נוסע ישראלי ביקש לאחרונה לברר משהו בשדה תעופה באירופה והופנה לדוכן שעליו היה מוצב מכשיר עם מקלדת. תשאל את הבינה המלאכותית, הציעו לו. זהו שינוי קטן שמלמד על תופעה רחבה הרבה יותר - ובמקרה של אותו שדה תעופה - כל מי שעבד בעבר במודיעין איבד את מקום עבודתו.
ביום חמישי הקרוב יקיים שירות התעסוקה כנס ראשון מסוגו לבחינת השפעתה של הבינה המלאכותית על התעסוקה בישראל. לרגל האירוע מתפרסם מחקר ראשון המבוסס על נתונים של למעלה מ-1.2 מיליון דורשי עבודה בשנים 2019-2024, בנוגע להתאמתם ומוכנותם לכניסה המואצת של הבינה המלאכותית לשוק העבודה.
המחקר מצביע על הפגיעה הצפויה בתעסוקה בשנים הקרובות וקובע כי ככל שמתרחקים מהמרכז לפריפריה הפגיעה תהיה חמורה יותר בעובדים, שחלקם עלולים לאבד את עבודתם או לא למצוא עבודה חדשה.
המחקר מדגיש כי בעלי המיומנויות הגבוהות, ומהמרכז הגאוגרפי של ישראל, חשופים ל-AI בפער גדול ומשמעותי מבעלי מקצועות רוטיניים ותושבי הפריפריה, גיאוגרפית וחברתית. רמת חשיפה קובעת את הסיכון והסיכוי ובשירות התעסוקה מסבירים כי "החשש הוא שבהיעדר אסטרטגיה תעסוקתית לאומית, שתביא בחשבון את אתגרי ה-AI והזדמנויותיה, ותדע לספק מענים מותאמים לפי האזור ומאפייניו - הפערים בין המרכז לפריפריה בתחום הזה ילכו ויתרחבו".
גם עובדים בעלי מיומנויות גבוהות במקצועות רוטיניים שלרוב אינם דורשים חשיבה יצירתית, נתונים בסיכון תעסוקתי בשל רמות חשיפה נמוכות. אך המחקר מראה בבירור כי האתגר הגדול מצוי בפריפריה, שבה רמות החשיפה לבינה מלאכותית נמוכות משמעותית.
בשירות התעסוקה יקראו לגבש בהקדם "מדיניות תעסוקתית לאומית", שתביא בחשבון את השפעת המשתנים הסוציו-דמוגרפיים תעסוקתיים על רמות החשיפה ל-AI והסיכוי לעמוד בדרישות ותנאי העבודה המשתנה.
בין השאר דנים בפיתוח הכשרה ממוקדת לדורשי עבודה, כדי להגביר את ההסתגלות לתנאי שוק העבודה המשתנה, קידום תשתיות ותוכניות עומק בפריפריה הכלכלית חברתית והרחבת מעגל העבודה מרחוק, תוך השקעה בהון האנושי לחיזוק מיומנויות דיגיטליות וקוגנטיביות. כמו כן תועמד מעטפת תמיכה לעובדים ולדורשי עבודה, הנתונים בסיכון תעסוקתי מוגבר להידחק משוק העבודה, נוכח התפשטות ה-AI.
נוסע ישראלי לא מצא מודיעין בשדה באירופה והופנה לדוכן עם בינה מלאכותית. במקרה הזה כל מי שעבד בעבר במודיעין איבד את מקום עבודתו
