רק בתחילת החודש שעבר יצא שר החוץ הגרמני, יוהאן ולדפול, נגד הכרה במדינה פלסטינית, ואמר שהכרזה כזאת בעת הזאת "תעביר מסר רע". אתמול הוא כבר נשמע אחרת. "גרמניה משוכנעת שפתרון שתי המדינות במו"מ נותר הדרך היחידה לפתור את הסכסוך. עבור גרמניה, הכרה במדינה פלסטינית צפויה להיות סוף התהליך, אך תהליך כזה חייב להתחיל כעת", אמר לפני שהמריא לביקור בישראל. ההתבטאות שלו הייתה המהלומה האחרונה בצונאמי המדיני החמור ביותר שהתפרץ על ישראל פחות משנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כתב בתגובה ברשת X כי "80 שנה לשואה, וגרמניה חוזרת לתמוך בנאציזם", ואילו גורמים מדיניים בישראל טענו כי הגרמנים לא הודיעו שיכירו במדינה פלסטינית בספטמבר, אך השאירו לכך פתח במידה וישראל תנקוט בצעדי סיפוח. בפגישה עם ולדפול, אמר אמש שר החוץ גדעון סער כי "אנחנו חושבים שליהודים יש זכות לגור בלב מולדתם ההסטורית. גם ביהודה ושומרון". הוא טען כי מבחינה היסטורית מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית, ואמר: "אם תהיה לרשות הפלסטינית שליטה על הגבולות ועל המרחב האווירי נמצא את עצמנו עם זרם של נשק איראני בתוך ארץ ישראל. זה לא יקרה".
זאת אותה גרמניה שרק לפני יומיים סיכלה ביחד עם איטליה יוזמה באיחוד האירופי להשעות את ישראל חלקית מתכנית שיתוף הפעולה המדעי Horizon Europe. גרמניה ואיטליה אמרו שהן צריכות עוד זמן לחשוב על זה, מה שאומר שהאיום טרם הוסר מהשולחן.
שבדיה, שתכיר גם היא במדינה פלסטינית, נקטה גם בצעדים מעשיים. ראש הממשלה אולף קריסטרסון דרש אתמול כי האיחוד האירופי יקפיא את החלק המסחרי בהסכם האסוציאציה עם ישראל "בהקדם האפשרי". "המצב בעזה מחריד לחלוטין, וישראל לא מכבדת את ההתחייבויות וההסכמים הבסיסיים ביותר שלה בעניין הסיוע ההומניטרי הדחוף, יש להגביר את הלחץ הכלכלי עליה", כתב ברשת X.
התנאי של קנדה
כמו גרמניה ובריטניה לפניה, גם קנדה הצטרפה למהלך עם כוכבית: ראש הממשלה מארק קרני הודיע כי הכוונה של מדינתו להכיר במדינה פלסטינית במהלך העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר "מבוססת על מחויבות הרשות הפלסטינית לערוך בחירות כלליות ללא חמאס, ולדאוג שהמדינה הפלסטינית תפורק מנשקה". הוא הוסיף כי הוא כבר שוחח עם יו"ר הרשות אבו-מאזן, שבירך על ההחלטה "ההיסטורית", כלשונו.
למרות התנאים החריגים שהציבה קנדה לרשות הפלסטינית, קרני האשים את ממשלת ישראל ש"איפשרה לאסון בעזה להתפתח", והוסיף: "הסיכויים לפתרון שתי המדינות נשחקים לנגד עינינו. נפעל כדי שהוא יהפוך לבר-קיימא, ישנם צעדים נוספים שאפשר לנקוט". במשרד החוץ מסרו בתגובה כי "ישראל דוחה את הודעת ראש ממשלת קנדה. שינוי העמדה של ממשלת קנדה בעיתוי הנוכחי הוא פרס לארגון הטרור", וגורם בבית הלבן אמר כי הנשיא טראמפ "לא חושב שצריך לתגמל את חמאס".
