לרוס קסטין יש חיוך בוהק, אמריקאי כזה, חיוך קולגייט של פרסומות. הוא שולף אותו בתמונות חגיגיות, בין שזה עם היוטיובר המפורסם ג'ייק פול ובין שעם אייל סגל כשמאחוריו הלוגו של חברת ההשקעות האמריקאית "עלייה" - שהוא מבעליה - שרכשה לאחרונה את מכבי נתניה.
אוהדי נתניה פחות בעניין של חיוך קולגייט כרגע, יותר בכיוון של פרצוף נפט עם מבט מבולבל ומודאג. מה קורה פה? מי רכש אותנו? כמה ישקיע? איזו קבוצה תהיה השנה? בינתיים כמעט כל מי שהיה מסוגל לתת גול, חתך, הבריז, נמכר, ומהמועדון עולה רחש צרצרים. דממה דקה ומלחיצה. יש רוכש, אבל איפה הוא? למה לא שומעים אותו? אנחנו מתרכזים בתמונות היח"צ המחויכות כי זה מה שיש לנו. עוד לא שמענו את קסטין בקולו. מעבר לגלוית הרגעה עם להט ותשוקה של בינה מלאכותית ביום של וויי-פיי גרוע, לא קיבלנו ממנו כלום.
עדיין מוקדם מדי לפאניקה, וייתכן שנגלה שקסטין הוא הבעלים השאפתן ובעל יכולות הניהול שלו פיללנו, אבל מי שכרגע לוחש על אוזנו (גיל לב?) עושה עבודה גרועה מאוד. במקום לייצר תחושה חגיגית של משהו חדש שנבנה, מסיבת עיתונאים שעושה סדר (וגם שמח והתרגשות), הבעלים החדש משדר ניתוק גמור מקהל הצרכנים שלו – האוהדים.
כשהניתוק הזה מגיע יחד עם סדרה של עזיבות, אין פלא שהאוהדים מרימים גבה ומתחילים לשאול שאלות. פעם זה פרדי וארגס, השחקן הכי מוכשר בקבוצה, בורח לבאקו, פעם הבלם הצעיר ניקיטה סטויאנוב חותך לבוקרשט, והנה דניאל דאפאה, רק בן 17, מדלג להפועל ת"א עוד לפני שהספקנו ליהנות ממנו. נכון, דברים כאלה קורים, ודאפאה זו עסקה כלכלית שקשה לסרב לה, אבל כשלדיווחים האלה נלווים כל כך הרבה דיסאינפורמציה, גרסאות שונות וחצאי אמיתות, אתה תוהה מי מנהל את מכבי נתניה ומה לעזאזל הוא רוצה לעשות?!
משחר האנושות, אוהדים נוטים להתלונן ולהיות חשדנים. אלה של נתניה גם מצולקים במיוחד (הלו, החוויות המפוקפקות שעברנו עם שמות כמו אלי שגב, דורון אוסידון ואליהו אליהו עדיין יושבות חזק בזיכרון) ולכן מפלס החשדנות גבוה. במקום להרגיע את האוהדים הלחוצים, בוחרים האנשים שמובילים את נתניה להישאר במחשכים ולשגר מדי פעם הודעות רשמיות לא מספקות.
צר לי, ליידיז אנד ג'נטלמן, אבל כרגע אתם מרוויחים את החשדנות הזו ביושר. אז שמישהו ילחש לחייכן מהתמונות: רוצה לפוגג את החשדנות? תתייצב מול האוהדים ותדבר. פשוט, ישיר ואמיתי.
