אמא סדרתית

• המתנקשת | HOT, yes / אופרת סבון משפחתית + אקשן + נופי יוון + הומור בריטי, זה באמת כל מה שצריך בקיץ. קילי הוז ('שומר ראש', 'שחיתות'), שחקנית טלוויזיה בריטית מצוינת עם חיבה לאקשן, היא מתנקשת בדימוס שמתגוררת בשלווה ביוון ומבזבזת את הכסף הגדול שהרוויחה בשנות החיסולים. הכל מסתבך כשהבן הצעיר והמנוכר שלה (פרדי היימור שכנראה תמיד יהיה 'הרופא הטוב') מגיע ודורש תשובות לגבי העבר של הוריו. כשהעבר הזה דופק פתאום בדלת - הפתעה! - האמא מוציאה את האקדח מהבוידעם ויוצאת לשישה פרקי הגנה על המשפחה. מ-27.7 / ציפי שמילוביץ

משפחה וחצי

• ליאן | נטפליקס / עד לפני עשר שנים עבדה ליאן מורגן כסוכנת מכירות תכשיטים שעברה מדלת לדלת בקליפורניה, ובמקביל העלתה קליפי סטנד-אפ ליוטיוב. היא הייתה בת 50. ואז קרה לה מה שלפעמים עדיין קורה באמריקה: גילו אותה. הפריצה הגדולה הגיעה בספיישל לנטפליקס ב-2023, ועכשיו גם יש לה סדרה קומית משלה, שיצרה עם צ'אק לורי, האלגוריתם האנושי של סיטקומים מצליחים כמו 'המפץ הגדול' ו'שני גברים וחצי'. מורגן מגלמת אישה בגילה האמיתי, שהנישואים שלה מתפרקים והיא מתחילה מחדש. יהיו צחוקים של קהל והומור שלא יפגע באף אחד. מ-31.7 / ציפי שמילוביץ

פרויקט פרח

• הגינה של תמרי | כאן חינוכית / הסדרה החדשה שעולה השבוע בכאן חינוכית באה בול לתקופת הטרלול הגדול המכונה גם – ושלא בצדק – החופש הגדול. הפרקים הקצרים (15 דקות כל אחד) מביאים את הנעשה בגינה הקהילתית, שבה השכנים נפגשים כדי ללרלר והילדים שותלים סוכריות עבור פיות. היא לא קורעת לב ומצלקת כמו 'הלב', לא אלימה כמו פורטנייט ולא קולנית ומעצבנת כמו סרטוני יוטיוב, אבל יש בה את התמימות של פעם, עם הרבה שעות הדרכת הורים שצברנו מאז שנות ה-80. החל מ-27.7 / תיגל נשיא

שולפים בדיחות

• האקדח מת מצחוק / על משקל כמה אנשים צריכים כדי להחליף מנורה, אפשר לשאול כמה שנים לוקח עד שמוציאים המשך לקלאסיקה שכולם מפחדים להתעסק איתה. ל'האקדח מת מצחוק', בכל אופן, לקח יותר מעשור מהרגע שבו התחילו לדבר על קאמבק, אי אז ב-2012, ועד לרגע שהוא סוף-סוף ייצא לאקרנים – קיץ 2025. את השחקן לסלי נילסן המנוח אי-אפשר להחליף, אבל במקומו מצאו ליהוק מפתיע במיוחד - ליאם ניסן, שלא ממש מזוהה עם תפקידים קומיים. ניסן מגלם את בנו וממשיך דרכו של החוקר המיוחד, והעזר כנגדו תהיה פמלה אנדרסון, שבעצמה חווה בתקופה האחרונה קאמבק מוערך. האם זה אומר שאפשר לפנטז גם על גרסה רעננה ל'שיגעון בחלל'? מ-31.7 / תיגל נשיא

חמישה כוכבים

• ניק דרייק | הוצאה מחודשת ל-Five Leaves Left / בדומה לואן גוך, גם ניק דרייק זכה להכרה ולהערכה רק שנים לאחר מותו. בחייו הקצרים, שלושת האלבומים שהוציא זמר הפולק-רוק הבריטי הזה בין שלהי הסיקסטיז לראשית הסבנטיז, הגיעו למעטים. לולא הפרסומת לפולקסווגן מ-1999 שבה שולב אחד משיריו, הוא כנראה היה נותר אלמוני. מי שהגיע לדרייק מאז לא התאכזב. מי שטרם זכה, יכול לצאת למסע בעזרת המהדורה המורחבת לאלבומו הראשון, Five Leaves Left מ-1969. הגרסה החדשה, הממוסגרת תחת הכותרת The Making of, מציעה צוהר לעבודה של דרייק והמפיק ג'ון בויד באולפן, כשהגרסאות העירומות חושפות טפח נוסף מהיופי והכאב שבשירים וגם מסגנון הפריטה הייחודי של דרייק על הגיטרה האקוסטית. שם האלבום, הלקוח מהפתקה שהייתה פעם בחבילות ניירות לגלגול סיגריות – כמו קצב את זמנו של הזמר, שמת חמש שנים לאחר צאת האלבום / אמיר שוורץ

איש הפלד

פלד על ההופעה שלו במיוזיק סיטי באר-שבע: "לכתוב המלצה על ההופעה של עצמי? וואלה, קצת מוזר. אולי במקום זה אני אספר לכם על מה שאני חווה מהבמה בזמן הופעה. נכון, אני בא להתפרק ולתת את כל מה שיש לי, אבל מעל הכל, אני בכלל בהופעה של הקהל. קהל של חוליגנים וחוליגניות, מטורפים, שבאים לתת בראש ולא נותנים לנו לעצור לרגע. אני שם בשבילם, הם משפחה והם ההצגה האמיתית. אז אם יש לי המלצה, זה תבואו להיות חלק מהקהל הזה ולקבל בראש". ב-31.7