לפני פחות מ-20 שנה, ברגעים וזמנים שבהן אירופה הרגישה סופית שהיא ניצחה את המלחמה הקרה ופונה לעיתות של איחוד, שלום, מטבע משותף, בניית גשרים, וריסוק גבולות, המדינות שמרכיבות את האיחוד החליטו שאפשר להיפטר מסמלים ותקציבים שמסמלים את הזמנים הישנים. בין הקורבנות הראשונים - היו המקלטים.
מספר הבונקרים להסתתר מפני הפצצות אוויריות צנח מכמעט 2,000 לכ-580. כמות כזו של בונקרים תגן על פחות מחצי אחוז מכל תושבי גרמניה, כלומר - פחות מחצי מיליון איש.
הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 שמה סוף לאוטופיה של מדינות האיחוד האירופי, והחזירה את הבונקרים לאופנה. במסגרת ההחלטה של הממשלה הגרמנית להיות "כשירה צבאית" עד 2029, יועד תקציב חדש לשיקום ושיפוץ של בונקרים ישנים ולבנייה חדשה, וכן מאמץ לסיוע דיגיטלי לתושבים במציאת מקלט הקרוב למקום מגוריהם. המאמץ המחודש יכלול הפיכה של מנהרות תת-קרקעיות, תחנות מטרו, וחניונים תת-קרקעיים לבונקרים.
"אנחנו צריכים להבין את המציאות של החדשה, וכרגע אנחנו לא מוכנים בצורה ראויה לאיום מהמזרח", אמר רלף טיסלר, ראש הרשות הפדרלית להגנה אזרחית וסיוע באסונות בראיון לעיתון "זיד דויטשה צייטונג": "במשך שנים הייתה הנחה בגרמניה שלא צריך להתכונן למלחמה. המציאות הזו השתנתה".
כדי להדגיש את חוסר המוכנות הגרמנית, הביא טיסלר כדוגמה את פינלנד, מדינה הגובלת עם רוסיה שהצטרפה רק לאחרונה לברית נאט"ו. בפינלנד יש 50 אלף מבנים להגנה נגד הפצצות אוויריות, שיכולים להגן על כ-4.8 מיליון אזרחים, או 85 אחוז מאוכלוסיית המדינה. טיסלר אמר שהמשרד שלו בונה כיום תוכנית מקיפה להקמה ושיקום של בונקרים שיאפשרו במהרה מקלט לכמיליון אזרחים גרמנים.
טיסלר ציין שבגלל הזמן הרב שלוקח לבניית מקלטים חדשים ובשל המחיר היקר שלהם, המשרד שלו יתרכז בראש ובראשונה בהפיכת מבנים קיימים לבונקרים.
מלבד פרויקט הבונקרים, טיסלר גם ציין את המיזם הדיגיטלי ושלטי ההכוונה שייתלו כדי ליידע תושבים להיכן עליהם לברוח במקרה של תקיפה, כמו גם שדרוג במערך האזעקות. טיסלר גם הפציר בגרמנים לאגור מצרכי יסוד, שיאפשרו להם לשרוד במשך שבוע במקרה שההתקפה על גרמניה תגרום להפסקת אספקת המים והחשמל במדינה.
