פילו בעולם המחירים המופרך של נמלי תעופה, נמל התעופה הבינלאומי בציריך הוא שיעור מכובד ליוקר המחיה במדינה: לצד רשתות היוקרה של הנעלה, הלבשה ושעונים, ניתן למצוא פה מציאות אמיתיות כמו כוס עם מנה אחת של אספרסו בחמישה פרנק שווייצרי (רק 5.31 יורו) או דיל של "וופר" בבורגר קינג ב-19.99 פרנקים שווייצריים בלבד (85 שקל). גם סיבוב ברחובות העיר מגלה רמת מחירים שמשתכרים בינוניים בארצות שכנות לא היו יכולים להרשות לעצמם. השווייצרים עצמם כן יכולים להרשות לעצמם לשלם את הסכומים הללו בגלל מספר סיבות, ביניהן גובה המשכורות שלהם (מעל 6,400 פרנק בחודש בממוצע, 27 אלף שקל, לעומת מעל 3,800 פרנק למשכורת ממוצעת בגרמניה), רמת מיסוי נמוכה יחסית על הכנסה ואורח חייהם.
חוץ ממערכת הבנקאות הידועה והיציבות הפוליטית שמעודדת זרים להשקיע בשווייץ ולעסקים פנימיים לתכנן קדימה לשנים ארוכות, המדינה גם נהנית מכוח עבודה מוכשר עם השכלה גבוהה, התמקדות במחקר ופיתוח המובילה לפתיחות לחדשנות, מיקום גאוגרפי מרכזי בטבורה של אירופה, תשתיות מעולות ואינפלציה נמוכה.
נכון ל-2024, שווייץ מדורגת במקום ה-18 בין מדינות העולם בייצוא, וכמעט 75% מהתוצר המקומי הגולמי שלה (GDP) מגיע מיצוא של מוצרים ושירותים. הייצוא הכולל של שווייץ בשנה הזאת עמד על 418 מיליארד יורו, לעומת 307 מיליארד יורו בייצוא בשנת 2018. בין ענפי הייצוא המובילים של שווייץ נמצאים שעונים, זהב, תרופות ארוזות, חיסונים, מוצרים כימיים, מכונות, משקאות ומזון. ארצות היעד המובילות לייצוא השווייצרי הן שכנותיה באירופה ובראשן גרמניה, וכן סין וארה"ב – היעד הראשי (כמעט 16 אחוז) לייצוא השווייצרי.
אבל ההכרזה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על כוונתו להטיל מכסים בשיעור של 39% על רוב הייבוא משווייץ, יכול לעצור את החגיגה הזאת. אפילו החופש הלאומי ביום שישי לא הצליח להדחיק את הפאניקה של התושבים ואת ההיסטריה סביב ההכרזה. "שווייץ היא מדינה פרגמטית ואופורטוניסטית, מדינה שתמיד ידעה איך להפוך כל סיטואציה ליתרון עבורה", אומר איש ההייטק פלוריאן לופר מעל כוס אספרסו וקרואסון שוקולד ב-12 פרנק שווייצריים, "גם עכשיו אנחנו משדרים רוח לחימה ואופטימיות, אבל האמת שזו הכרזה שהכניסה אותנו להלם אמיתי".
"כולם פה בהיסטריה"
מתוך 418 מיליארד היורו של הייצוא השווייצרי, מוצרים ושירותים בשווי של 65 מיליארד יורו יוצאו לארה"ב. ההצהרה של טראמפ זיעזעה את העולם הכלכלי במדינה, וזאת עוד לפני שהוחלט על גובה המכסים שיטיל על ענף הפרמקולוגיה בשווייץ. חולים בארצות-הברית משלמים כמעט פי 2.5 יותר על תרופות מאשר חולים באירופה (בעיקר בגלל רגולציות אירופיות על המחירים), מה שהוביל את טראמפ להזהיר 19 חברות פארמה בשווייץ שאם לא יורידו את המחירים של המוצרים שלהן בארה"ב בצורה משמעותית עד סוף ספטמבר, הוא יטיל עליהן מכסים חדשים.
"אם הייתי צריך לאפיין את התקשורת שלנו, הכתובה והמשודרת", אומר יוהנס פרוס, 42, מנכ"ל של חברה לא ממשלתית העוזרת ביישום אינטגרציה במערכות החינוך, "אז זה שאנחנו, השווייצרים, בעיקר אוהבים לעסוק בצרות, בעיות ומלחמות של אחרים. עד שאתה מגיע לחדשות הפנימיות שלנו, תצטרך לעבור דרך עזה, הרעב בסודן והמשבר של מינוי השופטת בגרמניה. זה השתנה מאז ההצהרה. כולם פה בהיסטריה, ואנחנו לא בדיכאון רק בגלל שלא עבר מספיק בשבילנו לעכל מאז ההודעה".
