ברקע החלטת ממשלת ישראל להרחיב את הלחימה בעזה, ובצל החשש הכבד לגורל החטופים, קראו אמש משפחות החטופים בעצרת המרכזית: "אל תיתנו יד להקרבת אהובינו ואהובתנו על מזבח מלחמת הנצח... החזירו אותם לפני שיהיה מאוחר מדי".
תחילה נאמה שורדת השבי אילנה גריצווסקי, בת זוגו של מתן צנגאוקר, שציינה את ט"ו באב: "זה היום שבו מדברים על לבבות שמתמלאים, אבל הלב שלי, שלנו, נשאר שבור. איך אפשר לחגוג אהבה כשהאהובים שלנו כלואים באפלה? אני עומדת פה בתל-אביב, אבל הלב שלי שם בעזה. ממשלת ישראל ויתרה – והחליטה להקריב את כולכם. בהחלטת הקבינט, הממשלה הזאת בחרה במלחמת נצח, לא בחיים, לא בהחזרת חללים, לא בנו. בכיבוש עזה – לא בעסקה. בהקרבה, במקום בהצלה".
שורדת השבי שרון אלוני-קוניו, שבעלה דוד קוניו עדיין חטוף בעזה, אמרה בנאומה כי "המדינה עברה מהפקרה להקרבה. כשמחרחרי מלחמת הנצח דוחפים את כולנו לאסון נוראי, הם אפילו לא עושים כאילו זה למען החטופים. הם מצהירים, בריש גלי, שהם מוכנים להקריב את החטופים. אז אני אומרת כאן למקבלי ההחלטות: אם חס וחלילה יקרה משהו לדוד שלי, או לכל חטוף אחר – זה על הידיים שלכם. לא תוכלו להגיד 'לא ידעתי'. לא תתחבאו מאחורי 'לא העירו אותי'". אחריה נאמה נירה שרעבי, אשתו של יוסי שרעבי. "הוא נהרג בגלל עצימות הלחימה. הוא נפגע מטיל של חיל האוויר במקום שבו הוחזק. ההחלטה שקיבל הקבינט, לצאת למהלך של כיבוש בעזה, מסכנת במודע את חיי החטופים. אסור שאף אישה תחווה את מה שחוויתי, ותרגיש את מה שהרגשתי. אסור שאף אישה תאבד את אהובה", אמרה. "לא נעמוד מנגד ונראה את המדינה שלנו נופלת לתהום. לא נסכים למציאות שבה מתקבלות שוב ושוב החלטות שלא למען טובת המדינה והעם. ט"ו באב, והמשאלה שלי היא קבר. יוסי, אהבת חיי, אני עדיין לא מצליחה לכתוב את ההספד שלך. יש בי חלק שמפחד לכתוב הספד שלא אקרא לעולם, שלא יהיה לנו קבר לקרוא מעליו הספד. אני עוד אכתוב אותו ואקרא אותו מעל הקבר שלך".
לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי מירן, נאמה גם היא. "החודש ה-21 מאותו היום הנורא שהפך לנו את החיים הסתיים לפני יומיים, בישיבת קבינט שבה הוחלט לחרוץ גורלות. שבה הוחלט שוב להתייחס אליך ול-49 החטופים הנוספים כאל מספרים. שבה הוחלט להתעלם מאזהרות הדרג הצבאי ולסכן עוד ועוד חיילים. זה הזמן לעשות מעשה, לעצור הכל ולהבהיר למקבלי ההחלטות – אי-אפשר להמשיך את החיים בלעדיהם כאילו כלום".
שורד השבי אלי-ה כהן אמר בנאומו כי "אתם לא יודעים כמה זה מחזק את כל מי שנמצא 50 מטר מתחת לאדמה, לחזור ולשמוע את כל מה שעשיתם בשבילנו, לראות אתכם צורחים את השמות שלנו כאן בכיכר. כולנו הזדעזענו כשראינו את הסרטון של רום ואביתר. נזכרתי בעצמי שם באותו מצב, כבול ברגליים, מדמיין את החזרה הביתה. אין להם זמן. החיים נמקים במנהרות, והחללים עלולים להיעלם בחורבות עזה".
עוד אמר כי "אני יודע מה קורה לחטופים כשהלחימה מתעצמת. בתור לוחם, אני מבין את החשיבות של לחסל את האויב, חברים שלי שילמו בחייהם כלוחמים במלחמה הזו כדי להציל אותי כשהייתי חטוף במנהרות. אני לא רוצה להתעורר לעוד 'הותר לפרסום', ובטח לא לאבד את האחים שלי שעדיין שם. תביאו עסקה שתביא את כולם ואל תוותרו עליהם, על אף אחד – כמו שלא ויתרתם עליי".
למרות בקשת משפחות החטופים בימים האחרונים, ההסתדרות לא מתכוונת להשבית את המשק בקרוב, אך יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הסכים להיפגש עם המשפחות. אפשרות ההשבתה על רקע החלטה בנושא צבאי או מדיני ירדה מהפרק בהסתדרות בעקבות פסיקת בית הדין לעבודה בספטמבר האחרון, אחרי רצח ששת החטופים. בית הדין פסק אז חד-משמעית שההסתדרות אמורה לעסוק בענייני שכר ויחסי עבודה, ולא בעניינים פוליטיים – והורה להפסיק את השבתת המשק כעבור שעות.
