5 שירי אהבה יפים ומיוחדים
המילים, המנגינות והסיפורים הקטנים שמאחוריהן
1. גיטרה וכינור | אריק איינשטיין, שלום חנוך
אין כאן מדינה לאהבה, יש לה את המינימום. רק בחור אחד עם אישה אחת, חיים מכל הבא ליד. סתם, רגילים, לא רומיאו ויוליה, ללא קונפליקטים שיכתבו עליהם לעיתון. אין דרמה. אין ארוחות עטורות מישלן. הדירה קטנה, אפילו חשוכה מעט. אבל בין האישה הסתמית לבחור הרגיל משתרע יקום מיוחד של אהבה, ובו הם מרגישים הכי עשירים שיש, מקסימום מחליפים מיתר כשהחורף בא. היא על זמן והוא על אור, אבל תמיד, תמיד ביחד, אוהבים הרבה, מדברים מעט, שותקים רומנטיקה, לא מבזבזים מילים. גם המחוות זעירות, מלטפות, אין צורך בסרנדות מתחת לחלון או בזרי פרחים מעוצבים. ואחר כך יד, נגיעה קלה. נשיקה באוויר הוא שולח לה, היא כבר מבינה הכל. שני ענקים, שיר קטנטן, רק גיטרה וכינור. אבל תזמורת של אהבה גדולה מהחיים.
2. אם תלך | עידן רייכל | ביצוע: דין-דין אביב
השאלה בפתיחה רטורית כמובן, התשובה מחכה בחלון, כשיגיע, כשישמע אותה בסוף היום. כי אם זאת אהבה, כנראה שהיא חייבת לייצר גם חרדת נטישה, יד ביד, בוודאי במדינה מוכת שכול וכאב, רוויית כאלה שהלכו ולא יוכלו לשוב. רייכל כתב את השיר בשפת אישה, אבל מנקודת מבט של גבר שהיה מאוד רוצה שכך תרגיש אהובתו, אם חלילה לא יגיע בסוף היום. זו אהבה טוטאלית מצד אחד, שיא הרגש, אבל יש לה גם מחיר כבד - אם ילך. כן, אולי תמיד אפשר להמשיך הלאה, לחפש את החלק החסר, אבל אף אחד לא באמת יוכל להעניק את אותו החיבוק ממש, לנחם ולהרגיע, כמו שאתה, ורק אתה, יודע.
3. במקום פרידה | נתן יונתן, מתי כספי | ביצוע: שוקולד מנטה מסטיק
בערך 50 שנה לפני רייכל פתח גם נתן יונתן את מונולוג האהבה השבור שלו במילים "אם תלך", ומכאן חיבר מסע ארוך בין סימנים נוסטלגיים, קצף חרציות, שלהביות זהב. גם כאן יונתן מדבר מקולה של אישה, הנערכת לפרידה מאהובה, כנראה בפסגה מושלגת של מערכת היחסים ביניהם, עדיין בשיא, כי אם לומר שלום, אז בוא נאמר עכשיו ממש, לא נדחה. אולי כדי לקצר את מערכת הייסורים שממתינה לפרידה, אולי כדי לטלטל את האהבה, אולי בעצם כדי שלא ילך. בבת אחת מתכנסות המילים של יונתן משזירת כתרים של לב מתרפק אל השלמה עם העננים הקרבים ואפילו למסר די מזהיר. אהבתך, אם לא תהיה כאן, תדעך כמו רקפת בין הסלעים. מישהו מחכה שם באופק, איש אחר יביט.
4. וביחד נזדקן | שלמה ארצי
הזִּקנה לא מפחידה, היא יכולה להיות רומנטית להפליא, בין באך לשופן, אהבה בת 70. ארצי לוקח את החרדות מהגיל ואת החששות מהשחיקה בזוגיות שמסתבכת עם השנים, ורוקם בלדת אהבה מינימליסטית על פסנתר במכחול עדין, כמעט בלחש, כדי לא לסדוק את שכבת הקרח הדקה שלפעמים החזיקה את הזוגיות הזו. העתיד מחכה בין עץ צוחק לשמך רקום במים הקפואים, אבל אפשר להסתכל אחורה לפעמים קצת בזעם, קצת בעצב, להזדקק לאותו ריב מזכך מפעם, אפילו להתרחק ביחד, ללכת לאיבוד. העיקר שלא ליפול.
