ב-7 באוקטובר, ב-1:00 אחרי חצות, חמש שעות לפני פרוץ התופת, המריאה השחקנית גילי איצקוביץ' ללוס-אנג'לס. "מה ז'תומרת למה?" היא מצחקקת, "כדי לכבוש את הוליווד. הצבתי לעצמי מטרה – עד גיל 30 אהיה מיוצגת בסוכנות אמריקאית שתשלח לי את כל האודישנים לתפקידי נשים בעלות מבטא".
בשישי בלילה, כשבעלה אסף הסיע אותה לשדה התעופה, הבטן שלה התערבלה. "אמרתי לאסף שיש לי הרגשה לא טובה ושישמור על עצמו. הוא הופתע, 'גילי, מה יש לך? הכל יהיה בסדר', ולא נרגעתי. אמרתי, 'אולי זה בגלל שאני עוזבת אותך עכשיו ליותר מחודש וזה מלחיץ אותי, אני מקווה שכשאחזור ארצה והביתה הכל יהיה כמו שעזבתי, בדיוק אותו הדבר'. בשלב הזה כבר הופיעו הדמעות. 'יכול להיות שאני סתם פוחדת, אבל תשמור על עצמך אקסטרה, בסדר?' שנינו בכינו במכונית, למרות שאנחנו הזוג הכי לא דרמטי בעולם, ולמרות שאני טסה להגשים את חלומותיי בהוליווד, לא למשהו מדכא. חמש שעות אחרי ההמראה התחילה הזוועה ואני באוויר, לא יודעת כלום".
צמרמורת.
"בדיעבד גיליתי שהיה וויי-פיי במטוס, אבל לא ידעתי ולא הפעלתי ולא הייתי בווטסאפ ולא בשום דבר. גם בקונקשן בניו-יורק לא פתחתי ולא קראתי כלום. נחתנו ב-LA במוצאי שבת, לפי שעון ישראל, וכיוון שלא הצטיידתי בסים חו"ל חיפשתי חנות טלפונים כדי לקנות. השארתי את המזוודות בבית ששכרתי, טיילתי לי ברחובות וסט הוליווד, עצרתי בחנות טלפונים, קניתי סים, והמוכר שאל מאיפה אני. חייכתי אליו, 'אני ישראלית', והוא אמר לי 'וואו, אני כל כך משתתף בצערך'. מה? למה? והוא אמר, 'חמאס התקיף את ישראל'. מה? איך אני יכולה להיות רחוקה מהמדינה שלי כשאני קצינה במילואים? אילו יכולתי הייתי מקפיצה את עצמי, אבל לא הייתי משובצת לשום גדוד".
מה עשית?
"אסף ממש-ממש ביקש ממני לא לבטל את התוכניות שלי. הוא ידע שלא טסתי לארצות-הברית מאז טיול בת-המצווה שלי ואמר לי 'השמיים סגורים, אל תחזרי'. אחרי כמה ימים תפסתי את המפקד שלי במילואים. הוא אמר לי 'אין צורך שתחזרי. כרגע יש לנו מספיק קציני חימוש והם יתעייפו עד שתחזרי, ואז נגייס אותך'. כשחזרתי ארצה באמת גויסתי למילואים, אבל לא לתפקיד שמילאתי בסדיר ובקבע, אלא לתפקיד הסברתי. עשיתי מילואים כמעט שמונה חודשים בחיל הטכנולוגיה והאחזקה, שזה חיל החימוש של פעם. עברתי בין בסיסים וגדודים והסברתי את החשיבות של החיל הזה לרציפות והמשכיות המלחמה מפני שלצערנו, חיילים לא ששים להתגייס אליו".
למה?
"חיל חימוש הוא זה שמתקן את המשקפות, הרכבים, הטנקים, הנגמ"שים, הנשקים, הכל, אבל החיילים חוששים מתדמית של מוסכניקים. רציתי לחזור לתפקיד הקודם שלי, להיות אחראית על האמצעים ועל חיילי החימוש בגדוד, אבל בחיל הרגישו שבמקומי הנוכחי, כשחקנית ויוצרת תוכן, אתרום יותר בהסברה, אז זרמתי איתם, אבל זה עדיין מרגיש לי פספוס".
