בהצהרה דרמטית, ימים אחרי הכרזת נשיא צרפת עמנואל מקרון שיכיר במדינה פלסטינית, הציב אמש ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר אולטימטום שלפיו יפעל באופן דומה בכינוס עצרת האו"ם בספטמבר ‑ אלא אם ממשלת ישראל "תנקוט בצעדים ממשיים לסיום המצב המחריד בעזה". בישראל לא הופתעו מהצעד של סטרמר, שמעבר להפסקת אש דרש גם הבהרה שלא יתבצע סיפוח בגדה והתחייבות לתהליך שלום. בהודעת משרד החוץ נכתב כי ישראל "דוחה את הודעת ראש ממשלת בריטניה", וצוין גם כי "שינוי העמדה של ממשלת בריטניה בעיתוי הנוכחי, בעקבות המהלך הצרפתי ולחצים פוליטיים, מהווה פרס לחמאס ופוגע בניסיונות להגיע להפסקת אש ולשחרור חטופים". מאוחר יותר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב על הדברים וכתב באנגלית: “סטארמר מתגמל את הטרור של חמאס ומעניש את קורבנותיו. מדינה ג’יהאדיסטית על גבול ישראל היום תאיים על בריטניה מחר. פיוס כלפי טרוריסטים ג’יהאדיסטים תמיד נכשל. זה יאכזב גם אתכם. זה לא יקרה”.
לפי הודעת לשכת ראש הממשלה הבריטי, "לפני שיקבל החלטה סופית, סטרמר התחייב לבצע הערכה לקראת העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר ‑ עד כמה פעלה ישראל בצעדים הנדרשים". סטרמר הבהיר בשיחה עם שריו כי תמיכת בריטניה בביטחון ישראל "נותרה ללא שינוי". לדבריו, "המסר שלנו לחמאס לא השתנה ‑ עליהם לשחרר מיד את כל החטופים, לחתום על הפסקת אש, להתפרק מנשקם ולקבל את העובדה שלא ייקחו חלק בממשלה עתידית בעזה".
בצרפת בירכו, ושר החוץ ז'אן נואל בארו אמר כי "בריטניה מצטרפת למומנטום שיצרנו. יחד, באמצעות החלטה משמעותית זו ומאמצינו המשותפים, אנו מסיימים את מעגל האלימות האינסופי ופותחים מחדש את הסיכוי לשלום באזור".
מאז ההצהרה של מקרון, סטרמר, שעומד בראש מפלגת הלייבור, מצוי תחת לחץ: בשישי האחרון חתמו כשליש מחברי הפרלמנט של הלייבור על מכתב הקורא להכרה בריטית מיידית במדינה לפלסטינים. למרות זאת, בהודעתו מאמש ראש ממשלת בריטניה טען גם כי לא מדובר בצעד שנבע מלחץ גובר מצד חברי הלייבור אלא בחלק מתוכנית שמתואמת עם צרפת וגרמניה.
שלשום נפגשו סטרמר ונשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ בסקוטלנד. טראמפ הבהיר שלא יתנגד שהמנהיג הבריטי ינקוט עמדה בנוגע להכרה רשמית במדינה פלסטינית, אך הדגיש כי הוא עצמו לא יעשה זאת. בשבוע שעבר, לאחר הצהרתו של מקרון על הכרה מתוכננת במדינה פלסטינית, אמר נשיא ארצות-הברית כי "ההצהרה ההיא לא נושאת משקל".
בתוך כך, אתמול נערך דיון באיחוד האירופי שעסק בשאלת ההשעייה של ישראל מתוכנית שיתוף הפעולה המחקרי הגדולה בעולם “הורייזון” ‑ והוא נגמר ללא החלטה. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, הבלימה של גרמניה ואיטליה ‑ שהסתייגו מלתמוך בהצעת הנציבות.
ברקע הדברים, התקיימו אמש שיחות בין ישראל לגרמניה במטרה להגיע לפשרה שתאפשר לגרמנים לבלום סופית את הסנקציה המוצעת נגד ישראל. אחד הכיוונים שנבחנים הוא שישראל תסכים לצעד שהתנגדה לו עד כה ותאפשר לכוח משימה של האיחוד האירופי לבוא לאזור כדי לפקח על ההסכם שהושג לפני שבועיים בדבר הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה. אם האירופים יראו שישראל עומדת בהסכם - והיא אכן מתכוונת להכפיל את הכנסת הסיוע ההומניטרי - הרי שיש סיכוי שהאיחוד האירופי ייסוג מהכוונה להעניש את ישראל.
קיפאון במגעים
ברקע הדיווחים כי נתניהו “שוקל תוכנית לסיפוח חלקים מהרצועה”, אמש הודו גורמים בכירים בישראל כי זהו רק איום על חמאס: “התקווה היא שארגון הטרור ייבהל ויסכים לעסקה”.