5. שיר של יום חולין | רחל שפירא, יאיר רוזנבלום | ביצוע: אילנית
מיתרים שמנגנים בשקט את ייסורי האהבה היומיומית, האפורה יותר, הדיסוננס שבין ההתחלה המרגשת תמיד לבין ההמשך אל השגרה השוחקת. היא אוהבת, ברור, אבל עדיין מבקשת להדגיש את המילה "אם", כדי שלא ייקח אותה כמובן מאליו גם אם נמצאת כרגע בנקודת חולשה. ואם יש בה את הרגש, הוא ייאמר בשקט, בכל זאת בדרך שלה, בלי זיקוקים מסיטי תשומת לב. היא לא בטוחה תמיד באהבה שלו אליה, גם לא בטוחה באהבה שלה אליו, אבל מלקטת שמחות קטנות של ימי חולין, כאלה שמציתות את האש כל פעם מחדש. היא יודעת גם שהם נשארים שנה אחרי שנה, כי הם חשים שזה הכי טוב שיש, למרות הכל. ובסוף הוא לא צריך הרבה כדי להתקרב מחדש. קח את ידי עכשיו, עשני מפויסת. חסדו של יום חולין.
העיקר זה הרומנטיקה
5 סרטים שהצליחו לגעת בצד אחר של האהבה הישראלית
בואו נודה על האמת, רומנטיקה היא לא הצד החזק של עם ישראל. ז'אנר הקומדיה הרומנטית, אולי יותר מכל ז'אנר אחר, דורש השעיית ציניות ומתן אמון ששני אנשים לא ממש מתאימים ושלא ממש רוצים להתאהב, יתאהבו בסופו של דבר. ובואו נודה, פה במידל-איסט אנחנו לא פעם מעצמה של גסות, התלהמות ועצבים שמתאימים לז'אנר כמו ג'חנון לשמפניה. במוזיקה אנחנו אימפריה בשירי אהבה, בקולנוע פחות. ובכל זאת, יש מי שניסה לעשות רומנטיקה מקומית באולמות, והצליח. הנה חמש דוגמאות:
1. החבר השמן שלי (2022)
הקומדיה הרומנטית העצמאית של בני הזוג גודיס שניידר וליאת אלקיים נדירה פעמיים: גם קומדיה רומנטית ישראלית, תל-אביבית וצינית למדי, וגם כזו על זוג שלא תראו בהוליווד החנפנית: בין בחור "שמן ומיוזע אבל מקסים" לבין "יפהפייה וגם מבריקה". דווקא החספוס ושבירת הטבואים בה מתאימים בול לטמפרמנט הישראלי הפחות מלוקק והיותר כנה – והתוצאה היא המקבילה המקומית הנוגעת ל"כשהארי פגש את סאלי".
2. לעבור את הקיר (2016)
אולי דווקא העולם החרדי – שבו החיזור הוא מצד אחד מהוסס ו"צנוע" יותר מבעולם החילוני, ומצד שני הוא גם מהיר להפליא בגלל תרבות השידוכים – מתאים הרבה יותר לקומדיות רומנטיות מסורתיות? אחת ההוכחות לכך היא הקומדיה החמודה הזו של רמה בורשטיין, על צעירה בודדה שסגרה אולם (נועה קולר) ורק מחפשת חתן לתאריך המיועד. העיקר שיש אמונה.
3. בחורים טובים (2022)
החרדים מכים שנית. הקומדיה הרומנטית של ארז תדמור, שאותה יצר עם שותפיו הדתיים חוה דיבון ויקי רייסנר, מתברכת בכל הנוסחאות ההוליוודיות המוצלחות בז'אנר, כמו השידוך בין בני זוג שהמשפחות מתנגדות לו, לצד המלאך השומר שעוזר לזה לקרות בסוף – כאן זה מאור שוויצר בתפקיד השדכן.
4. שירת הסירנה (1994)
כנראה הניסיון הכי מובהק לייצר כאן קומדיה רומנטית "כמו באמריקה", עם משולש אהבה תל-אביבי להפליא בניינטיז ועקיצות שמזכירות שפעם חשבנו שכאן זה דווקא כן אירופה (או לוס-אנג'לס). מה לעשות שהאישה שכתבה אותו ואת הספר שמבוסס עליו – עירית לינור – ומושא הרומנטיקה שמככב בו – ראש הממשלה לשעבר לשעתיד יאיר לפיד – מעוררים היום הרבה אמוציות וכעס מהצדדים השונים של המתרס. טוב, לפחות יש אזעקות ברקע (ממלחמת המפרץ). יש דברים שלא השתנו.