ובאמת, לא רק שהכתבות בשערי העיתונים והכותרות בשידורי החדשות בטלוויזיה יוחדו כמעט באופן בלעדי לנושא המכסים, אלא שהברוטליות הפתאומית מוושינגטון הסירה מהשווייצרים המנומסים את שכבות קור הרוח והדיפלומטיות שלהם. קחו לדוגמה את ג'ורג' קרן, מנכ"ל שעוני היוקרה ברייטלינג. כדי לעמוד בתקן היוקרתי של "מיוצר בשווייץ", ברייטלינג וחברות שעונים אחרות חייבות לייצר 60% מהשעונים שלהם בשווייץ. זו אחת הסיבות למחירים היקרים של השעונים הללו. אבל בגלל ההגבלה הזו, ברייטלינג אינה יכולה לברוח מגל המכסים החדשים. "הבעיה היא שחברות התרופות הן הבעיה העיקרית לסיטואציה הזו", אמר ג'ורג' בראיון לעיתון שווייצרי השבוע, "אבל דווקא הן פטורות מהמכסים הללו. למעשה אנחנו בני ערובה של חברות התרופות בשווייץ".
יש אמת בדבריו של ג'ורג'. חברות פארמה מהוות בין 50% ל-60% מכלל הייצוא השווייצרי לארצות-הברית, ובביקור הבהול של נשיאת שוויץ, קארין קלר-סוטר, לארצות-הברית, בניסיון לשכנע את טראמפ לפני שהכריז על המכסים, הוא דחה את הבקשה שלה למכסים נמוכים יותר, בין היתר בגלל שטען כי חברות פארמה "עושות הון עצום ממכירת תרופות בארה"ב". טראמפ גם טען כנגד קלר-סוטר כי יחסי השכר בין שתי המדינות הם "חד-צדדיים".
נשיאה בהלם
לפי הציבור השווייצרי, קלר-סוטר היא האשמה העיקרית בפיאסקו הזה, לא רק בגלל מדיניות המשא ומתן הכושלת שנקטה מול טראמפ אלא בעיקר כי הפכה את המשא ומתן על המכסים לנושא אישי שבו כמעט ולא התייעצה עם שרים אחרים, אנשי עסקים וכלכלנים.
"ידענו שאין מנוס ויהיו מכסים", אומר פרוס, "ואחרי הסכמי המכסים עם בריטניה והאיחוד האירופי של בין 10% ל-15%, זה מה שציפינו לו גם בשווייץ. חשבנו שהנשיא טראמפ יתייחס אלינו, לכל הפחות, כמו אל המדינות המערביות הללו. ההחלטה שלו להטיל עלינו מכסים כאילו שאנחנו מדינת עולם שלישי היא לא רק מכה לכלכלה השווייצרית, אלא גם מכה לאגו שלנו כמדינה".
לאחר שטראמפ הטיל מכסים בשיעור של 31% על שווייץ באפריל (במסגרת יום השחרור), קלר-סוטר הצליחה לשכנע אותה להשהות את ההחלטה. היא שרה סרנדה לאגו של טראמפ על ידי כך שפירסמה שלקראת השיחות איתו היא קראה את ספרו, "אומנות העסקה", הצליחה לשכנע אותו שרוב עודף הסחר של שווייץ מול אמריקה (39 מיליארד דולר בשנה) נובע בעיקר מסחר בזהב שבו משמשת שווייץ תחנת מעבר בלבד, ושידרה לציבור תחושה של "לא לדאוג, הכל יהיה בסדר". אבל אז התברר שקלר-סוטר אינה משדרת על אותו גל כמו טראמפ, שהיא לא ממש דוברת את שפת העסקאות שלו, ואין לה שום מענה לקפריזות של הנשיא האמריקאי. למה דווקא 39%? מומחים רבים בארצות-הברית טוענים שהמספר נועד להתכתב את גרעון הסחר של ארצות-הברית עם שווייץ.
