אלמה פחראלדין ז"ל, בת 11
האם נאילה מתארת ילדה שלמרות גילה הצעיר הייתה מנהיגה, אמנית ורודפת צדק. "מאז שהלכה, העולם פתאום מכיר אותה. היא העירה משהו באנשים. היא הייתה ונשארה אייקון".
ג'וני איברהים ז"ל, בן 12
האם נסמה: "רצתי לזהות את הגופה של הבן שלי. נישקתי אותו. הוא היה רק בן 12. הימים עוברים, אבל כל יום מרגיש כמו הר. אנחנו בתוך מערבולת, אבל עדיין עומדים על הרגליים".
מילאר אלשאער ז"ל, בן 10
האם לינה מספרת על ילד שמח וחייכן. "הוא חלם להיות מסי. פעם הוא כתב לי 'את האמא הכי טובה בעולם. אני מאוהב בחיוך שלך'. הוא היה אור בבית, וביום שזה קרה האור כבה".
ג'יווארה איברהים ז"ל, בן 10
אמו דליה מספרת על הכאב שאינו מרפה. "יומיים חיפשנו אותו. רק אחרי בדיקת DNA שנייה הבנו שהוא איננו. אחיו עד היום לא משלים עם זה. הוא אומר 'ג'יווארה לא מת. הוא חי'".
איזל איוב ז"ל, בת 12
איזל הייתה בת אחת בין תשעה בנים. "היא הייתה המלאך של הלב", אומרת אמה דיאנה. "אהבה כדורסל וחלמה לשחק. אני מקווה שאף אחד אחר לא יעבור את מה שאנחנו עברנו".
נאג'י חלבי ז"ל, בן 11
"הוא היה העוגן של המשפחה, הילד של כולם", מספרת האם אמילי. "ביום ההוא הוא ביקש ללכת לשחק כדורגל. כששמעתי על הטיל קיוויתי שהוא לא שם. לא הספקתי להיפרד ממנו".
וניס ספדי ז"ל, בת 11
האם עינאיה מספרת: "הבית שהיה מלא שמחה הפך לשקט. וניס הייתה הילדה שלי, שותפה לכל ההחלטות. היא הייתה גאה באבא שלה החובש, שהיה בזירה והמשיך להציל אחרים".
חאזם אבו סאלח ז"ל, בן 15
האם דלאל מספרת על הקושי לחזור לחיים: "היה לי משפחתון לתינוקות וסגרתי אותו. לא הצלחתי לתפקד. הכל נשבר. עברתי טיפולים אבל עוד לא יצאתי מהאסון. אני חיה אותו כל יום".
פאג'ר אבו סאלח ז"ל, בן 16
"מאז האסון החיים נעצרו", מספרת האם דליה. "חזרתי לעבוד, אבל הכל קשה. אנחנו שבורים. הם לא היו חיילים, הם פשוט היו ילדים שאהבו את החיים, והמחיר ששילמנו בלתי נתפס".
יזן אבו סאלח ז"ל, בן 11
האם נסרין מספרת על ילד שמח, ש"היה מתופף בדרבוקה, שימח אותנו בכל חתונה. בשבת הוא הלך למגרש. נפרד מכולם כאילו ידע. הוא אמר לי 'אמא, אני הולך למחצית האחרונה'".
נאזם סעב ז"ל, בן 15
האם מונה נזכרת בילד העדין, החכם והתומך. "הוא חזר לשחק כדורגל אחרי חודש מחלה. זה היה היום הראשון והאחרון. עברתי טיפולים רגשיים, אבל כלום לא ממלא את החור בלב".
אמיר אבו סאלח ז"ל, בן 16
"איבדתי בן אחד, והשני שוכב פצוע קשה", מספרת האם רמיה על הקושי. "אנחנו עדיין בשיקום. אמיר היה שחקן מקצועי, אימן ילדים, היה אהוב על כולם. הכאב הזה שורף לי את הלב".
