הכנת תקציב המדינה ל-2026 יוצאת לדרך, כאשר לא ברור אם יהיה צורך לאשרו לפני סוף השנה האזרחית, כיוון שבמקרה של פיזור הכנסת והכרזה על בחירות מוקדמות, לא יהיה תקציב חדש לפני הקיץ הבא.
במשרד האוצר יעסקו בימים הקרובים, לראשונה בראשות ראש אגף התקציבים החדש, מהרן פרוזנפר, בדיונים רצופים להכנת הצעת תקציב. זאת כאשר ברור שיהיה צורך בצעדים קשים וברפורמות בתחומים רבים על רקע המחיר הכבד של המלחמה המתמשכת והגירעונות ההולכים וגדלים.
בראש הצעדים שיהיה על פרוזנפר להציע יעמדו צעדים שקודמו יוגב גרדוס כשל בהעברתם, נוכח התעקשות ראש הממשלה ושר האוצר להימנע מלבצעם: קיצוץ כל הכספים הקואליציוניים, סגירת משרדי הממשלה מיותרים, הפחתה משמעותית בהטבות לאנשי הקבע בצה"ל, העמקת המלחמה בהון השחור וצמצום המגזר הציבורי המנופח.
"לפרוזנפר מצפה עבודה רבה ולא במקרה רבים סירבו להגיע לתפקיד כפוי הטובה הזה. המשמעות להצליח היא לנסות לחלץ תקציב אנוש עם תרופות מצילות חיים, אך כואבות. זה ממש להיכנס למיטה חולה", אמר ל"ממון" בכיר ותיק במשרד האוצר, שכבר עבר תקציבים רבים.
בכיר אחר באוצר הוסיף: "במצב הכלכלי הנוכחי, עם התמשכות המלחמה, לנסות ולהצליח בניהול התקציב זה חלום ורוד שסיכוייו נמוכים מאוד, בטח בהרכב הממשלה הנוכחית".
כבר עתה ברור, חרף הכחשות ראש הממשלה ושר האוצר, שבשנת התקציב 2026 לא רק שלא יבוטלו גזירות מס שכבר הוטלו השנה ומסים שהועלו, כביכול, יופחתו, אלא שיהיה כנראה צורך להטיל מסים נוספים, למרות שגם מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, התבטא בכנס לשכת רו"ח באילת, כי "אנחנו לא מתכננים להטיל מסים נוספים".
הבטחה דומה של בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' לפני יותר משנה לא קוימה כלל: בתקציב 2025 הוטלה שורה של גזירות קשות על אזרחי ישראל כדי לכסות חלק מהוצאות המלחמה, שכללו קיצוצים משמעותיים בתקציב והעלאות מסים. בראשם העלאת המע"מ באחוז ל-18%, העלאת תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות, הקפאת מדרגות מס הכנסה, מסי הנדל"ן וחלק מקצבאות הביטוח הלאומי, העלאת מסים על רכבים ועוד.
כדי להבין את מצב התקציב הנוכחי כדאי לשנן כמה עובדות: המלחמה כבר עלתה במשך קרוב לשנתיים כ-330 מיליארד שקל. הגירעון בתקציב 2025, שתוכנן תחילה להסתכם ב-4%, כבר הגיע ל-4.9%, ועל פי רוב התחזיות יזנק עד סוף השנה ל-6%. האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד (1%-3%) ולא ירדה משלושה אחוזים כבר תקופה ארוכה, מה שמקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית.
הצמיחה נמוכה בהרבה מהפוטנציאל של לפחות 5% ונעה סביב 3%. החרם על היבוא מטורקיה ייקר כמעט את כל חומרי הגלם והמצור של החות'ים מונע יבוא מהמזרח לאילת.
בנוסף, הטלת חרמות על ידי אירופה על מוצרים ישראליים והפסקת שיתופי פעולה במחקרים אקדמיים גורמים נזק כבד למשק.
הממשלה אישרה לאחרונה את תוכנית התקציב התלת-שנתית, ועיקריה ל-2026: תחזית צמיחה של 4.4% (ספק אם זה יקרה בהנחה שהמלחמה לא תסתיים לאלתר), הכנסות מדינה של 556.9 מיליארד שקל (ייתכן שיהיו בשל גבייה נאה מהרווחים הכלואים), הוצאות ממשלה של 622.3 מיליארד שקל (התקציב ייפרץ כבר בקרוב והן יגדלו מאוד) וגירעון צפוי של 2.8% (אף גורם כלכלי בעולם לא חוזה שיהיה כה נמוך).
אז מה מהרן פרוזנפר, מקצוען בתחום התקציבים, יצטרך ליזום ולנסות לשכנע את שר האוצר לאמץ בתקציב 2026, כדי לעמוד ביעד הגירעון ולהחזיר את תקציב המדינה למסלול בריא?
1. לקיים תוכנית מורחבת של סגירת עשרה (ולא רק חמישה) משרדי ממשלה, שיחסכו שני מיליארד שקל בשנה.
2. לבטל לחלוטין את 5.7 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים.
3. להגביל את מספר חברי הכנסת "הנורווגיים" שנכנסים עם שכר חודשי בעלות של 50 אלף שקל בחודש על כל שר שמתפטר.
4. למנוע גידול בלתי סביר נוסף, מעבר לתוספת של 42 מיליארד שקל שאושרה, לתקציב הביטחון. ספק אם פרוזנפר הוא האיש שיפגע בצה"ל, אחרי שהיה היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.
5. לבצע קיצוץ תקציבי של 3%-5% בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה. מוצע להחריג את החינוך, הבריאות והרווחה.
6. לבטל פטורים ממס, בין השאר ממע"מ על פירות וירקות, מע"מ עד 75 דולר על יבוא אישי, מע"מ באילת וצמצום נקודות הזיכוי ממס על ילדים.
7. להעביר לפחות שבעה צעדים למלחמה בהון השחור, ולהטיל הגבלות נוספות על החזקת מזומן.
