בדרג הפוליטי חיפשו בנרות הישג פוטוגני לציבור מהפעולה הקרקעית של צה"ל בארבעת החודשים האחרונים בחלקים מהרצועה. באופן חריג, מי שבישר ראשון בצהרי שבת על כניעה של לא יותר משלושה מחבלי חמאס, היה לא פחות מאשר שר הביטחון ישראל כ"ץ. זו הייתה כנראה גם תמונת הסיום של מבצע מרכבות גדעון, המהלך הקרקעי המוגבל של צה"ל ברצועת עזה, שנגמר כנראה מבלי שעמד ביעדים הצנועים שעליהם הצהירו: יצירת תנאים להשבת חטופים ‑ מבלי להכריע את חמאס.
מאחורי הקלעים מתנהלים דיונים בין צה"ל לדרג המדיני כיצד לנסח, אם בכלל, את ההודעה שתסכם את המבצע.
אלא שהמחלוקת המשמעותית יותר נוגעת להחלטה לחדש, וביתר שאת, את הסיוע ההומניטרי: ל"ידיעות אחרונות" נודע שקצינים בכירים התנגדו לסיוע לעזה בזמן שהלחץ הצבאי פוחת, עם נסיגת כוחות נוספים משטח הרצועה. מקורות ביטחוניים אמרו אמש כי ההחלטות על הפסקות האש ההומניטריות החד-צדדיות לא התקבלו בתמימות דעים, כשקצינים בכירים בצבא טענו בפני הדרג המדיני שבכניעה ללחץ העולמי יש הודאה ישראלית בטענת ההרעבה של חמאס.
בדרג הפוליטי מקווים להשיג מחדש מעט לגיטימציה לתמרון מחדש במוואסי, שטרם נכבשה, במעוזים המרכזיים של ארגון הטרור במרכז ובמערב העיר עזה, ונגד גדודי חמאס שכלל לא נכבשו קרקעית בדיר אל-בלאח ובנוסיראת. בעוד בן גביר וסמוטריץ' קוראים לגיוס מחדש, ובניגוד לתכנון, של עשרות אלפי חיילי מילואים לעוד תמרון כאילו לא היו עד כה שום עומס ונטל עליהם, הרמטכ"ל שואף לקדם פעולה נרחבת וארוכה שתיכנס לתוך 2026. ההצעה המובילה של זמיר להסתפק במצב הביניים שלא יוביל בהכרח לעמידה ביעדי המלחמה, לעמוד במקום בצירי הביתור ולפעול בהיקפים קטנים נגד חמאס, תועלה לדיון וכנראה להכרעה בקבינט הקרוב שיכונס.
הצנחת יח"צ
420 חבילות הסיוע שהצניחו בשבוע שעבר מדינות כמו בלגיה, ספרד, צרפת, ירדן, איחוד האמירויות וגרמניה, נועדו בעיקר לצורכי יחסי ציבור, מודים בצה"ל. ביום השיא הוצנחו 52 חבילות מזון, כל חבילה שוקלת בממוצע כטון. 52 חבילות אלו ממלאות במקרה הטוב משאית וחצי. אמנם ההצנחות הללו כוונו לאזורים ברצועה שבהם הנגישות למזון מוגבלת יחסית, אך בדומה לאספקה מהמשאיות ‑ גם להטלות מהאוויר אורבים פעילי חמאס כדי להשתלט על הסיוע ולמלא את המחסנים במארזי הקמח, הסוכר והאורז, במטרה להתאושש.
עיקר הסיוע עדיין מוכנס מהקרקע, עם כ-200 משאיות אוכל, גז ודלק שמוזרמות מישראל מדי יום לשטח הרצועה, ע"י האו"ם וארגונים זרים נוספים. במעבר כרם שלום ממתינות עדיין עוד מאות משאיות סיוע שמבחינת ישראל יוכנסו לעזה מיידית. לאלה נוספות עוד כ-60 משאיות מזון שמוכנסות לשלושת מרכזי חלוקת המזון במימון אמריקאי-ישראלי במרכז ובדרום הרצועה. המרכז הרביעי סגור מזה כחודש בשל אובדן השליטה סביבו.
בדומה להיתר החריג של ישראל להכניס למרכז חלוקת מזון זו כתבים אמריקאים לפני כשבוע, בסוף השבוע האחרון הוכנס השליח האמריקאי למזרח התיכון סטיב וויטקוף ‑ למרכז חלוקה שנחשב לשקט ויציב, ולא לאלה שבהם עדיין משתוללת התנפלות של המונים עם ירי הרחקה צה"לי, שלעיתים מוביל לפגיעה בעזתים.
