 'צריך להיכנס פה מתחת לאלונקה, לתת את הכסף הזה לסורוקה עכשיו ולבנות'. לא כדי שנחזור לאיפה שהיינו, אלא כדי שנצא יותר חזקים".
