המצעד הצבאי של יום הבסטיליה, אתמול, הידהד השנה באופן שונה: בצל הכרזתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, על תוספת של 3.5 מיליארד יורו לתקציב הצבא ב-2026 ועוד 3 מיליארד ב-2027.
על ההעלאה בתקציב הודיע הנשיא בנאום המסורתי שלו בפני הצבא ב-13 ביולי, ערב החג הלאומי: "מאז 1945 החירות לא מצאה את עצמה תחת איום כל כך חמור" – הוא הכריז והוסיף כי "אירופה בסכנה מאז שהפלישה לאוקראינה הביאה את המלחמה לאדמתה. כדי להיות חופשי בעולמנו צריך שיפחדו מאיתנו. אנחנו צריכים להיות חזקים".
יומיים לפני כן התבטא באופן נדיר בפומבי הרמטכ"ל הצרפתי, הגנרל תיירי בורקהאר, ואמר כי "רוסיה תהפוך לסכנה אמיתית עוד לפני 2030".
רק בשבוע שעבר פגש הנשיא מקרון את ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, בלונדון והשניים יצאו בהכרזה על "תיאום אמצעי ההגנה וההרתעה הגרעיניים מול האיומים החדשים".
מקרון, כך נראה, מנסה לשוב לתפקידו כמנהיג אירופאי וגם מנסה להתיישר עם דרישתו של הנשיא טראמפ להגדיל את השקעתה של כל מדינה בנאט"ו, בגובה 3.5 אחוזים מהתל"ג שלה. התקציב הצבאי של הרפובליקה עומד כרגע על 2% בלבד. צרפת נאבקת עם חור תקציבי ענק של 168.6 מיליארד יורו, והנשיא הבטיח כי תקציב הביטחון המוגדל לא יגיע ממסים חדשים.
הרבה ממדיניות החוץ של הנשיא מקרון היא בעצם מדיניות פנים. ההצהרות שלו על ההכרה האפשרית במדינה פלסטינית נועדו, למשל, לאגף את השמאל הקיצוני בצרפת, של מפלגת "צרפת המורדת" בראשות ז'אן-לוק מלנשון. מנהיגיה, ובהם רימה חסן, חברת פרלמנט אירופאית ממוצא סורי-פלסטיני שהשתתפה לצד גרטה טונברג במשט לעזה בתחילת יוני, נוקטים עמדה פרו-פלסטינית מוחלטת הגובלת באנטישמיות. בהתייחסותו למשבר ההומניטרי בעזה מקרון, למעשה, מנסה לנטרל את ניסיונות "צרפת המורדת" להצטייר כנציגים הבלעדיים של יוצאי צפון אפריקה בצרפת, בין שמונה לתשעה מיליון איש, רובם ממוצא אלג'יראי.
עם זאת, מספר עיתונים פירסמו כי ייתכן שהנשיא לא ייסע לוועידה להכרה בפלסטין באו"ם בסוף יולי, שאותה מארחת צרפת ביחד עם סעודיה. השמועה אומרת שלאירוע יישלח דרג נמוך יותר. ארמון האליזה סירב עד כה להגיב. אם אכן מקרון לא יגיע לניו-יורק, ייתכן שצרפת לא תכיר מיידית במדינה פלסטינית. זאת, על מנת לשרת את פוליטיקת ה"גם וגם" של הנשיא, שמנסה לרצות את כולם.
