אוסקר גלוך מצטרף למועדון מיסטי, לא פחות. מועדון שאת מדיו הלבנים-אדומים לבשו כוכבי-על, כולל האגדה יוהאן קרויף, אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים. מועדון שכינויו הם "היהודים" ו"בני האלוהים", שנוסד כבר ב-1900 והיה אחד המועדונים המייסדים של הליגה ההולנדית הנוכחית ב-1956, עונה שבסיומה גם זכה באליפות. מועדון שזכה ב-36 אליפויות הולנד ו-20 גביעים ומעולם לא ירד ליגה.
איאקס זכתה בשתי אליפויות כבר ב-1917/18 וב-1918/19 (השנייה בתום עונה ללא הפסדים), אבל את ההצלחה המקומית שלה התחילה בתקופה קצת פחות נוחה ליהודים במדינה וביבשת: חמש אליפויות בין 1931 ל-1939. ב-1964 ערך נער בשם יוהאן קרויף את הופעת הבכורה שלו באיאקס, שנה לאחר מכן התמנה למאמן ריינוס מיכלס, שחקן עבר של המועדון, וביחד הם הצעידו את איאקס לתקופת הזהב שלה: שבע אליפויות, ארבעה גביעים ושלוש זכיות רצופות בגביע אירופה לאלופות.
אבל זה הרבה יותר מאשר סטטיסטיקות ותארים, דאבלים ועונות של יותר ממאה שערים. מיכלס וקרויף הביאו את בשורת הטוטאל פוטבול למועדון ולנבחרת הולנד. ההסתמכות שלהם על גידול שחקנים צעירים באקדמיה, וסגנון משחק שמושתת על אסתטיקה ושליטה בכדור, נשארו עם השניים גם כשעברו לברצלונה ובנו שם את המועדון עם המורשת כפי שאנחנו מכירים עד היום. ההבדל העיקרי כמובן הוא שאיאקס הוא מועדון שמהווה חוות טיפוח כישרונות עבור מועדונים גדולים, קרש קפיצה. ברצלונה הוא מועדון שאתה נוחת אליו מקרש הקפיצה הזה.
לאחר העזיבה של קרויף, ההצלחות של איאקס באירופה הפכו לפחות תכופות. זכייה והפסד (למכלן עם אלי אוחנה) בגמר גביע המחזיקות ב-1987 וב-1988, ואחר כך הגיע דור הזהב של לואי ואן חאל עם קלרנס סידורף, אדגר דווידס, פטריק קלייברט ואדווין ואן דר סאר, עם שלוש אליפויות רצופות, עונה ללא הפסד בליגה ההולנדית, ניצחון על מילאן בגמר גביע האלופות ב-1995 והפסד שנה לאחר מכן בפנדלים בגמר נגד יובנטוס. בשנים האלה איאקס ביססה את מעמדה הברור כקבוצה ההולנדית האהודה בעולם.
מאז, למרות אליפויות וגביעים נוספים בזירה המקומית, איאקס נמצאת בנסיגה מתמדת, הן מבחינת הישגים והן מבחינת טיפוח כישרונות, כשהאשמה העיקרית לכך היא שערוריות ניהול ומינויים רעים לתפקידים בכירים במועדון.
מה קרה לדגל
ולגבי איאקס כמועדון היהודים: הסיבה העיקרית לשידוך בין הקבוצה לבני העם הנבחר היא העובדה שכדי להגיע לאצטדיון הישן של איאקס היו האוהדים חייבים לעבור דרך שכונת היהודים באמסטרדם אוסט. בנוסף, העיר עצמה קיבלה את הכינוי "מוקום", מילה ביידיש שפירושה מקום או מקלט בטוח.
לאיאקס אין הרבה אוהדים יהודים, אבל הם אימצו את הכינוי "סופר יהודים", בעיקר בגלל ההקנטות האנטישמיות של הקהל היריב, ההצדעות במועל יד, השריקה שנועדה לחקות פליטת גז והקריאות "חמאס חמאס/יהודים לגז".
אוהדי איאקס נהגו לעודד בשירת "יודן יודן" ולהשתמש בסמלים כמו מגן דוד ודגל ישראל, אבל נעלמו מהיציעים מאז המלחמה בעזה וגם בגלל שינויים דמוגרפיים. במקביל, יהודים הפסיקו להגיע למשחקים כמעט לחלוטין בגלל התנהגות הקהל היריב ובשל גילויי פורענות מצד המהגרים החדשים, כפי שבאו לידי ביטוי בפרעות מול אוהדי מכבי ת"א בשנה שעברה באמסטרדם.
