ב-6 בספטמבר 2024, עיתון "בילד" הגרמני פירסם כתבה שגרתית לכאורה שעסקה בעמדות חמאס למשא ומתן לשחרור החטופים. אלא שהכתבה הזו כללה
שימוש בחומרים ובמסמכים מסווגים. לאחר בחינה שנערכה בצה"ל, התברר כי מדובר בהדלפה של מסמך רגיש מאוד בסיווג "סודי ביותר". לאחר חקירה מקיפה בהובלת השב"כ גורמי החקירה גילו שמקור ההדלפה הגיעה עד ללשכת ראש הממשלה עצמה ולפי היועמ"שית ייתכן כי אף לאחד האנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה עצמו.
יום לפני השימוע שלה לקראת פיטורים, היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי היא ופרקליט המדינה שוקלים להעמיד לדין פלילי, בכפוף לשימוע את יונתן אוריך בפרשת ה"בילד", בגין עבירות ביטחוניות של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה. על פי המיוחס לו, אוריך פעל ביחד עם אלי פלדשטיין, דוברו לשעבר של ראש הממשלה, להוציא ידיעה סודית גולמית מתוך מערכות צה"ל. מדובר במידע מסווג בדרגת סודיות גבוהה ביותר אשר הושג באמצעות אמצעי מודיעיני סודי, שהיה בחשיפתו על ידי אוריך כדי לסכן את ביטחון המדינה וחיי אדם. לפי הודעת היועמ"שית, הוצאת המידע הסודי על ידי אוריך ופלדשטיין נועדה, בין היתר, להשפיע על התודעה הציבורית בקשר לראש הממשלה, ולהטות את השיח באותה עת ביחס להירצחם של ששת החטופים בחודש אוגוסט 2024 במנהרה ברפיח.
בתוך כך, מחר צפוי להתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון באשר לבקשתו של פלדשטיין להקל את תנאי מעצר הבית שלו, לצד טענותיו לאכיפה בררנית מול אוריך. המסמך שפורסם ב"בילד", שכונה "מסמך סינוואר", פירט כביכול הנחיות אסטרטגיות לחמאס בנוגע לאופן ביצוע המשא ומתן עם ישראל בנוגע להפסקת האש והחטופים: "כיצד לענות את משפחות החטופים ואיך לתמרן את הקהילה הבינלאומית" - והכול, לפי אותו מסמך, למען המטרות הבאות: "שיקום היכולות הצבאיות לפעולה נגד ישראל, התשת המנגנון הפוליטי והצבאי של ישראל, והגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל".
כמה ימים קודם לכן, התפרסמה כתבה בעיתון "ג'ואיש כרוניקל", שציטטה לכאורה מסמך אחר של סינוואר, המדבר על תוכנית ל"הברחת חטופים מציר פילדלפי ומשם לאיראן או לתימן". שתי הכתבות צוטטו הן על ידי נתניהו בישיבת הממשלה ובמסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה, והן על ידי שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה, בפגישה עם משפחות חטופים.
כמה ימים לאחר הפרסומים בתקשורת הזרה, חשף עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן כי שני הפרסומים, התואמים את הנרטיב שנתניהו מקדם לגבי ציר פילדלפי וחוסר הרצון של חמאס בעסקה, נסמכים האחד על מסמך שכלל לא קיים ומעולם לא נכתב, והשני על מסמך מדרג ביניים בחמאס, שלא אומץ מעולם ושאין לו שום קשר לסינוואר - ושממילא מוצג בכתבה באופן מסולף, ממנו עולה כי תוכנו הפוך למה שבאמת נאמר בו. כלומר, לא רק שעיתון גרמני קיבל מסמכים מסווגים של צה"ל, הוא גם קיבל סיכום והסבר מאוד סובייקטיבי על תוכנם.
בנוגע למסמך שעליו התבסס הדיווח ב"כרוניקל", התברר שמסמך זה לא היה ולא נברא: העיתון פרסם התנצלות, הכתבה הוסרה, ובנוסף התגלה כי שמו האמיתי של הכתב שהיה חתום עליה - אדם בשם "אילון פרי" - הוא בכלל אלי יפרח. בעקבות כך, החלה חקירה ראשונית במערכת ביטחון המידע בצה"ל - יחידת מחב"ם - בניסיון להתחקות אחר מקור ההדלפה. לאחר מספר בדיקות שנערכו בצה"ל, התגבשה תובנה כי יש מקום לפתיחת חקירת שב"כ. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי פנה לשב"כ בבקשה לפתוח בחקירה, ונפתחה חקירה סמויה במטרה לאתר את הגורמים העומדים מאחורי הדלפת המסמך. גם המשטרה הייתה מעורבת בחקירה, שהחלה בניסיון לאתר את הגורם המדליף מתוך צה"ל בלבד - זאת אל מול רשימת הגורמים בצה"ל שנחשפו ל"מסמך חמאס" המסווג.
החוקרים הצליחו לאתר את הגורם שהדליף את המסמך בתוך צה”ל, ובעקבות כך נאסף מודיעין נוסף שגיבש חשד לגבי גורמים נוספים שלקחו חלק ב”ציר ההדלפה”, ובהתאם לכך החל השלב הגלוי בחקירה. במהלך החקירה הגלויה נעצרו, בשלבים ובהתאם להתפתחויות, נגד במילואים, שני קצינים במילואים ונגד בקבע, וכן אלי פלדשטיין, יועץ תקשורת שהועסק במערך ההסברה הלאומי שתחת משרד רה”מ. כמו כן, מעורבים נוספים שלא נעצרו נחקרו.
סנגוריו של אוריך, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, מסרו: "יונתן אוריך כופר בכל הטענות המיוחסות לו. אוריך מעולם לא החזיק ולא מסר ידיעה סודית ובוודאי שלא פגע בביטחון המדינה. מדובר בכתב חשדות מופרך שמגיע בתזמון לא מקרי - וחפותו תוכח מעבר לכל ספק".
סנגוריו של פלדשטיין, עורכי הדין עודד סבוראי וסיון האוזמן, מסרו: "הגיע הזמן שטענתנו כי פלדשטיין פעל עם אוריך מתוך הבנה שהפעולה מתבצעת על דעתו ובאישורו של ראש הממשלה, תזכה להתייחסות רצינית מצד הפרקליטות. חבל שלקח לפרקליטות תשעה חודשים להגיע למסקנה הזו, שזועקת מחומר החקירה. כעת יש לבחון מחדש את כתב האישום נגד פלדשטיין ולשחררו לאלתר ממעצר הבית שבו הוא נתון, כך שיהלך חופשי בדיוק כמו אוריך".
