מ-7 באוקטובר ועד הטילים מאיראן – הטלטלה לאומית, החברתית והמשפחתית גורמת לרבים מאיתנו חרדה וסטרס. במציאות כזו גוברת הנטייה לחפש דרך להקל על הכאב והמצוקה באמצעות עוד דרינק, עוד ג'וינט, עוד כדור. רוני רוקח, מנהלת המערך הקליני ב-ICA – המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, גוף הנתמך בין היתר על ידי מפעל הפיס – מציגה תמונה מטרידה: "אחד מכל ארבעה ישראלים עושה שימוש בחומרים ממכרים בכמות שעלולה לסכן אותו".
1 צפייה בגלריה
yk14454628
yk14454628
(רוני רוקח | צילום: אלי דסה)
לדבריה, "חומרים והתנהגויות ממכרות מציעים שקט רגעי, אבל בטווח הארוך הם הופכים להרגל שעלול להישאר איתנו ולהזיק לנו גם כשהמלחמה כבר תיגמר". מה ניתן לעשות כדי למנוע משימוש מוגבר להפוך להתמכרות? היא מציעה שורה של צעדים.
ראשית, הסתכלו סביבכם וחפשו סימני אזהרה אצל הקרובים לכם. הזנחה של לימודים, עבודה או תחביבים, קושי בניהול שגרה, ירידה בריכוז, הסתגרות והתרחקות ממעגל החברים, שינויים חדים במצב הרוח ועוד רמזים שיש התמכרות. שימו לב גם לשינויים בדפוסי השימוש בחומרים: צריכה הולכת וגדלה, שימוש בשעות חריגות, שימוש לבד ולא רק בחברה, מחשבות אובססיביות ("מתי הפעם הבאה?") ובדיקת חומרים חדשים.
זיהיתם אחד או כמה סימנים אצל חבר או בן משפחה? זה הזמן לבדוק מה קורה. איך מדברים על זה? עם חמלה ובלי שיפוטיות. התחילו בניסיון עדין להבין: במה אתה משתמש? כל כמה זמן? איך אתה מרגיש תוך כדי? איפה זה קורה? עם מי? זכרו שזאת שיחה, לא תחקיר. אין מסקנות ואין דרישות. הציעו תמיכה: להצטרף לפגישה עם גורם מקצועי או לחפש יחד מידע.
ומה אם אני עצמי חש/ה קושי ומצוקה ומתפתה לפתוח עוד בקבוק או לקחת עוד כדור? הנה שורה של עצות שיקטינו את הצורך בשימוש בחומרים מסוכנים:
הגבילו את החשיפה לחדשות: אפשר גם להתעדכן רק פעם או פעמיים ביום.
זהו מצבי סיכון: רעב, עייפות או בדידות מעצימים תחושת מצוקה. נסו לזהות אותם ולתת להם מענה רגשי ופיזי.
תהיו עסוקים: צאו להליכה, טיילו עם הכלב, תיהנו מיצירה או בישול. אלו דרכים מצוינות להפגת סטרס.
שמרו על שגרה: סדר יום קבוע, שינה, אוכל ופעילויות מסודרות יאפשרו לכם להרגיש שהשליטה בידיכם.
היו בעשייה: עזרה לאחרים, בבית או בקהילה, מעניקה משמעות ותחושת שליטה.
וכמובן, אל תישארו עם זה לבד: שתפו חברים ובני משפחה במה שעובר עליכם.