אחרי שלוש שנות התאקלמות, כולל אחת בפלייאוף העליון, בני ריינה יוצאת לעונה שתגדיר אותה כמועדון. השאלה הגדולה היא האם הקבוצה המפתיעה של הבוס סעיד בסול, חסרת הבית, תצליח להאריך את הפז"ם שלה בין הגדולות, או שתחזור ללאומית בפעם הראשונה מאז העלייה. העונה הזו תגדיר אם ריינה היא קבוצה אקראית שעלתה ונישאה על גל מסוים, או שמדובר במועדון בעל בסיס לשנים ארוכות בליגת העל.
אין ספק שמניות רבות בהישארות הדי מרשימה בליגה הבכירה שייכות למאמן שרון מימר, אלא שהעונה הוא עובר לסכנין, בעוד סלובודן דראפיץ' עושה את הדרך ההפוכה. ריינה גם עשתה לא מעט שינויים בסגל. היא שיחררה לטבריה, מחוסר רצון, את גיא חדידה, שהיה מלך השערים של הקבוצה (10) וסחב את ההתקפה על גבו. שחקן שמעורר עניין רב הוא אנטוניו ספר, שהגיע לפני שנתיים להפועל באר-שבע כהבטחה גדולה, ולא הצדיק את התקוות שתלו בו. ההצטרפות של ספר לריינה היא מבחן מקצועי ומנהיגותי גדול עבור הרומני. הדמות הבולטת בין המצטרפים החדשים היא הבלם עאיד חבשי, אקס מכבי חיפה, שעשה עבודה נהדרת בחמש השנים שלו בקריית-שמונה, ומביא איתו הרבה ניסיון בגיל 30.
מימר יצר את ריינה בדמותו, אך ללא הגב הכלכלי של בסול הקבוצה לא הייתה מצליחה. בין ההישגים שאפשר לציין נמצאים הדחת האלופה מכבי ת"א מגביע המדינה. עד היום ריינה ידעה להחתים שחקנים איכותיים, שהעניקו לה תמורה מלאה בהתייחסות המקצוענית. מהי הסיבה לחילופים הרבים הקיץ, דילול התקציב או ריענון? לדראפיץ' יש כבר הרבה סיבות לדאגה אחרי שקבוצתו איבדה יתרון 0:3 והפסידה 4:3 להפועל חיפה בגביע הטוטו.
לפני 2020, העניין העיקרי שריינה עוררה היה משחק גביע אקראי הראוי להגדרה "פיקנטי" מול בית"ר ירושלים. עכשיו המשימה של הקבוצה מהמגזר היא להוכיח שלא מדובר בטרנד חולף.
