בתחילת השבוע הודח יולי אדלשטיין מוועדת חוץ וביטחון בשל התעקשותו לא להעביר חוק השתמטות במסווה של חוק גיוס. אתמול הממשלה שהחליטה לעשות הכל בשביל לאפשר השתמטות כינסה את קבינט המלחמה בשביל לדון בכיבוש הרצועה. מבחינתם לא מדובר במהלכים סותרים. המחסור בחיילים הוא לא פונקציה.
אין-ספור מילים נשפכו על חוק הגיוס ועל הכוונות של הליכוד כמפלגת השלטון בתוך סבך האינטרסים. חלק מחברי הכנסת או ממצביעי הממשלה מציגים את הברית עם החרדים כרע הכרחי שנדרש לשם קיומה של ממשלת ימין. רע שבשמו אפשר לסבול גם עוול של אי-גיוס שפוגע ישירות במלחמה שאותה הממשלה מעוניינת להמשיך עד ל"ניצחון המוחלט". נאום אחד בן שלוש דקות וחצי של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן חשף את האמת: לא רע הכרחי. אימוץ מלא של הנרטיב החרדי.
כבר לפני שנתיים הכריזה דיסטל בלי להתבייש שהמודל החרדי מול המדינה הוא לא אילוץ, אלא אידיאל. "אנחנו יודעים לפני הבחירות מה תהיה ההתנהלות החרדית ואנחנו רוצים את זה", אמרה אז, "אף אחד לא סוחט אותנו. אנחנו יודעים איך השיטה תעבוד וזה מה שאנחנו רוצים".
*
הנאום השבוע בכנסת לא היה הכי בוטה שלה, לא הכי מתלהם, אבל ראוי להתעכב עליו. הוא מחזיק יפה את האופנה הרווחת: פופוליזם בתיבול בדיות, יצירת רומנטיזציה ומציאות מדומיינת על מנת להכשיר כל שרץ. ציפוף שורות במסווה של תפיסת עולם. לפניכם תמלול הדברים בתוספת הערות נדרשות:
"את הנאום הזה אני רוצה להקדיש לתלמיד חכם שקם לפנות בוקר ומקדיש את חייו לתורה הקדושה. אני כל כך מקווה שהנאום הזה יגיע אליך כדי שתשמע ממני את התודה שלי. לא רק שאני מודה לך, תלמיד חכם יקר, אני תלויה בך כי אני יודעת מה זה להיות יהודייה" –
דיסטל עושה כבוד לתלמיד החכם החרדי הגנרי ובונה משוואה שלפיה היהודים תלויים בלימוד התורה שלו. היא יודעת היטב שחלק גדול מאוד מהציבור בישראל אכן רואה ערך גדול בלימוד תורה וסגולותיה, כולל כותבת שורות אלו. היא מנצלת באופן ציני את הסנטימנט הזה בשביל לייצר שוב "אנחנו" מול "הם".
מערכת היחסים העדינה בין יהודיות לישראליות מחוללת כבר שנים. אבי השיטה הוא נתניהו עם "הם שכחו מה זה להיות יהודים", ודיסטל צועדת בדרכו. מי שייצא נגד שיר הלל לתלמיד הסגפן יסומן כמתנגד ליהדות, לא כמתנגד להשתמטות. ככה פופוליזם עובד.
אני יודעת איך זה נראה כשהקדוש ברוך הוא מסתיר את פניו מאיתנו, ולו למשך עשר שעות בלבד. ב-7 באוקטובר הוא הסתיר את פניו וזה מה שיצא מזה - לפי דבריה, מי שכשלו במשימתם הם בכלל לומדי התורה. עובדה שהאל הסתיר את פניו. אולי אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור איך ייתכן שקו ההגנה נפרץ אם תלמידי חכמים שקדו על לימודם?
"התלמיד החכם שקם בחמש לפנות בוקר חי בהפסקות מצומצמות של מקטעים של רבע שעה, אוכל מעט כדי שיהיה לו את הכוח להמשיך וללמוד. צולל בתורה הקדושה כל יום מחמש לפנות בוקר עד עשר בלילה, כל יום מחדש... לתלמיד החכם הזה שאנחנו קוראים לו משתמט, שעובד אולי יותר קשה מכולנו, עבודה מצמיתה, עבודה שאין בה שום דבר שאפשר למשש בעולם הגשמי" –
התלמיד החכם הזה הוא מיעוט שבמיעוט. אפילו בקרב מפלגות האופוזיציה יש קונצנזוס שלפיו יש לדאוג לתלמידי תורה מצטיינים ולהעניק פטורים מגיוס לאליטה תורנית. דיסטל יודעת היטב ש-80 אלף צעירים חרדים בגיל גיוס לא מתקרבים למודל הדמיוני שהיא מתארת. למעשה, לראשונה בתולדות העולם היהודי ישנו עיוות ובו קבוצת ענק, שרק הולכת וגדלה, היא חסרת כל מקצוע בניגוד גמור להלכה.
