צה"ל בוחן את המשך שירות המילואים של לוחמים בעלי נכות רגשית משמעותית - בהם פוסט-טראומטיים. הלוחמים, שמוכרים עם יותר מ-30 אחוזי נכות על סעיף נפשי, יידרשו להיפגש עם קב"ן, שיקבע אם הם כשירים להמשיך בשירות פעיל או שהם ייגרעו ממצבת המילואים.
ההחלטה, שפורסמה לראשונה ב-ynet, התקבלה בצבא כבר לפני כשלושה שבועות, בתום עבודת מטה של צה"ל ומשרד הביטחון שארכה חודשים. בצה"ל מתעקשים שההחלטה שהתקבלה היא לא מענה בתגובה על הזינוק במספר מקרי האובדנות בצבא, אלא הליך ממושך שהתעכב זמן רב לאור פרוצדורות בסנכרון הנתונים בין משרד הביטחון לצבא.
ההליך, שנכנס לתוקף בשבוע שעבר, יעבוד באופן הבא: לוחם מילואים בשירות פעיל יקבל הודעה לפיה הוא מחויב לפגוש קב"ן בתוך שלושה ימים. עבור לוחמי מילואים שאינם תחת צו 8 פעיל, ההליך יחייב את המשרת לעבור הערכה על ידי גורם מקצועי, שתיבחן בצה"ל. בשני המקרים, רשאי משרת המילואים לערער על ההחלטה שתתקבל, ואחרי בחינה נוספת, בצה"ל תתקבל החלטה סופית. אף החלטה לא התקבלה עד כה בנוגע ללוחמים שקיבלו את ההודעות.
הביקורת על ההליך
מבחינת צה”ל, מדובר בצעד חשוב שנועד למנוע הידרדרות במצבו הנפשי של המשרת ובמקרה קיצון אובדנות. עם זאת, חיילים בשטח השמיעו ביקורת גם על אופן ההליך, שנעשה לטענתם בצורה לא רגישה וחסרת אחריות כלפי החיילים, וגם על כך שחלפו כבר כמעט שנתיים מאז פרוץ המלחמה, וראוי היה שצעד חשוב כמו סנכרון המידע בין משרד הביטחון לצה”ל יעבוד באופן מהיר ויעיל יותר.
גל, בן 45, נשוי עם שני ילדים, השלים אתמול סבב מילואים שארך שלושה חודשים בגבול סוריה, ובזאת ציין 380 ימי מילואים שביצע מאז פרוץ המלחמה. לאורך השירות במערך המילואים קיבל גל הכרה של 50 אחוזי נכות מפוסט-טראומה, ואחוזים נוספים מפגיעה פיזית. לדבריו, ההחלטה שהתקבלה לא תווכה ללוחמים ויצרה בלבול ובהלה בקרב רבים מהם. “זה נעשה עקום. ביחידה רצות שמועות על ההחלטה לעצור לחלק מהאנשים את השירות, אבל אף אחד לא דיבר איתם והסביר באופן מסודר מה הלאה. הם מרגישים תלויים באוויר”.
2 צפייה בגלריה
"צה"ל אמור לדעת לעקוב אחרי המצב של לוחמיו". למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: דובר צה"ל
גל מעיד שלאורך כל השנים הציף את הקשיים והאתגרים שעימם התמודד, וכדי להמשיך בשירות פעיל נדרש לעבור הערכה אצל גורמים מוסמכים. לדבריו, הסכנה היא אצל לוחמים שלא משתפים במצבם וממשיכים לשרת ללא התמיכה הנפשית שלה הם זקוקים: “הם מרגישים אבודים, ובמצבי קיצון עלולים לפגוע בעצמם”. לדעתו, חשוב לעבור אבחון מקצועי ולאפשר למי שכשיר להמשיך בשירות פעיל.
ר’, לוחם מילואים ביחידה מיוחדת, קיבל הודעה לפיה תצא החלטה שהוא ייגרע ממצבת המילואים. הלוחם, שמחזיק בנכות שנקבעה לאור פציעה פיזית ואבחון של פוסט-טראומה, שיתף כי “עוד לפני שקיבלתי אחוזי נכות, הקב”ן שאיבחן אותי המליץ בעצמו שאמשיך בשירות מבצעי. זה כמו לעלות על מכונית אחרי שעושים תאונה, צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר, להחזיר לך את הביטחון”. מאז אותה השיחה, מלווה אותו תחושה קשה: “זה טירוף. חצי מהצוות שלי מתמודדים עם נכות פיזית ופוסט-טראומה, אז מה? ישלחו את כולנו הביתה? אם המטרה של הצבא היא רק להסיר אחריות ממקרי האובדנות, התוצאה תהיה ההפך המוחלט. מקרים של לוחמים שגרעו אותם ויפגעו בעצמם בבית יתחילו לצוץ. באופן הזה, צה”ל מטאטא את הבעיה האמיתית מתחת לשטיח, ומנסה להסיר אחריות במקום לפתור אותה - זה עלול להוביל רק להחמרה של הבעיה”.