5. חגיגה בסנוקר (1975)
גם לז'אנר הבורקס מגיע כבוד. הצופים אולי זוכרים היום יותר את המימיקות של זאב רווח בתור חכם חנוכה, אבל לצד הצחוקים הרבים שהסרט של בועז דוידזון מעורר אפילו אחרי 50 שנה, כדאי להיזכר שהסרט עובד גם בגלל הרגעים הרומנטיים הקטנים שבהם יהודה בארקן מתאהב בניצה שאול, ולא היו מביישים כל קומדיה רומנטית הוליוודית נוגעת.
5 אהבות גדולות בתנ"ך
נאמנות, הקרבה ושיברון לב: חמישה סיפורי אהבה בלתי נשכחים מספר הספרים
1. יעקב ורחל
שבע שנים עובד יעקב כדי לשאת את רחל לאישה, עד שמתברר שלבן רימה אותו והשיא לו את אחותה לאה. יעקב לא מוותר ועובד אצל לבן שבע שנים נוספות, כדי שיוכל להתחתן סוף-סוף עם אהובתו. בסיפור הזה תמצאו את אחד הפסוקים המרגשים בתנ"ך: "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ".
2. דוד ויהונתן
המקרא מספר שדוד ויהונתן בן שאול היו ידידי נפש ובני ברית: "וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ... וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית". יהונתן מאמין שדוד עתיד להיות המלך, ואהבתו אליו גורמת לו להגן עליו ולסכן את מעמדו בעיני אביו. "צַר לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים", מבכה דוד בקינה קורעת לב לאחר מות יהונתן בקרב. היו מי שראו בסיפור דוגמה לאהבה הומוסקסואלית; הפרשנות המסורתית ראתה בו אהבה אפלטונית ללא מרכיב מיני.
3. מיכל ודוד
מיכל היא האישה היחידה בתנ"ך שנכתב עליה במפורש שאהבה את בן זוגה: "וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד". היא עד כדי כך אהבה את דוד, שהייתה מוכנה לפעול נגד אביה כדי להציל אותו: כששאול שולח אנשים כדי שיהרגו את דוד, מיכל מסייעת לדוד לברוח דרך החלון. בזמן שדוד מסתתר, שאול מחתן את מיכל עם גבר אחר, פלטי בן ליש. לאחר מות שאול והעברת המלוכה לדוד, דורש דוד המלך את מיכל בחזרה. סוף הסיפור טרגי: לא ברור מה היה הרגש של דוד כלפי מיכל, ונראה שהיחסים התקשרו מבחינתו למניעים אינטרסנטיים. כשמיכל צופה בדוד רוקד ומפזז, אחרי ניצחון על הפלשתים והעלאת ארון הברית לירושלים, היא בזה לו בליבה ומבקרת אותו. התנ"ך מספר שלמיכל לא היה ילד עד יום מותה.
4. רות ובעז
כשרות ובעז נפגשים בשדה, מתברר שהוא התרשם עמוקות מפועלה של האלמנה הגיורת שנשארה נאמנה לחמותה. בעצת נעמי, רות מגלה בהמשך יוזמה נדירה: היא מגיעה בשקט לגורן ונשכבת למרגלותיו של בעז בזמן שהוא ישן. ברגע הראשון הוא נרתע, בהמשך הוא מוכן לעשות עימה חסד, קורא לה "אֵשֶׁת חַיִל" ונושא אותה לאישה. לפי מגילת רות, אחד מצאצאיהם הוא דוד המלך.
5. יצחק ורבקה
בספר בראשית מסופר שאהבתו של יצחק לרבקה נתנה לו נחמה אחרי מות אמו שרה: "וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ". לפי מדרש ידוע, רבקה הייתה רק בת שלוש כשיצחק נשא אותה לאישה, אבל יש גם מסורת פרשנית אחרת שמדברת על גיל 14 – גיל מקובל יותר לנישואים בעת העתיקה.
