מי שחושב שעופר ינאי מגזים בפיזור הכספים שלו ושהחתמת ואסיליה מיציץ' בשישה מיליון דולר לעונה היא צעד מופרך, כנראה לא מבין את כל הנסיבות שאיתן הפועל ת"א צריכה להתמודד.
לפני הפירוט, נתחיל בעניין היסטורי: זה בדיוק מה שאמרו על ינאי בשנה שעברה, שהוא בונה סגל רחב מדי, ובסוף הקבוצה שלו זכתה ביורוקאפ רק אחרי המון קשיים, ממש בשיניים. זו כנראה הוכחה לכך שהוא מבין בדיוק מה צריך לעשות כדי להצליח.
להפועל אין את הלוקסוס של קבוצות אחרות לשחק בינוני לאורך שנים. היא אורחת ביורוליג ואין לה כרטיס קבוע. היא צריכה להיכנס לשמונה הגדולות כדי להישאר במפעל עוד שנה, או לעשות דברים יוצאי דופן בהיבטים שונים כדי שיחליטו שהיא צריכה להיות שם גם אם לא השיגה את המטרה הספורטיבית.
אם מסתכלים על הסגל של הפועל ת"א עד אתמול, יש שם הרבה שחקנים נחמדים, רול-פליירז לרמת היורוליג, אבל לא כוכבים. אלייז'ה בראיינט הוא שחקן משלים, ג'ונתן מוטלי עלה מהספסל לפני שהגיע להפועל, כך גם ים מדר, בלייקני לא מנוסה ברמות האלה, ואפשר להמשיך את הרשימה הזאת עד קצה הסגל.
כדי להגיע לשמונה הגדולות אתה חייב לפחות כוכב-על אחד, ורצוי שניים. מיציץ' עונה על ההגדרה הזאת. הוא בחברה הטובה של וזנקוב, ג'יימס, נאן, הזוניה, גודוריץ', לארקין ודומיהם. שחקני העילית (כשהם בריאים).
לגבי הסכום: לרבים מאיתנו קשה אולי להבין את זה, אבל ישראל היא בערך המקום הכי לא אטרקטיבי לשחק בו כיום. מי רוצה טילים, לגור במלון, לטוס כל הזמן, ושיסתכלו עליך כאילו אתה קשור למצב בעזה. על כל הדברים האלה צריך לשלם. ינאי מבין את זה. הוא כנראה גם יודע שחייבים עוד שני שחקנים טובים מאוד בקו הקדמי כדי להשיג את המטרה.
עד עכשיו רוב ההחלטות היו מצוינות. השאלה אם יש מספיק כסף.
