איך זה שכוכב אחד מעז? והנה הוא העז, הזמר והמלחין הענק הזה, מתי כספי, שבכנות לוחשת וכובשת, כדרכו, ביקש את עזרת הציבור במימון של טיפולים מצילי חיים שלא נמצאים בסל הבריאות. ועם ישראל, כמו עם ישראל, עלה על מדי הסולידריות, והתגייס בהמוניו, ופתח את הלב ואת הכיס, ובתוך קצת יותר מ-24 שעות גויסו עבור כספי 84 אחוז מסכום היעד, שעומד על חמישה מיליון שקל. ועוד ידו של הקמפיין נטויה, ואין ספק שנמשיך לתרום.
כפי שכבר הוכחנו מאז 7 באוקטובר, אנחנו עם שיודע להתלכד סביב הערכים שעליהם הוקמה המדינה. אנחנו עם שבעת צרה מפסיק להיות דתיים מול חילונים וביביסטים מול קפלניסטים ומשרתים מול משתמטים, ונמתח לכדי רשת ביטחון של ערבות הדדית, שמבטיחה שבאין מדינה, ובאין סל בריאות מורחב – תמיד יהיה אותנו. כי עם הוא לא אוסף של פרטים: עם הוא שבט של אנשים שהתבגרו על ברכיהם של אתוסים שנמסרו מדור לדור, שליקטו עם השנים אוסף בדיחות על עצמם שרק הם יבינו ורק להם מותר לספר, ושבליבם יתנגן תמיד פסקול קולקטיבי שמרעיד עצב משותף.
"מתי כספי הוא חלק מהנשמה שלי. כסף זה הדבר הכי קטן שאני יכולה לתת לו בתמורה למה שהוא נתן לי", כתבה אתמול בפייסבוק המשוררת והעורכת נוית בראל, וסביר להניח שביטאה תחושות של רבים. "הזמרים, השחקנים, הגיבורים שעליהם גדלנו" – זו לא קלישאה: האנשים האלה באמת גידלו אותנו להיות מי שאנחנו.
עשרות אלפי ישראלים תרמו, שיתפו והידהדו את קמפיין הגיוס של כספי, אמן של "ארץ ישראל היפה", אמן שלא פורט את עצמו לדעת בתוכניות ריאליטי, ושבגדודי הסיור לא רוקעים רגליים לצלילי שיריו על תקן של המנוני התעוררות. כספי הוא אמן שמתייצב מולנו במערומי נפשו ועוזר לנו להרגיש שוב – אנחנו