בין סיפוח לשיטוח
בשטח הולך ומסתיים המהלך הקרקעי שכונה מרכבות גדעון. הפעולה של אוגדה 162 בבית-חאנון תיגמר בימים הקרובים, מעריכים בפיקוד הדרום, ובכך יתאפשר לצה"ל לשלוט בעוד שטחים במרחב החיץ המוגדל בצפון הרצועה. סיפוח של רצועת ביטחון חדשה זו יהיה כמובן הצהרתי בלבד, אך יכול לאפשר בעתיד להקים בהם יישובים ישראליים. גם את חמאס הסיפוח ישרת היטב, כהצדקה להישאר ככוח התנגדות להתנחלות הישראלית המחודשת בעזה.
הצטלבות אינטרסים זו בין הממשלה הנוכחית לחמאס לא לוקחת כמובן בחשבון את הלוחמים העייפים והצבא השחוק, וגורמת לחטופים הישראלים שנותרו בשבי חמאס להפוך ללא רלוונטיים.
כיום רוב הלוחמים שנותרו בעזה עסוקים בהגנה, ולא בהתקפה על יעדי חמאס. כל ציר ביתור שבו הם יושבים מחייב השטחת מבנים כדי להקטין את הסיכון, וגם להכין את השטח לכל החלטה עתידית ישראלית. מפקדים בשטח משתמשים בגלוי במושגים כמו "שיטוח" ו"הריסה מוחלטת". מבחינתם מדובר בכלי: בכל בית הרוס מול מוצב ארעי שהם מקימים יכולה חוליית מחבלים להתמקם בבטחה ולמלכד זירת מטענים לחיילים, או להשתמש בקומה גבוהה שעוד נותרה להצבת צלף של חמאס.
"במלחמה חשוב לסיים דברים עד הסוף, ואנו רואים כבר את סוף המשימה כאן בבית-חאנון", תיאר בסוף השבוע מג"ד סיירת גבעתי, סא"ל ח', את הפעולה שהוביל עם מפקד גדוד השריון 9, סא"ל ל'. ח' מדבר על מציאות שעדיין קיימת ברצועה: פירי מנהרות מסתיימים בחדר של בית, והמחבלים משתמשים בתשתית גם אם הבית נפגע או נהרס. לכן, לדבריו, רק שיטוח המבנים הללו גובר על היכולת התת-קרקעית היעילה של חמאס.
"מלחמת ההתמדה"
בניגוד להבטחות הסרק של הדרג הפוליטי, שני המג"דים שנושמים את עזה מתחילת התמרון בטוחים שרק עם לחימה ממושכת ושיטתית, שנים קדימה, יהיה ניתן לפגוע קשות בחמאס ולשמר את ההישגים. "הסיפור הוא סבלנות והתמדה כשנלחמים בגרילה", מסביר מפקד סיירת גבעתי.
סא"ל ל' מצטרף: "הרבה כוחות אחרים נלחמו פה לפנינו ושילמו מחירים יקרים, אבל זו לחימה של קומה על קומה ובזכות הפעולות הקודמות הלך לנו יותר חזק ומוצלח כעת, כי הגזעים הגדולים של המנהרות בבית-חאנון הושמדו פה כבר. ההצלחות שלנו כאן הן קודם בזכות החברויות שנוצרו בין המפקדים, אהבת החינם שמזכירה למה גרמה שנאת החינם בעם".
סא"ל ח' מגבעתי מסביר שההחזקה בשטח מובילה להזדמנויות מבצעיות: "מקצועית בלבד, אני יכול להגיד לכל מי שתוהה על אורך הלחימה הממושך בעזה ‑ הדרך הנכונה לפעול נגד חמאס זה להמשיך להישאר בשטח העזתי, רק כך ננצח את האויב. זה מביא להזדמנויות מבצעיות, מונע מחמאס להשתקם. אם נלך כל הזמן אחורה וקדימה באותן פשיטות, לא נוכל לשמר את ההישגים. אני מסביר ללוחמים שלי שבעוד 50 שנים הם יישבו על המרפסת עם הנכדים שלהם ויתגאו שלקחו חלק במלחמה הארוכה בתולדות המדינה, לא ויתרו ולא עצרו. זו מלחמת ההתמדה, ושלושת ילדיי בבית יודעים מה אני עושה פה ולמה חודש שלם אני בתוך בית-חאנון".