בישיבת הקבינט המצומצם שהתקיימה שלשום לא התקבלו החלטות קונקרטיות לפעולה בהמשך. אתמול ראש הממשלה קיים התייעצות נוספת בנושא החטופים, שבה השתתפו גורמים שעוסקים בנושא השבויים והנעדרים. ההערכה היא שישראל תמתין עוד כמה ימים לפני שתחליט על פעולות להמשך - כדי לראות אם ניתן להשיג תוצאות במשא ומתן, שכעת נמצא במשבר. “אם חמאס ימשיך לסרב - ישראל תצטרך לקבל החלטות אם להרחיב את התמרון הצבאי ולהיכנס לאזורים שלא נכנסה אליהם עד היום”, הבהירו הגורמים הבכירים בשיחה עם “ידיעות אחרונות”.
נכון לאמש, לא נקבע דיון של הקבינט המדיני-ביטחוני, שהוא הגוף המוסמך לקבלת החלטות. השר רון דרמר וראש המל”ל צחי הנגבי הגיעו לארצות-הברית, שם הם יקיימו סדרת פגישות תיאום עם יועציו של הנשיא דונלד טראמפ, כדי להגיע למה שהם מכנים “תיאום מלא” עם וושינגטון בנושא החטופים, הרחבת התמרון ברצועה, צעדי סיפוח, המשא ומתן על הסכם עם איראן ועוד.
הולנד משנה כיוון
באמסטרדם החליטו אתמול לאסור על כניסתם של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', בנימוק ש"קראו לטיהור אתני". גם שגריר ישראל בהולנד זומן לשיחה.
בתגובה לכל אלו זימן שר החוץ גדעון סער את שגרירת הולנד בישראל לשיחת נזיפה. סער קיים את השיחה למרייט שורמן בעצמו, באופן חריג, במקום מנכ"ל משרד החוץ או ראש האגף המרחבי שמקיימים שיחות מסוג זה בדרך כלל. דרג הנזיפה מעיד על החומרה שבה רואה ישראל את הדברים.
עד לאחרונה, הולנד נחשבה לאחת המדינות הכי ידידותיות כלפי ישראל באירופה. גורמים שמעורים ביחסי ישראל‑הולנד מעריכים שמה שעומד מאחורי ההידרדרות הוא לחץ גדול של הקהילה המוסלמית במדינה.
מלבד הסנקציות על בן גביר וסמוטריץ', שר החוץ ההולנדי הודיע על צעדים נוספים שנבחנים כגון השהיית הסכם הסחר האירופי עם ישראל והגבלת יצוא הנשק לישראל. שר החוץ ניסה קודם לכן להעביר החלטה כלל אירופית על איסור הכניסה על בן גביר וסמוטריץ' אך נכשל, ולכן בחר להעביר את ההחלטה במדינתו.
אחד משיאי השפל ביחסים המתוחים נרשם עם העימות החריג בין נשיא המדינה יצחק הרצוג לבין ראש הממשלה ההולנדי סכוף. סכוף כתב בחשבון ה-X שלו כי נועד עם סגניו ועם שרי החוץ וההגנה במדינה כדי לדון על "המצב הקטסטרופלי בעזה". הוא הוסיף כי בתגובה לכך עשויה מדינתו לתמוך בהדחת ישראל מתוכנית המחקר הגדולה בעולם (צעד שכרגע ירד מהפרק אחרי הדיון שהסתיים ללא החלטה), וציין שאמר זאת בשיחת טלפון שערך עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ‑ שהגיב בציוץ נזיפה לא שגרתי. הרצוג כתב: "סליחה אדוני ראש הממשלה, עם כל הכבוד - הציוץ הזה אינו משקף את רוח ותוכן השיחה. הוא גם אינו משקף את עמדתי הברורה כשמש, שלפיה תהיה זו טעות חמורה אם האיחוד האירופי ינקוט בצעדים כאלה, במיוחד לאור המאמצים ההומניטריים המתמשכים של ישראל. מעציב אותי במיוחד שמצוקתם של החטופים והדרישה לשחרורם המיידי כלל לא הוזכרו".
בתוך כך, אתמול פורסמו שני סקרים שקשורים בתמיכת מדינות העולם בישראל. סקר מטעם מכון “גאלופ” מעיד על צניחה של ממש בתמיכה בדעת הקהל האמריקאית במלחמה ברצועה: כעת 60 אחוז מהנשאלים מתנגדים למלחמה, בעוד רק 32 אחוז תומכים. הסקר הקודם נערך בספטמבר אשתקד, וביחס אליו מדובר בצניחה של עשרה אחוז בשיעור האמריקאים התומכים במלחמה, ובעלייה של 12 אחוז בשיעור המתנגדים לה.
סקר אחר שנערך בבריטניה, ופורסם ב"סאנדיי טיימס" חושף פערים בין הדורות בעמדות כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הסקר, שבוצע על ידי המכון "More in Common" בקרב למעלה מ-2,000 בריטים, מגלה כי 21 אחוז מהצעירים בגילי 18 עד 24 סבורים שלישראל אין זכות קיום, בעוד שמקרב כלל הנסקרים ‑ 67 אחוז מכירים בזכות הקיום של ישראל.
