המשטרה כבר פיענחה את המסע הגיאוגרפי של שיין טאמורה בן ה-27 בדרך למסע הרצח וההתאבדות שלו ביום שני. הוא נסע מזרחה במשך מספר ימים במכונית הב-מ-וו שלו, כ-4,000 קילומטרים מביתו בלאס-וגאס, דרך נברסקה, אייווה וניו-ג'רזי ועד לסמוך לבניין 345 בשדרות פארק במנהטן, בצד המזרחי, בין רחובות 52 ל-53.
הוא השאיר ברכב תרופות במרשם, נרתיק לרובה, מחסניות עם תחמושת ואקדח טעון, קיפל לכיס האחורי של מכנסיו מכתב פרידה בן שלושה עמודים, יצא לרחוב עם רובה סער שעליו משתיק קול, נכנס לבניין, ירה למוות בארבעה אנשים, פצע קשה אדם נוסף, נכנס למעלית, נתן לאישה שהייתה בה לברוח, עלה לקומה ה-33 והתאבד בירייה לחזהו. מדובר במתקפת הירי הרצחנית ביותר בניו-יורק זה 25 שנה.
איך כל זה קשור לספורט ולא לדיווח חדשותי? הצורה שבה התאבד, מכתב שהשאיר אחריו, והעובדה שהדיירת בקומה החמישית של אותו בניין היא ליגת הפוטבול האמריקאית המקצוענית (NFL), ועובד שלה היה זה שנפצע קשה.
היסטוריה של בעיות
לפי דיווחים בכלי התקשורת האמריקאיים, הרשויות בלאס-וגאס העידו על היסטוריה מתועדת של בעיות נפשיות אצל טאמורה. לפי דיווחים נוספים, במכתב שהשאיר אחריו הוא הביע תרעומת גדולה כלפי ליגת הפוטבול והתנהלותה בנוגע לגילויים רבים של אנצפלופתיה כרונית טראומטית (CTE), פגיעה ניוונית במוח שקשורה לפציעת וטראומת ראש הנגרמת כתוצאה מהיתקלויות רבות, ואופיינית לשחקני כדורגל (בגלל הנגיחות), ראגבי ופוטבול.
טאמורה שיחק פוטבול בתיכון שבו למד בנעוריו בקליפורניה, וטען במכתבו כי הוא סובל מ-CTE. "הוא לא היה שחקן ואדם בעייתי בכלל", אמר חברו לקבוצה מהתיכון לרשת CNN. "ההפך, הוא היה מודל לחיקוי, חבר נהדר מחוץ למגרש וחבר עוד יותר טוב על המגרש ובקבוצה".
במכתב שמצאו החוקרים על גופו, נכתב, בין היתר: "הפוטבול של טרי לונג גרם לי ל-CTE ולשתות ליטרים של נוזל קירור. אתה לא יכול לצאת נגד ה-NFL, הם ימחצו אותך", כשהוא מתייחס לשחקן פוטבול לשעבר בפיטסבורג סטילרס שהתאבד ב-2005 לאחר ששתה כארבעה ליטרים של נוזל קירור לרכב. בניתוח שנערך במוחו לאחר מותו, התברר שלונג סבל מ-CTE.
לונג הוא אחד מ-345 שחקני פוטבול לשעבר שאובחנו עם המחלה מתוך 376 שחקנים שנבדקו לאחר מותם (המחלה ניתנת לאבחון רק בניתוח שלאחר המוות). שחקן פוטבול נוסף שהמחלה התגלתה במוחו לאחר מותו היה דייב דיורסון, שהתאבד בירייה לחזהו ב-2011 וביקש במכתב הפרידה שלו לעבור את ההליך. שנה לאחר מכן התאבד השחקן ג'וניור סיאה באותה צורה וגם במוחו נתגלתה המחלה. לפי הדיווחים בארה"ב, גם טאמורה הביע במכתב הפרידה שלו משאלה כי מוחו ינותח במכון ה-CTE באוניברסיטת בוסטון כדי לבדוק עקבות של המחלה. הסיבה לירי בחזה, שחוזר במקרים הללו: השחקנים רוצים לשמור על הראש שלם כדי שניתן יהיה לבצע את הניתוח.
דמנציה והתקפי זעם
במחקרים שנערכו בעבר נמצא כי רק אחד מתוך 164 אנשים באוכלוסייה הכללית שנותחו לאחר מותם סבל מ-CTE, וגם במקרה הבודד הזה היה מדובר בשחקן פוטבול קולג'ים בעברו. למרות הקשר הברור בין המשחק לבין המחלה, הליגה התנערה מאחריות עד לפני כמעט עשור וטענה כי אין קשר בין המחלה לבין השתתפות במשחק הברוטלי והאלים.
מאז הליגה הקשיחה את מדיניות העונשים שלה לגבי פגיעות ראש, הקימה פרוטוקולים שלמים לגבי אבחון מיידי של טראומות ראש ואיבוד הכרה במהלך המשחק, ושימוש ברופאים נייטרלים לאבחנות הללו (לעומת שימוש קודם ברופאי הקבוצות, שהיו חצויים בין המחויבות שלהם לבריאות השחקן לבין המחויבות שלהם למעסיק). בעשור הזה, הפופולריות של הליגה המשיכה לפרוח ברייטינג, אבל יותר ויותר הורים, כולל שחקני פוטבול לשעבר, הפסיקו לשלוח את ילדיהם לענף, מגמה דומה לזו שקרתה באיגרוף שאיבד מזוהרו לאחר שהתגלה הנזק המוחי הנגרם למתאגרפים.
הפגיעה הניוונית במוח אינה גורמת למוות ישיר, אבל היא גורמת לשינוי בהתנהגות החברתית של הסובלים ממנה ולכך שהם אינם יכולים לזהות את עצמם יותר. חלקם סובלים מדמנציה מוקדמת, הפרעות ריכוז, שינויים קיצוניים במצבי הרוח, התקפי זעם, דיכאון, התבודדות חברתית ומחשבות אובדניות. פיליפ אדמס, שחקן פוטבול לשעבר, רצח שישה אנשים ב-2021 לפני שכיוון את האקדח אל עצמו והתאבד. ג'ובאן בלצ'ר, שחקן פעיל בקנזס סיטי צ'יפס, רצח ב-2012 את חברתו בת ה-22 קסנדרה פרקינס, נסע למגרש האימונים של קבוצתו והתאבד בירייה במגרש החניה. שניהם נותחו לאחר מותם במכון בבוסטון, שניהם סבלו מ-CTE.
כמובן שהמקרה השבוע עדיין טרי, אין עדיין ראיות והוכחות מספקות כדי לדעת אם טאמורה סבל מניוון במוחו, ואסור לקשור בין קריירת הפוטבול שלו לבין המעשה המחריד שביצע. אבל מקרי העבר מוכיחים שאין לפסול את האפשרות הזו. שהמוח של טאמורה נפגע בצורה כזו שהוא היה מוכן לחרוש את אמריקה לאורכה, לצאת עם רובה סער באמצע רחוב סואן במנהטן ולחפש את מי שבעיניו אחראים למצבו.