"התפקיד הראשון בוא יבוא"
כל המידע הצה"לי קולח מפיה של איצקוביץ' (כמעט 31) בעודה מיניקה את איתן בן החודש. "נכון, בחרנו בשם הזה מפני שהוא מצלצל טוב גם מעבר לים", היא מבטאת את שמו בגרסה האמריקאית, וזוקפת את ההיגוי המדויק לזכות שנים של שיעורים פרטיים על בסיס יומיומי, במסגרת האתגר שהציבה לעצמה.
לפני שלוש שנים, בראיון ל"זמנים פלוס", היא סיפרה: "החלטתי שבמקום לחכות ולצפות אעבוד בפיתוח הקריירה הבינלאומית שלי. אמא שלי תמיד אמרה לי 'מה שלא כתוב לא קיים' וממנה למדתי לכתוב רשימת מטרות שנתית". ואכן, בראיון ההוא ציטטתי מפיה את ההצהרה: "עד סוף 2023 אני רוצה להיות מיוצגת בסוכנות אמריקאית".
והיא עשתה את זה. באוקטובר 2023. בגלל התאריך, היא נמנעת מצהלולים. "כן, הגשמתי את האתגר, יש לי סוכנת ב-LA. דיאנדרה יונסי מ'וולט אנטרטיינמנט'. והדרך שבה הגעתי אליה מלמדת שאין 'אי-אפשר'. יום לפני שטסתי פגשתי ברחוב, במקרה, במאי שהכרתי וסיפרתי לו שאני טסה לחודש ללמוד ולמצוא ייצוג, והוא סיפר שהוא מכיר סוכן ב-LA והבטיח לקשר בינינו. למחרת טסתי, ופתאום מלחמה, ולא הרגשתי שזה הזמן הנכון לשאול את הסוכנות שלי בארץ, איי-די-די, או את הבמאי ההוא אם הם יכולים לעזור לי בתיאום פגישות עם סוכנים.
"אחרי שבועיים שם קיבלתי הודעה מהבמאי, 'הספקת לטוס לפני שהעולם נחרב?' והוא קישר ביני לבין המכר שלו. זו הייתה פגישה טובה, אבל החוזה לא נסגר. שבוע לפני שחזרתי ארצה, הסוכנות בארץ תיאמה לי עוד שתי פגישות. כדי לקיים את הפגישה השנייה נאלצתי לדחות את הטיסה חזרה ב-48 שעות, וזו הסוכנת שאצלה חתמתי. כיוון שפגשתי שני סוכנים לפניה הרגשתי שהיא הכי מתאימה לי, מלאת שאיפות ואמביציה, אבל עם הרגליים על האדמה. אהבתי את הגישה שלה, והיא אהבה אותי, ומאז התחלתי לגשת לאודישנים בחו"ל".
וואו!
"חכי", היא מעבירה את איתן לשד השני, "זה תהליך, אבל שתינו מאמינות שהתפקיד הראשון בוא יבוא. וזה רק מראה שאם את רוצה לעשות משהו – את יכולה. היום, כשאני מדברת עם חברות, אמהות טריות שמתלוננות כמה קשה להן, אני מספרת להן שהשירות הצבאי הקשוח שלי לימד אותי ששינה זה אוברייטד, אפשר גם בלי, ושהכל זמני. היום אנחנו בדאון ועוד מעט זה יהיה אחרת. לכן אני אומרת לכל אחת: אם משהו בוער בך – תעשי, לפחות תנסי. נכון לעכשיו אני נהנית מאוד מהניסיונות ומהמאמץ, כנראה זו בגרות שבאה עם הגיל".
כלומר?
