אתמול זה הפך לרשמי - לוני ווקר ישחק במכבי ת"א בעונה הקרובה אחרי שלא קיבל הצעה מה-NBA ולא הפעיל את סעיף היציאה עד המועד הנקוב בחוזהו. כמה מהקבוצות הגדולות ביורוליג - כולל ריאל מדריד והכוכב האדום בלגרד - רדפו אחרי הגארד בן ה-26, שגם הוזכר בהקשר של הפועל ת"א, אך בסופו של דבר ינחת בצד הצהוב של העיר.
לא מדובר בעוד החתמה, אלא באחת ההעברות הגדולות של השנים האחרונות בכדורסל הישראלי - שכנראה הייתה מקבלת הרבה יותר באזז לולא הונחת קודם לכן ואסיליה מיציץ' בהפועל ת"א. לא סתם מכבי ת"א חרגה ממנהגה ופתחה את הארנק עבורו, כשהוא אמור לחתום על חוזה לשנתיים, עם שכר של 4.5 מיליון דולר לעונה - הכי הרבה ששילמו הצהובים לשחקן מאז קרלוס ארויו בעונת 2008/09. מדובר בשחקן-על שיוכל לקחת את הקבוצה של עודד קטש למקומות שבהם היא רוצה להיות.
נכון, הגארד בן ה-26 עדיין לא הציג יציבות באף קבוצה שבה שיחק, אם ב-NBA ואם בתקופה (המאוד קצרה) באירופה, ועדיין לא הוכיח שיש לו את מה שצריך כדי לתת תפוקה עקבית ולהיות השחקן המוביל של קבוצה לאורך כל העונה. אולי דווקא זה יכול להפוך ליתרון מבחינת מכבי ת"א - יש לבחור מה להוכיח. אז מי אתה, לוני ווקר?
"התמודדתי עם שדים"
עד שנת 2020, אחד מסימני ההיכר של ווקר היה התסרוקת הייחודית. בחודש יוני באותה שנה הוא חשף באומץ רב שכאשר היה בכיתה ה', אחד מקרובי משפחתו נהג לפגוע בו מינית. "התרגלתי לזה", שיתף. "הייתי נער תמים וחשבתי שככה זה עובד בעולם. השיער בעצם היה הדבר היחיד שהרגשתי שהוא לגמרי שלי, וזה נתן לי ביטחון. במשך שנים התמודדתי עם השדים האלה, אבל בסופו של דבר למדתי להסתכל על עצמי במראה ולמצוא אושר".
מתוך הטראומה הנוראית ההיא, ווקר הצליח לעצב את עצמו והפך לאדם בוגר, חזק ואינטליגנטי - תכונות שהביא גם למגרשי הכדורסל. הוא הוביל את תיכון רידינג לזכייה ראשונה אי פעם באליפות ליגת התיכונים עם 18.4 נקודות בממוצע למשחק והופך לשיאן הנקודות של בית הספר בכל הזמנים. הוא המשיך משם לליגת המכללות, כששיחק באוניברסיטת מיאמי, ולאחר שנה אחת, מוצלחת למדי, הוא החליט שזה מספיק בשביל להירשם לדראפט ה-NBA בקיץ 2018, שם נבחר ע"י סן אנטוניו ספרס במקום ה-18.
אחרי שנת התאקלמות כרוקי, שבמהלכה שיחק (ואפילו כיכב) בקבוצת הבת של הספרס בליגת הפיתוח, הוא החל לקבל קרדיט והפך לשחקן רוטציה תחת גרג פופוביץ'. למרות שבשנתו השלישית והרביעית ממוצעי הנקודות שלו כבר הגיעו לדו-ספרתי, בסיום 2021/22 החליטו בספרס להיפרד ממנו, מכיוון שחיפשו מישהו שיוכל לתת תרומה יציבה יותר - דבר שרדף את ווקר בכל קבוצה שבה שיחק.
למרות השחרור מהספרס, בהמשך הדברים דווקא נראו טוב עבור ווקר. הוא חתם בלייקרס וקיבל חוזה של 6.5 מיליון דולר לעונה, אך חשוב מכך, היה שחקן חמישייה במשך יותר משליש עונה תוך שהוא קולע 14.7 נקודות בממוצע למשחק (רביעי מבין כל שחקני הלייקרס, אחרי לברון ג'יימס, אנתוני דייוויס וראסל ווסטברוק) - עד שנפצע. כשחזר, הוא התקשה למצוא את מקומו, בין היתר בגלל נסיקתו של אוסטין ריבס.
ווקר סלל את דרכו בחזרה לרוטציה של הלייקרס דווקא בסיבוב הראשון בפלייאוף, ואפילו סיפק הופעות נהדרות במשחקים 3 ו-4 בסדרה נגד גולדן סטייט. במשחק הרביעי הוא קלע 15 נקודות ברבע האחרון והעניק ללייקרס ניצחון יקר, שקבע 1:3 בסדרה. "אין סיכוי שאנחנו מנצחים את המשחק הזה הלילה בלי לוני ווקר", הכריז לברון והוסיף מחמאות לגארד: "הוא שחקן צעיר, אבל הוא מקצוען. הוא מתאמן חזק בכל יום, עם הרבה אנרגיה והרבה אופי. הוא הביא את כל זה לידי ביטוי ברגעים קריטיים במהלך המשחק".
