הממשלה אישרה אתמול פה אחד את הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שכלל לא הגיעה לישיבה או שלחה מישהו מטעמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמנוע מהצבעה בשל הסדר ניגוד העניינים, יצא בתחילת הדיון – ו-22 שרים הצביעו בעד הפיטורים, כשחלקם כלל לא נכחו במקום אלא השאירו פתקים ויצאו לפני סוף הישיבה. מיד לאחר מכן הוגשו עתירות לבג"ץ, שהוציא צו ארעי המקפיא את המהלך של הממשלה.
בג"ץ הבהיר כי הממשלה לא תוכל לפגוע בסמכויות היועמ"שית, ושופט בית המשפט העליון נעם סולברג מסר כי "אין להכריז על מחליף או ממלא מקום" לבהרב-מיארה. כבר לפני כשבועיים, סולברג קבע כי כל החלטה שתקבל הממשלה על הדחת היועצת לא תיכנס לתוקף מיידי. הוא הבהיר בפסיקתו כי נדרשת "שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית", כלשונו. בארגון "משמר הדמוקרטיה הישראלית" הגישו אתמול "באופן בהול" לבג"ץ בקשה להבהרת אותו צו שיפוטי של סולברג.
מי שעתרה אתמול לבג"ץ נגד החלטת הממשלה היא סיעת "יש עתיד", שכתבה כי ההחלטה התקבלה בהליך בלתי חוקי, תוך עקיפת כל מנגנוני הביקורת ונועדה לפגוע בעצמאות הייעוץ המשפטי ולהכפיף אותו לרצון פוליטי. גם ארגון "התנועה לאיכות השלטון" הודיע כי עתר לבג"ץ "עם יותר מ-15 אלף עותרים".
מכתב היועצת
בהרב-מיארה פירסמה מכתב תגובה לפיטוריה, ובו כתבה כי "החלטת הממשלה שהתקבלה עתה להפסיק את כהונתי מנוגדת לדין. לחצים פוליטיים והתנהלות מנוגדת לדין לא ירתיעו אותנו מלהמשיך לבצע את תפקידנו בממלכתיות במקצועיות וביושרה". דברים ברוח דומה היא כתבה כבר בבוקר, במכתב ששיגרה לשרים ובו האשימה אותם בפיטורים "באופן לא חוקי".
לדבריה, "הטענות שהעלה שר המשפטים מלמדות שהוא מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה ויכשיר עבורה הפרות דין כמו הימנעות מגיוס בני ישיבות, התערבות פוליטית בחקירות המשטרה ועוד. יש בהדחה כדי להשפיע על ההליך הפלילי של ראש הממשלה ועל חקירות פליליות של חברי ממשלה נוספים ומקורבים".
בישיבה עצמה השתלחו השרים ביועמ"שית. השר יריב לוין טען כי "אי-אפשר לקבל מצב שבו בית המשפט ינסה לכפות על הממשלה יועצת משפטית שהיא פוליטית לחלוטין, שאין שום אמון בה, שאין שום שיתוף פעולה איתה, שמכשילה את הממשלה ומסרבת לייצג אותה". הוא הוסיף: "נתנו לה את כל ההזדמנויות להביע את עמדתה. היא לא התייחסה עניינית לטענות בשום שלב".
השר מיקי זוהר אמר כי מדובר ב"יועצת פוליטית שבחרה צד פוליטי", והשר איתמר בן גביר קרא "להפסיק לשתף איתה פעולה החל מהיום". לדבריו, "לא רק לא לזמן אותה לישיבות, להפסיק לגמרי לעבוד איתה. שכל משרדי הממשלה ינתקו איתה מגע". השר חיים כץ הוסיף כי היא "לא באה לממשלה, לא באה לעבודה. עובד שלא בא - מפוטר".
מצב חסר תקדים
המצב שבו יועץ משפטי שהממשלה הכריזה שאין לה אמון בו ממשיך לכהן, הוא חסר תקדים. כשממשלת נתניהו הראשונה סימנה באמצע שנות ה-90 ליועמ"ש מיכאל בן מאיר שהוא "לא בראש שלה" היא לא הדיחה אותו, אלא הוא עצמו עזב לאחר שהבין שאיש לא שועה לעצותיו ובטענה כי המוסד חזק יותר מהעומד בראשו.
זה לא המצב היום. מאז החלה המהפכה המשפטית, רואה בהרב-מיארה בעצמה שומרת החותם של שלטון החוק והיא אינה מתכוונת לעזוב את תפקידה עד להכרעת בג"ץ בעניינה. אבל היא צפויה להיתקל בקשיי תפקוד שעוד מוקדם לחזות. במהלך השנה האחרונה כבר החל נתק שהולך ומעמיק בין מוסד הייעוץ לממשלה, החלטות ממשלה רבות מגובשות ומובאות להצבעה בתהליכי עבודה משובשים, והשרים לא מקבלים את התוקף המחייב של חוות דעת הייעוץ המשפטי.
ההערכה היא כי גם אם בג"ץ יגן על היועצת ויבטל את הדחתה, היא תהיה תלויה בו עוד יותר כמי שיכפה על הממשלה לכבד את החלטות הייעוץ. כפי שהממשלה אינה מכירה בנשיאותו של יצחק עמית, כך אפשר לשער שתנהג גם עם בהרב-מיארה, והיא לא תזומן לישיבות הממשלה. בשבועות הקרובים נכונים לה מספר אתגרים שיגדירו את מרחב הפעולה והתמרון של מוסד הייעוץ המשפטי: חוק הגיוס, מינויו של דוד זיני לראשות השב"כ, מינוי נציב שירות המדינה, ומעל הכל – המשך משפטו של ראש הממשלה.
