מאז הקמתו בשנת 1928 ברחוב לויד ג'ורג' בירושלים, עבר קולנוע "לב סמדר" גלגולים רבים. הקולנוע הוותיק בישראל, ששימש אפילו כמועדון לאנשי הצבא הבריטי, הופעל משנת 1949 על ידי ארבעה חיילים יהודים משוחררים, שאחד מהם, אריה צ'צ'יק, רכש את המבנה והפעילו עד 1993.
כיום צאצאיו של צ'צ'יק הם בעלי המקום, שלאחר שיפוצו ב-1996 חזר לתפקד כקולנוע בשם "לב סמדר" שמופעל על ידי רשת "לב". לפני כשנה וחצי, כשחרב הסגירה ריחפה שוב מעל הקולנוע הוותיק, נולדה "יוזמת סמדר" על ידי חבורה ירושלמית שרוצה לעשות שינוי ולהפוך את הקולנוע למרחב קהילתי תרבותי. מאז, יותר מ-17,000 איש – ילדים, נוער, סטודנטים ומבוגרים – עברו דרך האירועים של היוזמה הזו, ובהם מועדון סמדר לילדים, ליין סרטי קאלט בהובלה של הנוער הירושלמי, ערבי "סיפור ירושלמי", "הסלון של סמדי" – מרחב פתוח לאירועים ויוזמות שמגיעים מהשטח, הופעות חיות, תרבות ובמה ועוד.
בית סמדר עצמו מחולק לשלושה חלקים, מלון, קולנוע ומסעדה. בימים אלה אנשי יוזמת סמדר מגבשים חזון ארוך טווח במטרה להסיר אחת ולתמיד את איום הסגירה מעל סמדר – ולהפוך את החלום למציאות: להעביר את הבעלות על המבנה כולו מידיים פרטיות לידי הציבור הירושלמי, ולהקים בו את בית סמדר – בית פתוח שישמש מרכז להתחדשות קהילתית, תרבותית ומחשבתית.
רוני אלון (39), יו"ר משותפת של יוזמת סמדר, היא יזמית חברתית ודור עשירי בירושלים. "נכנסתי לסיפור הזה מתוך שליחות לציבור הליברלי בירושלים, ציבור מגוון שמורכב ממגזרים שונים שחולקים ערכים משותפים", היא אומרת. "בתור מישהי שגדלה בעולם הדתי, אני יודעת שהציבור צריך לקחת אחריות על מוסדות התרבות והרוח שלו. החזון הוא להפוך את בית סמדר למרכז של התחדשות קהילתית, תרבותית ומחשבתית של הציבור הליברלי בעיר. אנחנו חוליה של ארגונים ומוסדות תרבות בעיר שהמטרה שלהם היא לייצר מעין קואליציה. החזון בסוף זה גאולת קרקעות ליברליות בירושלים. אם זה לא יהיה בית סמדר, זה יהיה בית חב"ד. אין לי בעיה עם חרדים, פשוט בירושלים יש מספיק ישיבות ובתי חב"ד. זה מעין בתי כנסת משלנו – אלו המוקדים של הרוח והקהילה שלנו, של הציבור הליברלי. זה קצת כמו שטח C ביהודה ושומרון. יוזמת סמדר היא חלק מאירוע של סיפוח זוחל ליברלי בירושלים. הוכחנו בשנה וחצי הזאת שיש ביקוש מצד הקהילה וגם פן כלכלי חיובי".
אלון קוראת למעשה לציבור הליברלי בירושלים להיכנס מתחת לאלונקה כדי להפוך למגזר שיודע לפעול יחד. "המטרה העליונה היא להעביר את המבנה הזה מהידיים הפרטיות של הבעלים לידיים של הציבור הליברלי הירושלמי. אנחנו רוצים שהציבור ייכנס וישים כסף, בדיוק כמו שהציבור הדתי קונה כיסא בבית כנסת לימים נוראים. אם הציבור הזה לא ייקח בעלות על המוסדות הללו, אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. אין לנו 40 מיליון שקל בכיס לקנות את בית סמדר. יש פה בעל בית שאם חסידות כזאת או אחרת תציע לו את סכום הכסף הזה הוא עלול למכור, ואני לגמרי מבינה אותו. הוא לא פילנתרופ. גם ראש העיר נרתם כבר, אבל יש עוד שני קודקודים שצריכים להתעורר. אחד מהם זה הציבור הליברלי בירושלים והקודקוד השני זה פילנתרופיה.
"הבעיה היא שיש כאלה שחושבים שירושלים אבודה. אם האירוע נגמר בירושלים, הוא נגמר בישראל. אנחנו נמצאים בצומת חשוב. חרב הסגירה עדיין מונפת מעל סמדר, זה לא שהצלנו כבר את המקום. אנחנו עדיין עובדים על זה. כדי שנצליח להציל את המקום, אנחנו מזמנים את הציבור דרך כל האירועים שאנחנו עושים להיות חלק. החרדים מאוד מאוגדים. יש להם קרנות שדרכן הם רוכשים נכס. היינו רוצים שגם הציבור שלנו יתאגד. המטרה העיקרית היא לקנות בסוף את המקום. שיהיה פילנתרופ שיבוא וישים כסף. הסיפור פה הוא לא רק בית סמדר, זה סיפור גדול יותר. אני קוראת לזה התמגזרות של הציבור הליברלי. זה עכשיו או לעולם לא. זה צומת שאנחנו צריכים להחליט עכשיו אם זה יהיה בית סמדר או בית חב"ד".