קלר-סוטר אשמה בגזרה הזו בדיוק כפי שאשם ואחראי כל נושא תפקיד בכיר לקטסטרופה לאומית. היא אשמה בכך שלא עידכנה את ההצעות השווייצריות לגבי גובה המכסים והבטחות לרכישות והשקעות שווייצריות עתידיות בארה"ב גם לאחר ההסכמים שחתמה ארה"ב ועם האיחוד האירופי. אבל היא לא אשמה בלעדית. הזעם של הציבור השווייצרי כלפיה, ציבור עם מקדם הגנה גבוה של פרוגרסיביות ותקינות פוליטית, הביא על פני השטח גם טענות שוביניסטיות לפיהן "קלר-סוטר חשבה שיש לה את הכלים לשאת ולתת עם זכר אלפא כמו טראמפ רק בגלל שהיא גדלה בבית עם שלושה אחים", כפי שכתב אזרח שווייצרי בפורום כלכלי באינטרנט.
"אחת הבעיות שלנו כשווייצרים היא מדד ארוגנטיות גבוה", אומרת נאדין שטאוב, רופאת שיניים מז'נבה, "אנחנו מתייחסים לטראמפ כאילו הוא יצור מטופש שלא ממש יודע מה הוא עושה, אבל הסכמי המכסים שלו מוכיחים שלא רק שהוא יודע מה שהוא עושה ואיך הוא רוצה להגיע לשם אלא שהוא יודע לנצל את החולשה של אירופה כדי לעזור לאמריקה. אני שומעת את ההצעות עכשיו של להחרים עסקאות נשק עם אמריקה או להגביר את המכסים על מוצרים אמריקאיים או לנסות לפצות על כך על ידי שיווק מוגבר לאסיה, סין והמזרח התיכון, ואני משתגעת מהתגובות הללו או מבכירים שמעליבים את טראמפ וקוראים לו 'רקטה חסרת שליטה וכיוון'. אני חושבת שהמצב כעת הוא שאנחנו צריכים להיענות לכל בקשה שלו. חלום הבלהות שלנו הפך למציאות".
תחרות מגרמניה והולנד
שווייץ אמנם חתמה לאחרונה על הסכמי סחר חופשי עם הודו, תאילנד ומלזיה ועמדת בקרוב לחתום על הסכמים דומים עם ארבע מדינות בדרום אמריקה, ביניהן ברזיל וארגנטינה, אבל מובן שזה לא יכול לחפות על הגזרות החדשות שהוטלו על המדינה מצד ארה"ב, מדינה שמייבאת שישית מהייצוא השווייצרי העולמי. "זו קטסטרופה כלכלית", אומר לופר, "אנחנו חייבים לפתור אותה בכל דרך מפני שאחרת התחרותיות שלנו תיפגע באופן שיהפוך עסקים ללא רווחיים. גם בגרמניה ובהולנד ובמדינות אחרות באיחוד יש חברות שיכולות לייצר מוצרים טובים מאוד שאנחנו כרגע מייצאים לארצות הברית, אבל להן יש מכסים של רק 15%. זה אומר שאנחנו נכנסים לכל תחרות איתן עם גירעון של 24%".
חברות אחדות, כמו חברת השעונים "סווטש" שמסתמכת כמעט באורח בלעדי על הייצוא של מוצריה לארה"ב, כבר חזו את המועד ושלחו בחודשים האחרונים כמויות עצומות של מוצרים למחסנים של היבואנים בארצות-הברית מחשש לגזרות המכסים של טראמפ (כיוון שהמוצרים כבר נמצאים בארצות-הברית, המכסים לא יחולו עליהם), אבל זו לא אפשרות שעומדת לפני יצרני מכונות לדוגמה: שעונים הם מוצר קטן שאפשר לייצר בכמויות תעשייתיות. הרבה מייצוא מכונות של שווייץ נבנה ומיוצר לפי דרישה. אחת ההשערות היא שחברות רבות יצטרכו להעביר את מוקדי הייצור שלהן לארצות אחרות. הן ישלמו מס מופחת על הייצוא כמובן, אבל יצטרכו לוותר על התווית של "מיוצר בשווייץ".
בינתיים, כאמור, התגובה להכרזת המכסים של טראמפ היא הלם ופחד, פגיעה באגו ואכזבה מהשלטון. היטיבה להגדיר זאת הנשיאה קארין קלר-סוטר, כשנשאלה במסיבת עיתונאים מה שווייץ צריכה לעשות כדי לשנות את הגזרה של טראמפ. "אני לא מגדת עתידות ואני לא פסיכולוגית", ענתה הנשיאה.
