37 שנה ויום חלפו מאז שפלורנס גריפית'-ג'וינר קבעה ב-16 ביולי 1988 את שיא העולם המונומנטלי שלה בריצת 100 מטר - 10.49 שניות - והוא עדיין נמצא תחת סימן שאלה (יש שיגידו שהוא הפך כבר מזמן לסימן קריאה), משתי סיבות: מהירות הרוח שנשבה במסלול בזמן הריצה וכמות הסמים הממריצים שזרמו בדמה של פלו-ג'ו מנוחתה עדן. הוכחות מוצקות אין בשתי הסוגיות, רק ראיות נסיבתיות.
הלוקיישן: אצטדיון האתלטיקה באינדיאנפוליס. האוקייז'ן: המבחנים האמריקאיים לקראת אולימפיאדת סיאול. כבר בסיבוב הראשון שברה גריפית'-ג'וינר את השיא העולמי שקבעה בת-ארצה אוולין אשפורד ארבע שנים קודם לכן (10.76), כשרצה 10.60 - אבל התוצאה לא הוכרה בגלל רוח גבית מעל המותר (3.2 מטר בשנייה). "הפתיחה שלי הייתה טובה", אמרה אחרי הריצה. "ידעתי שנושבת רוח והתרכזתי בעצמי. לבסוף ידעתי שזה הושג בעזרת רוח חזקה מהמותר. גם זה טוב, אני מסוגלת לשבור את השיא העולמי". ואכן, ברבע הגמר היא כבר טסה את המרחק ב-10.49 שניות, ואז מד הרוח הראה למרבה ההפתעה 0.00.
למה למרבה ההפתעה? כי בתחרויות שנערכו במקביל על המסלול באינדיאנפוליס דווקא כן נרשמה רוח חזקה. גמר ריצת ה-100 מטר לגברים, למשל, הסתיים בניצחונו המוחץ של קרל לואיס עם תוצאה של 9.78 שניות, ב-14 מאיות מהר יותר משיאו האישי באותם ימים, אז מד הרוח הורה על 5.2 מטר לשנייה. אז מה קרה בריצה של פלו-ג'ו? חברת "אומגה", שהייתה אחראית על המדידות, טענה שרוח של 2.8 מטר אמנם נשבה, אבל לא בכיוון הריצה. אלא שלפי מחקר שערכו אנשי אוניברסיטת ווסטרן באוסטרליה, הסיבה שמד הרוח הורה על 0.0 הייתה כי במקום שהוא יהיה מקביל למסלול, הוא הוצב בזווית של 30 מעלות בניגוד למקובל. להערכת החוקרים הרוח שנשבה באותה ריצה הייתה בין 5.0 ל-7.0 מטר לשנייה.
השמועות, החשדות, הפרישה והמוות
אבל את גריפית'-ג'וינר זה לא עניין. בגמר באינדיאנפוליס היא השיגה את התוצאה 10.61 שניות, והגמר באולימפיאדת סיאול חודשיים מאוחר יותר הסתיים ב-10.62 שניות - כך שהיא מחזיקה בשלוש התוצאות הטובות בהיסטוריה. בסיאול היא גם ניפצה את השיא ב-200 מטר (21.71 שניות), שהוחזק במשותף בידי מריטה קוך והייקה דרקסלר, עם תצוגה של 21.34 שניות, שעה ו-40 דקות לאחר שבחצי הגמר השיגה 21.56.
ועכשיו אנחנו מגיעים לנושא הסמים. לאחר ששברה את שיאי העולם החלו לצוץ שמועות לגבי האפשרות שנטלה חומרים אסורים, גם בגלל שהגיעה אליהם בתוך פרק זמן קצר, גילה המאוחר יחסית לאצניות (28) והשינויים הפיזיולוגיים הבולטים לעין שחלו בגופה באותה שנה. גם פרישתה המהירה לאחר האולימפיאדה הגבירה את החשדות, במיוחד עקב ההחלטה לחייב אתלטים לעבור בדיקות סמים החל מ-1989 - אבל מעולם לא נמצאו ראיות חותכות לכך שפלו-ג'ו נטלה חומרים אסורים.
הסוף היה טרגי. עשר שנים מאוחר יותר, ב-21 בספטמבר 1998, נמצאה גריפית'-ג'וינר בביתה ללא רוח חיים והיא בת פחות מ-39. לפי הדוח הפתולוגי, שאיתר אנגיומה מולדת במוחה, היא נחנקה מהכרית שלה במהלך התקף אפילפטי - אבל בנתיחה שלאחר המוות נאסר על הפתולוג לבדוק את קיומם של סמים בגופה. בכל מקרה, השיא שלה חי עד היום.
