עוד לפני שהכריז על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית, ניסה נשיא צרפת, עמנואל מקרון, להוביל מהלך רחב היקף בזירה הבינלאומית: בשיתוף סעודיה, הוא גיבש תוכנית שבמסגרתה צרפת, בריטניה וקנדה – שלוש מחברות ה-G7 – יקדמו יחד הכרה במדינה פלסטינית, לצד גיוס מדינות ערב לאמץ עמדה רכה יותר כלפי ישראל כפי שהבהיר בהצהרתו, במסגרת ועידה מתוכננת באו"ם. מקרון קיווה ליצור מומנטום דיפלומטי כפול – גם מול הפלסטינים וגם מול מדינות האזור – אך לאחר שבועות של מגעים, נראה תחילה שהוא נותר לבדו, כשלא כל מנהיגי המערב יישרו איתו קו.
אלא שאחרי שיחת טלפון משולשת בין קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, נשיא צרפת מקרון וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ‑ כתב מרץ כי המדינות ינקטו צעדים מתואמים בנוגע למדיניותן במזרח התיכון. זאת, זמן קצר אחרי שדובר ממשלת גרמניה אמר כי ברלין אינה מתכוונת להכיר במדינה פלסטינית בטווח הקצר והוסיף כי העדיפות כעת היא "להשיג את ההתקדמות שכבר מזמן הייתה צריכה לקרות" לקראת פתרון שתי המדינות.
מדינות אירופאיות אחרות עדיין מסתייגות. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, אמרה אתמול לעיתון האיטלקי "לה רפובליקה" כי היא תומכת במדינה פלסטינית, אך מתנגדת להכרה מוקדמת בה לפני שהוקמה בפועל.
בינתיים, בישראל שוקלים כיצד להגיב להודעה של מקרון. שר החוץ גדעון גדעון סער אמר ביום שישי בשיחה עם שרת החוץ של קנדה כי המהלך שצרפת מובילה להכרה במדינה פלסטינית ייאלץ את ישראל לנקוט צעדים מצידה, והדגיש כי מהלך זה רק פוגע בסיכויים להשיג מתווה לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, וכן פוגע בסיכויים ליציבות באזור.
בין האפשרויות שעומדות על הפרק כעת: החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון - הצעה שהועלתה על ידי חלק ניכר משרי הממשלה; סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים שפורמלית מטפלת בפלסטינים; החזרת שגריר ישראל בפריז להתייעצויות ועוד. בישראל מתלבטים האם לנקוט בצעדים כבר עתה או להמתין עד להכרה הרשמית במדינה פלסטינית בחודש ספטמבר.
מקרון, שמעמדו הפוליטי נמצא בירידה חדה, עמד תחת לחץ גובר לנקוט עמדה כלשהי, על רקע כעס ציבורי רחב מהתמונות הקשות היוצאות מעזה. מאז שפיזר את הפרלמנט והכריז על בחירות מוקדמות במהלך מפתיע וחסר הסבר, הוא סופג מכה אחר מכה בזירה הפנימית. ממשלתו הפכה לממשלת מיעוט, והוא חווה השפלות פרלמנטריות משני צידי המפה הפוליטית. לקראת סיום כהונתו כנשיא, הוא נותר ללא יכולת להוביל מהלכים משמעותיים, כשהסקרים מצביעים על מגמת ירידה עקבית בפופולריות שלו. עם זאת, בצרפת – שמכילה את הקהילות המוסלמית והיהודית הגדולות ביותר באירופה – לא היה צעד ברור שיכול היה לרצות את כל הצדדים.
גם בארצות-הברית מעמדו של מקרון מתערער, כשהנשיא טראמפ מתעלם ממנו באופן מופגן ואמר כי להצהרה שלו אין משמעות.