כל זה לא הספיק לווקר כדי להישאר בעיר המלאכים, ובעונה שלאחר מכן הוא חתם בברוקלין - אך גם שם הדברים לא הסתדרו לו ושוב הוא עזב. בקיץ 2024 הוא חתם בבוסטון, אבל היא ויתרה עליו עוד לפני שעלה למשחק אחד, וכך הוא מצא את עצמו לראשונה בקריירה מחוץ ל-NBA.
בעיות כימיה
ב-31 באוקטובר חתם ווקר בז'לגיריס קובנה. עוד לפני הגעתו, הליטאים הרשימו עם פתיחת עונה נהדרת ביורוליג, שכללה שישה ניצחונות והפסד בודד בשבעה משחקים, וצירופו של שחקן בפרופיל כזה הרימה את הציפיות. אחרי שני משחקים שבהם חווה קשיי התאקלמות, ווקר החל להראות מה הוא שווה וקלע 21.6 נקודות בממוצע למשחק בששת המשחקים הבאים.
עם זאת, כמו בכל מקום שבו שיחק, ווקר לא הצליח לשמור על יציבות, כשלצד משחקים שבהם קלע 20 ומעלה, היו לא מעט שהוא קלע מספר חד-ספרתי, ופעמיים סיים ללא נקודות כלל. חוסר היציבות שלו התבטא גם במהלך משחקים, כאשר לפעמים הוא פתח נפלא, אך נעלם לגמרי במחצית השנייה. מעבר לכך, נראה היה שמאז הגעתו, ז'לגיריס נחלשה באופן משמעותי, והפסידה ב-13 מתוך 19 המשחקים שלה ביורוליג יחד איתו.
בהתחלה הגישה כלפי ווקר הייתה סלחנית. אחרי אחד ממשחקי הנפל שלו, באתר 'באסקט ניוז' נחלצו להגנתו וכתבו: "למרות היכולת הלא טובה, ווקר הראה נחישות להשתפר והראה שוב ושוב שהוא בטוח ביכולת הקליעה שלו". ההמשך כבר היה פחות נעים. היו שאמרו שווקר לא משתלב בסגנון המשחק של ז'לגיריס וטענו שהוא פגע במרקם הקבוצתי ובכימיה שעבדה כל כך טוב עד להגעתו. חלק אפילו טענו שסגנון המשחק שלו אנוכי, ושיחד עם הקליעה הלא יציבה וקבלת ההחלטות הבעייתית במאני טיים – זה הופך אותו לשחקן שלא מתאים ליורוליג.
מעבר לחוסר היציבות, נראה היה שווקר לא הסתדר ברגע שההגנה מולו העלתה את רמת הקשיחות. אלו לא רק פרשנים שאמרו זאת, אלא גם מאמנו אנדראה טרינקיירי: "הוא לא הצליח להסתדר עם הגנה אגרסיבית ופיזית, הוא פשוט לא רגיל לזה". ווקר, שעם הגעתו לז'לגיריס הצהיר עד כמה שהוא אוהב את הכנות של מאמנו האיטלקי, דחה את הטענות: "אני לא מתקשה בכלל מול שמירה נוקשה, היו פשוט מקרים שהזריקות לא נכנסו".
בפברואר 2025 מימש ווקר את סעיף היציאה שבחוזהו ועזב את אלופת ליטא בחזרה ל-NBA, הפעם לפילדלפיה. הוא שיחק 20 משחקים במדי הסיקסרס עד סיום העונה שעברה, מתוכם פתח שבע פעמים והעמיד את ממוצע הנקודות הגבוה ביותר שלו בליגה הטובה בעולם - 12.4 למשחק. עם זאת, גם הפעם זה לא הספיק לחוזה לעונה נוספת, והוא שוב נפלט מה-NBA.
דרושה: קפיצת מדרגה
ווקר הוא אתלט מצוין וסקורר אדיר שיכול לייצר נקודות כמעט מכל מצב. הוא שחקן חכם מאוד, שיודע לקרוא את המשחק ברמה גבוהה. לצד זאת, הוא נחשב שחקן נטול מניירות של כוכב ובעל אופי נוח. הוא יודע למסור, אך מעדיף לרוב את הכדור אצלו ולייצר לעצמו מצבי קליעה, ובמובן הזה הוא מזכיר מעט את סקוטי ווילבקין, שכיכב במשך ארבע שנים במכבי ת"א.
בהתחשב בעובדה שבעונה שעברה למכבי ת"א היה חסר האיש למשימות מיוחדות, הגואו-טו-גאי שינצח לה משחקים - ווקר אמור להיכנס בדיוק למשבצת הזאת, אך בשביל זה הוא יצטרך לעשות קפיצת מדרגה בכל הנוגע לנושא שכבר דובר עליו רבות - יציבות. הוא מקבל הזדמנות גדולה להוכיח את עצמו כאחד שיכול לקחת קבוצה על הגב, אך כדי שזה יקרה, הוא חייב להיגמל מהנטייה להיעלם אחת לכמה משחקים, או במהלך המשחקים.
אם יצליח לשמור על יציבות ולנצל את הקרדיט שיקבל, ווקר עשוי להפוך לאחד השחקנים המשמעותיים ביורוליג בעונה הקרובה - ואולי גם לשנות את התדמית שדבקה בו בשנים האחרונות. עבור מכבי ת"א, זו יכולה להיות החתמה שתעשה את ההבדל בין עונה שבה יחזרו לצמרת האירופית לבין עונה בינונית ומטה נוספת.