"אשתו לנצח תצטרך לעבוד כל כך קשה כדי לפרנס את הילדים במינימום האפשרי. הוא הקריב את חייו לתורה הקדושה" –
איך נראית הקרבת חיים? אפשר לבקר בבתי העלמין ולגלות. מעבר לעלבון לאינטליגנציה, גם את כבודה של התורה ולומדיה יש לדרוש. במהלך המלחמה נפלו עשרות רבות של תלמידי חכמים. בוגרי ישיבות הסדר, רבנים ומחנכים שארזו את הגמרא והמשניות והתייצבו בלי לשאול שאלות. את תורתם והקרבתם דיסטל מבזה.
"הוא לעולם לא יטוס לחו"ל. הילדים שלו לא ייצאו לחופשות בבית מלון. התלמיד החכם הקדוש הזה הוא כולו אצילות. הוא כולו טוהר, הוא כולו קדושה" –
ביקור קצר בשדה התעופה או בבתי המלון יפריך את הדימוי המרהיב של התלמיד הסגפן. דיסטל יודעת ש-18 אחוז ממקבלי הפטור רשומים בישיבות נושרים, שתכליתן להשאיר צעירים בחברה החרדית. היא גם יודעת שהממשלה התנגדה לבידוק באמצעות טביעת אצבע בישיבות על מנת שיוכלו לגייס את מי שלא יושב כל היום בבית המדרש. היא לא בחרה להילחם על כך, או אפילו סתם לנאום על כך.
"אני רוצה לומר לתלמיד החכם הזה שהקדוש ברוך הוא יברך אותך... אלמלא התורה הקדושה לא היינו מחזיקים פה שעה אחת, ואת זה אומרת אמא ששני הילדים שלה התגייסו. הבת של רמי ולאה, ששלושת הילדים שלהם שירתו, שכל הנכדים שלהם שירתו" –
בסקר של "המדד" שבוצע בקרב משרתים ובני משפחותיהם עלו דווקא נתונים אחרים: 51 אחוז מהנשאלים תומכי הממשלה מעדיפים שהקואליציה תתפרק אם מחיר הישרדותה הוא פטור לציבור החרדי מגיוס. 60 אחוז מהנשאלים בקרב המשרתים ובני ביתם אומרים כי יפחתו הסיכויים שהם יצביעו למפלגה שתתמוך בחוק השתמטות בבחירות הקרובות.
"אני יודעת, תלמיד חכם יקר שלי, שאלמלא אתה מקדיש מבוקר עד לילה את נפשך ונשמתך, לא למען עצמך אלא למען עם ישראל, ועושה את זה כשאתה חוטף יום-יום עגבניות לפרצוף. תישאר כמו שאתה. כל כך הרבה תומכים בך, תלמיד יקר, אתה לא לבד".
ללא מילים.
*
דיסטל הייתה סופרת שחתומה על כמה ספרים מצוינים. עם הצטרפותה לליכוד היא גייסה את כל היכולת הרטורית המרשימה שלה בשביל להכשיר ולהצדיק כל מהלך בפואטיות, דרמה ולהט. קשה לדעת מה עמדתה האמיתית על סוגיות ליבה, זה בכלל לא משנה. הרי באותה מידה זה יכול היה להיות נאום מלא להט למען חיילי צה"ל, כל עוד זה משרת תקיפה של מתנגדי הממשלה. תפקידה כחברת כנסת מחוקקת או מפקחת הוא חסר כל משמעות. וזה שיקוף מדויק של רוח הזמן.
רגע אחרי 7 באוקטובר היה נדמה שמשהו בנפשה של דיסטל זז. היא הודתה שההתבטאויות שלה גרמו לשסע ופילוג, שסע שהאויבים שלנו יכלו לזהות ולנצל. אמנם ההבלחה הזו הייתה רגעית ודיסטל שבה אל הדמות שיצרה לעצמה בעוצמה כפולה ומכופלת, אבל אין ייאוש בעולם כלל. אולי איזה תלמיד חכם שקדן יגלה לה איך נראית חזרה בתשובה.