שמיר, בן 46, נשוי עם שלושה ילדים, שירת 440 ימים במילואים במלחמה בגדוד שריון. הוא מוכר עם 60 אחוזי נכות נפשית ושישה אחוזים נוספים פיזיים. שמיר מצביע על בעיה גדולה במצב, כאשר לפי פקודת מטכ”ל - משרת מילואים צריך לעדכן ביוזמתו את הצבא על כל שינוי במצבו הנפשי. כאשר גם לגבי אחוזי נכות, שנקבעים על ידי משרד הביטחון - אחריות הדיווח היא על המשרת.
"צה"ל מעמיד את הלוחמים בפני דילמה. אם קוראים לך ולחברים שלך למילואים, אתה לא תגיד שיש לך נכות. כולם יסתכלו עליך כאילו אתה מתנער מהאחריות, מהחברות ומהרעות", הוא מסביר. "למה עבור נכה אורתופדי הדיווח עובר ומתקנים לו אוטומטית את הפרופיל האישי? משרד הביטחון הוא שצריך להיות האחראי על דיווח בנוגע לשינוי נפשי כמו פיזי עבור צה"ל. יותר מזה, גם צה"ל אמור לעקוב אחרי הלוחמים שלו ולדעת מה מצבם".
שמיר מציע פתרונות למצב, שהיו צריכים מזמן להתקבל: "למה אין שאלון שבודק באופן יזום אם הלוחם שמתייצב לסבב מילואים נבדק? למה לא לוקחים את הלוחמים מדי פעם לעיבוד, לבדוק אם יש דברים שצריך לזהות מראש? כי לא רוצים לגלות, לא רוצים לדעת. זה נוח יותר למערכת להתעלם", הוא מאשים. "לוחם לא מודה שהוא נפצע והמומחים לא יודעים איך להתמודד עם זה - אז הם מעדיפים לא לשאול. עבור פוסט-טראומטי שמקבל צו 8, הוא מרגיש שהוא סוף-סוף חיוני ורצוי, הוא יעשה הכל כדי להישאר שייך. הוא לא יוותר על השירות גם אם זה יפגע בו".
“פתאום צה”ל התעורר”
לוחם מילואים שמוכר כפוסט-טראומטי סיפר ל"ידיעות אחרונות" שקיבל שיחה שהודיעה על הפסקת השירות שלו - כשהיה בדרך לעזה. בצבא טוענים כי מדובר במקרה נקודתי, וכי מהלך השחרורים טרם יצא לפועל. "פתאום התקשרו אליי מהשלישות והודיעו לי שאני יוצא הביתה. בלי שום הסבר או הכנה, אפס רגישות", אמר. "שוכחים שב-7 באוקטובר קפצנו מהמיטות שלנו לשטח, שוכחים את כל מה שעשינו במלחמה. מבחינתם עשינו את שלנו, עכשיו אפשר להיפטר מאיתנו".
מאז פרוץ המלחמה הוא עשה כבר יותר מ-400 ימי מילואים. "בדיעבד, אני מבין שבמצב שהגעתי אליו היו חייבים כבר לשחרר אותי", הוא מודה. "לעולם לא הייתי מרים דגל אדום בעצמי, שאני לא מסוגל להתייצב. עם כל הכאב שבדבר - זה מה שנכון עבורי. אבל לא זו הדרך לעשות את זה, נתנו ועשינו כל כך הרבה. מישהו אחר יכל היה לקבל את הבשורה שקיבלתי בדרך קשה מאוד".
לדעתו, ההחלטה שהתקבלה כעת קשורה באופן ישיר לזינוק במקרי האובדנות האחרונים. “פתאום צה”ל התעורר. אני מאמין שאחרי שהמלחמה תסתיים יהיה גל גדול של מקרים נוספים של התאבדויות. אנשים משתחררים הביתה – ואז הכול צף. עכשיו אנחנו על מדים, עוברים יום ביומו. אבל כשנחזור הביתה, נחזור לבתים שנהרסו, עבודות שאיבדנו, משפחות שהתפרקו. מחירים מאוד כבדים שלצערי לא רואים למעלה אצל מקבלי ההחלטות. מבחינתם מלחמה עד אינסוף, אבל עם מי? לא נשאר כבר”.