בנוסף, בנאום חריף ביותר, האשים נשיא איטליה סרג'יו מטארלה שלשום בערב את ישראל ב"עקשנות לרצוח את העזתים". בנאום בפני עיתונאים ברומא, אמר מטארלה כי "המצב בעזה הופך מיום ליום לדרמטי וחמור יותר שאי-אפשר יותר לסבול אותו". נשיא איטליה, איש שאינו נחשב כלל כאנטי-ישראלי, האשים למעשה את ממשלת ישראל ב"תכנון בצורה שיטתית את ההשמדה של עזה, כשהעולם צופה המום וחסר מעש מנגד".
בישראל כמעט והתעלמו מנורות האזהרה בשנה האחרונה, ועם תמונות קמפיין ההרעבה בעזה, הסכר נפרץ. העולם, שהיה כמעט כולו לצידנו לאחר טבח 7 באוקטובר, "התהפך עלינו". היו מי שלעגו לנשיא צרפת עמנואל מקרון וטענו שהוא מודיע על הכרה במדינה פלסטינית בגלל שמעמדו במדינה בשפל, אבל הוא הוכיח שלו ולצרפת יש הרבה כוח ועשה לישראל פיגוע אסטרטגי. מאז שהודיע על הכרה במדינה פלסטינית בספטמבר הצטרפו 11 מדינות למהלך, הרבה יותר ממה ששיערו בירושלים.
עוד קודם למהלך שהחלה צרפת, הכירו 146 מדינות במדינה פלסטינית. עשר מתוכן הן ממדינות ה-G20: ארגנטינה, ברזיל, סין, הודו, אינדונזיה, מקסיקו, רוסיה, ערב הסעודית, דרום-אפריקה וטורקיה. במאי 2024 נרשם גל קטן, כשארבע מדינות מערב אירופיות הכירו במדינה פלסטינית: אירלנד, נורבגיה, ספרד וסלובניה. אליהם הצטרפה גם ארמניה. ביחד עם המדינות שהודיעו כעת על הכרה במדינה פלסטינית, והמדינות ששוקלות להצטרף, מדובר על 162 מדינות - מתוך 193 מדינות העולם.
ההכרה במדינה פלסטינית היא אולי פרס לחמאס, כמו שטוענות התגובות בישראל, אבל היא גם סטירה מצלצלת לממשלת ישראל שלא מציעה למדינות העולם אלטרנטיבה אחרת לתמוך בה. ההכרה הזאת נותנת לגיטימציה לסנטימנט האנטי-ישראלי בעולם, והיא גם ביטוי של התרסה נגד הנשיא טראמפ שנותר בודד בתמיכתו בישראל.
ארה"ב נגד הרש"פ
בתוך כך, ארה"ב הודיעה אתמול כי החליטה להטיל סנקציות על חברים ברשות הפלסטינית ובאש"ף. מחלקת המדינה האמריקאית נימקה את ההחלטה החריגה בכך שהארגונים חותרים תחת המאמצים להגעה לשלום, ודיווחה לקונגרס כי אש"ף והרשות הפלסטינית אינם עומדים בהתחייבויותיהם על פי חוק.
בניגוד לסנקציות אישיות שבהן מציינים שמות ספציפיים, הפעם מדובר בהכרזה על מדיניות כללית של סנקציות כלפי מוסדות אש"ף והרשות הפלסטינית. למרות שלא ננקבו שמות, מהניסוח של מחלקת המדינה עולה כי הסנקציות חלות באופן גורף: איסור על מתן ויזות לכל חברי הארגונים. מדובר בצעד ענישה כולל, שמטרתו להפעיל לחץ על ההנהגה הפלסטינית בעקבות פעילותה נגד ישראל בזירה הבינלאומית, ובפרט בבתי הדין בהאג. המהלך נתפס כ"שוט מדיני" שמבהיר את עמדת וושינגטון כלפי ההפרות של ההתחייבויות להסכמי השלום.
