רס"ר (מיל') אריאל מאיר טמן יצא כבר בצאת השבת של 7 באוקטובר 2023 למחנה שורה כדי לזהות את החללים בראשיתה של המלחמה. "השליחות עבורו הייתה התפקיד שלו. הוא נשם את מה שעשה ועשה את זה בכל הכבוד שניתן לזכר החיילים שנפלו", שיתפה אחותו בת-אל. בתחילת השבוע אותר רס"ר (מיל') טמן ללא רוח חיים בביתו שבאופקים.
"אני לא מאמינה שזה קרה לו", אמרה אחותו. לדבריה, אריאל לא שיתף במה שעבר עליו ולא הראה סימן למצוקה נפשית. "הוא זה שחיזק אותנו, הוא זה שהרים לנו", סיפרה. "אני הייתי נשברת כל בוקר בכל הותר לפרסום, והוא רק היה אומר כמה הם טהורים וכמה זו השליחות שלהם. ה' יעזור, בשורות טובות. הוא היה דוגמה לחוזק וחוסן".
1 צפייה בגלריה
yk14456394
yk14456394
(רס"ר (מיל') אריאל מאיר טמן)
"המענה לא מתאים"
"מיד עם תחילת המלחמה הבינו במערך שאנחנו לא במצב רגיל", נזכר אחד החיילים ביחידה. "העמידו לרשותנו את מערך בריאות הנפש. זה לא היה קודם ברבנות הצבאית, ככה שהמערך קם מאפס ובאמת ניסו לעזור ולפנות לכולם, אבל זה נתן מענה ראשוני ולא באמת מספק מול מה שהחיילים פה התמודדו איתו. היו הזמנות לשיח, פעילות התאווררות וגם גישה לשיחות אישיות עם אנשי מקצוע שהובאו מיחידות אחרות, אבל לא היה מענה למי שהגיע למצב שהוא צריך פגישה עם פסיכולוג על בסיס שבועי".
בחודשים האחרונים, עוד לפני המקרה הטרגי שטילטל אתמול חיילים מהיחידה, עובד פרל, קצין אג״ם ביחידה לטיפול בחללים, החל להעלות את הנושא מול מערכת הביטחון וגורמים שונים בצבא. "מה שיש לחיילים שמשרתים במערך היום זה כלום ושום דבר, בזמן השירות יש קב"ן, אבל מרגע שמשתחררים אין שום מעטפת", טען פרל. "יש 1,500 שקל לטיפול שכל חייל מקבל, ויש כאלה שמממשים את זה להטבה בכלל, לא ממש לטיפול. אצלנו כולם נזקקו לקחת את זה לטיפול, אבל זה מספיק בסך הכל לשלושה מפגשים כאשר מי ששירת ביחידה צריך הרבה הרבה מעבר לזה. אני באופן אישי מוציא 2,200 שקל בחודש על טיפולים, כך ש-1,500 שקל בחודש לא מכסים לי אפילו חודש אחד של טיפולים. שירתתי 450 יום. המענה שקיים היום הוא אפסי ולא מתקרב ללהיות מתאים. יש שיח בין המשרתים, לפני מספר חודשים הקמתי קבוצת ווטסאפ למאבק מול משרד הביטחון לקבלת סיוע, נכנסו אליה כ-600 איש, זה כמעט כל המשרתים במערך".
אריאל, בן למשפחה חרדית, היה נשוי ואב לארבעה ילדים. לדברי משפחתו, הוא לא היה בשירות מילואים פעיל עם מותו, אך ב-7 באוקטובר עסק בזיהוי גופות. אחותו סיפרה: "אני יכולה לומר שהעולם הפסיד את הנשמה הכי זכה וטהורה שנולדה כאן. הילד הכי טהור, מתחשב, דואג, מכיל, האבא הכי טוב בעולם, הבעל הכי מושלם בעולם. אחד ואין שני לו".

"נמצאים בפגיעות-יתר"

בתחילת החודש, בתוך שבוע וחצי בלבד, שמו קץ לחייהם שלושה חיילי צה"ל, והציפו את הסוגיה הקשה והמורכבת שאיתה נאלצים להתמודד לוחמים רבים - בהם אנשים צעירים מאוד - שנחשפים למראות מטלטלים בשדה הקרב ומאבדים אחים לנשק.
מנתונים שפירסם צה"ל בתחילת השנה עולה כי בשנת 2024 התאבדו 21 חיילים, ובשנה שלפניה התאבדו 17 חיילים - המספרים הגבוהים ביותר מאז 2011. לפי הנתונים, בשנה שעברה רוב החיילים ששמו קץ לחייהם היו חיילי מילואים. עם זאת, בצה"ל הסבירו שכאשר לוקחים בחשבון את מספר הלוחמים בסדיר ובמילואים - העלייה אינה דרמטית.
כבר לפני כחודשיים וחצי התריע פרופ' יוסי לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, שייתכן שגל האובדנות עוד לפנינו. הוא הסביר אז, כי "מצבי משבר חריפים במיוחד, כמו ב-7 באוקטובר, מפחיתים את שיעורי ההתאבדות, אך כאשר כל הציבור חוזר לעצמו יש לא מעט אנשים, כמו חיילי המילואים, שנמצאים בפגיעות יתר כי העוצמה של הקשיים לא פוחתת, והם ממשיכים להתמודד עם פוסט-טראומה. לכן חשוב להגיד שהתקופה הנוכחית אפילו יותר מסוכנת לאובדנות".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בווטסאפ 0528451201 או באתר של סה"ר.
מערך בריאות הנפש של צה"ל מספק מעטפת למשרתי צה"ל הכוללת קב"נים בחטיבות, מרפאות וקו סיוע נפשי שזמין לחיילים בסדיר ובמילואים 24/7, במספר *6690 שלוחה 4. בנוסף, עבור חיילים משוחררים, ניתן לפנות ליחידת לתגובות קרב במספר 03-6401400.
כמו כן, ניתן לפנות למרכזי החוסן או לקופת החולים כדי לקבל סיוע נפשי.