אתמול בבוקר עשו אנשי רשות הטבע והגנים בעבדת צעד אחד נוסף להחזיר תהילה בת 1,500 שנה - אז הנגב היה מרכז עולמי לייצור יין.
חוקרי אוניברסיטת חיפה, שחקרו את הקריסה של האימפריה הביזנטית, מצאו לפני כמה שנים חרצני ענבים במערה חתומה באתר הארכיאולוגי עבדת. הם החליטו להחיות את יין הנגב העתיק, שנחשב בזמנו לטוב בעולם, לאחר שהצליחו לזהות את המאפיינים הגנטיים של הגפנים העתיקים. בספטמבר 2023 חנכו את כרם המורשת בעבדת, המבוססת על זרעים עתיקים בני יותר מאלף שנה.
את הבציר של כרם הענבים מזן דבוקי עשו אנשי הרשות ידנית. ד"ר ליאור שויימר, ממונה מורשת במחוז דרום, בצר את אשכולות הענבים יחד עם עובדי האתר הלאומי עבדת. "בצרנו בשיטות העתיקות, כאשר לא כולם היו בשלים. זה סממן של זנים עתיקים, שמגיעים להבשלה בזמנים אחרים", סיפר ד"ר שויימר בהתרגשות. "היינו צריכים לטעום כמעט כל אשכול, לראות אם משאירים אותו על השיח או בוצרים". בסך הכל נבצרו כ-20 קילו, שיספיקו ל-12 בקבוקים בערך. יחד עם זן הדבוקי יש את זן הבאר והסריקי, המשתרעים על פני שבע טרסות. "אלה כמה עשרות קילוגרמים שייתנו לנו מושג על התהליך. עוד שבועיים-שלושה נוכל לבצור את הבאר והסריקי".
את היין ייצר גידי טלמור, תושב מושב לכיש, איש הייטק שמדי שנה מכין כמה מאות בקבוקים של יין ביתי, לאחר שהוא רוכש ענבים מחקלאים מהנגב או ממזכרת בתיה. "היום, כשמכינים יין, יש המון תוספות, החל בתהליך הסינון והצללה ועד הוספת הגופרית והשמרים", מסביר טלמור. "בעת העתיקה שמו יינות בכדי חרס. לא היה עץ בתהליך, שמשנה את הטעם של העינב. אני לא מתחכם ונותן לענבים ולטבע לעשות את שלהם".
את החוקרים שהפכו גם לחקלאים מלווים אנשי יקב פינטו בירוחם, שיצטרפו בשנה הבאה גם לתהליך הייצור. את הבציר מזני באר וסריקי יחלקו ליקבים בהר הנגב.
