אחרי שח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד סירב לקדם את חוק ההשתמטות מגיוס במתכונת המבוקשת על ידי הקואליציה, ועדת הכנסת המליצה על הדחתו מראשות ועדת החוץ והביטחון והחלפתו בח"כ בועז ביסמוט מהליכוד - מהלך שאושר סופית גם בוועדת החוץ והביטחון, ברוב של תשעה מול שבעה.
ההצבעות התקיימו בתום דיון סוער, בנוכחות משפחות חטופים, וברקע לחצים כבדים מצד הסיעות החרדיות והליכוד, שהביעו חוסר אמון ביכולתו של של אדלשטיין להוביל את החוק. ביסמוט, שמועמדותו אושרה לאחר שראש הממשלה נתניהו יישר קו עם דרישות החרדים, אמר לאחר מינויו: "החיבור בין לימוד התורה לצה"ל הוא חיבור מנצח".
לפני האישור הסופי, ועדת הכנסת אישרה את המהלך ברוב של עשרה מול ארבעה. בעד ההחלפה הצביעו חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, יצחק קרויזר, משה סעדה, יצחק גולדקנופף, ניסים ואטורי, מישל בוסקילה, עמית הלוי, מיכאל מלכיאלי וביסמוט עצמו. נגד הצביעו חברי הוועדה מהאופוזיציה פנינה תמנו שטה, משה טור פז, מירב בן ארי ושרון ניר.
היו"ר היוצא אדלשטיין טען בנאום לפני ההצבעה בוועדה כי החוק כשל משום שהחרדים כלל לא רצו גיוס: "רציתי חוק גיוס טוב, אבל החרדים לא רצו - שמעתם את התשובה בכינוסי הרבנים: אסור ללכת לשום מסגרת צבאית בשום פנים ואופן". לדבריו, החלפתו בראשות ועדת החוץ והביטחון לא תשנה דבר, אלא רק "תרחיב את הכאוס, כשצה"ל יוצא למבצעי אכיפה". הוא הוסיף באזהרה: "ההצבעה הזאת היא מסמר הקבורה האחרון של חוק הגיוס".
לאחר אישור ההדחה, תקפה ח"כ מרב מיכאלי את המהלך ואמרה כי "שוב האינטרס האישי של הנאשם נתניהו גובר על האינטרס הלאומי של מדינת ישראל". לדבריה, הדחת היועצת המשפטית לממשלה נועדו אך ורק "כדי להשאיר את נתניהו בשלטון ולקדם הלבנה של מימון בורות ואבטלה, השתמטות ושחיתות".
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף ואמר כי"נתניהו בחולשתו שוב העדיף את הפוליטיקה על פני בטחון ישראל. שוב העדיף את החרדים על פני הלוחמים".
שעות ספורות לפני ההצבעה, פרסם אדלשטיין את טיוטת הצעת חוק הגיוס שלו. הוא דרש שסעיף בחוק יקבע כי כל מי שלומד בישיבה בהסדר תורתו אומנותו יצטרך להוכיח נוכחות שלוש פעמים ביום כדי לוודא שהוא אכן לומד במוסד תורני רוב שעות היום. דבר שהחרדים התנגדו לו ונחשב לקו אדום בעיניהם. אדלשטיין הוסיף בהצעת החוק את זה שרק שירות צבאי ייחשב לעמידה בייעדי הגיוס שייקבעו, כאשר החרדים דרשו שגם שירות לאומ-אזרחי במד"א, זק"א, כיבוי אש, איחוד הצלה ועוד ייחשבו כעמידה ביעדים. אדלשטיין הציב יעד לגיוס של כ-35,000 חרדים תוך חמש שנים.
יו"ר הוועדה היוצא גם דרש להטיל סנקציות למי שלא מתגייס, בהן איסורים על רישיון נהיגה ויציאה מהארץ, הפסקת סבסוד לימודים באקדמיה או הכשרה מקצועית. החרדים הסכימו לסנקציות בסיסיות על אי-גיוס, אך התנגדו למצב בו סנקציות יוטלו על מי שלא התגייס גם אם החברה החרדית כולה כן עמדה ביעדים.
בתוך כך, גם ענת ואופיר אנגרסט, אימו ואחיו של החייל החטוף מתן אנגרסט הגיעו לוועדה, והציגו את צו הגיוס שקיבל אופיר. "הוא רוצה להיות לוחם, אבל לא רוצה להרוג את אחיו בעזה", זעקה אימו ענת. "תראו איך מתן נחטף. הוא עבר לינץ' ברוטלי כשנלחם על המדינה הזו, כשכולכם עוד ישנתם - ואתם לא מצילים אותו. אתם מפקירים אותו. אתם מדברים פה על חוקי השתמטות". הדיון הפך להיות סוער, והתלהטו ויכוחים בין חברי כנסת להורי חטופים. אופיר הגיש ליו"ר ועדת חוץ וביטחון החדש, ח"כ בועז ביסמוט, את הצו: "תחזיר לי את זה אחרי שאח שלי יחזור".