"אחרי החתונה, הרבה פעמים שאלו אותי אם אני לא מפחדת שהיריון יפגע לי בקריירה, ואמרתי לעצמי, 'אני רוצה תפקיד אחד דרמטי ותפקיד אחד קומי ואז נביא ילד'. כשזה לא קרה נתתי לעצמי פקודה, 'תפסיקי לבחור את הסדר שמתוכנן לך, תני לחיים לקרות' ושיחררתי. היום אני משוכנעת שילדים לא יעצרו לי שום דבר בקריירה, להפך, הם יפתחו לי עוד מקום בלב ובמנעד הרגשות".
הגענו לשלב הגרעפס. "כל הכבוד!" היא מריעה לאיתן ומספרת שבן החודש כבר ינק בממ"ד. "היו לנו כמה אזעקות של החות'ים באמצע הלילה, ויש לנו ממ"ד בדירה. ויש בנו סוג של קהות חושים. הפחדים כבר לא מה שהיו פעם. אחרי שעברנו דברים כל כך קשים, אזעקה אחת בגלל טיל חות'י לא מפחידה אותי, וזה מה שמפחיד אותי. התרגלנו. אזעקה, מתעוררים, הולכים לממ"ד, כשאפשר לצאת חוזרים לישון. זה מה שמשוגע. לא הטיל, כי לטיל כבר התרגלנו, ו-90 אחוז שיירטו אותו לפני שיתקרב אלינו. אבל המלחמה באיראן הייתה סיפור שונה לחלוטין".
והיא מתארת: "הייתי בסוף התשיעי וארזנו את הבית לפני המעבר לדירה החדשה. גרנו בדופלקס ופחדתי ליפול במדרגות במהלך הריצה מהקומה העליונה לממ"ד. העברנו את המזרן לממ"ד וישנו שם יחד עם סקוטי, הכלב שלנו, שהוא יותר חרדתי משנינו. ואז, שלושה ימים לפני שנגמרה המערכה מול איראן, נפל טיל ברמת אביב, בדירה שקנינו. היא לא נהרסה, אבל נפגעה, וזה היה מאוד מלחיץ מפני שבעוד שלושה ימים אנחנו חייבים לפנות את הדירה השכורה, יש הובלה, אי-אפשר לדחות את מעבר הדירה, ובכל רגע יכולים לרדת לי המים, בין הארגזים".
הסצנה שהיא מתארת יכולה להוות פתיח לסרט, אבל לכוכבת "מותק בול באמצע" (כאן 11), שהעונה הנוכחית שלה צולמה כבר לפני שנתיים וחצי ועלייתה נדחתה בגלל המלחמה, יש תוכניות אחרות. "זה לא כל כך פשוט למצוא את התפקיד שמדויק לי, כשהשוק מוצף באלפי שחקנים מוכשרים, הלוואי שהחלום הזה יתגשם, אבל במקביל אני גם כותבת לעצמי. זה עוד צעד ברשימת המטרות השנתית. אמא שלי ואני התחלנו לכתוב ביחד מחזה".
אמה, נילי איצקוביץ' ("אנחנו נילי וגילי"), עבדה בשירות בתי הסוהר ("היא הייתה מפקדת כלא אופק, כלא הנוער היחיד בארץ"), יצאה לגמלאות בדרגת סגן-גונדר ופתחה עסק עצמאי לרוקחות טבעית. "סיפרתי לה שאני רוצה לכתוב מחזה כדי לפתוח לעצמי את הדלת לתיאטרון שאליו אני מתקשה להיכנס, מפני שלא למדתי שלוש שנים בבית ספר למשחק. בחרתי להתמקצע בשיטת איוונה צ'בקה ולפני שנתיים, ב-LA, לצד פגישות עם סוכנים, לקחתי קורס אצל המאסטרית המדהימה. אמא שמעה ואמרה, 'יו, גילי, גם אני כל כך רוצה לכתוב, בואי נכתוב ביחד'. אמרתי לה 'יאללה' ונכנסתי לדרייב של עבודה. עדיין לא סיימנו את המחזה, אנחנו איפשהו לקראת סוף ההיריון, השלב הקשה, ובאמצע עשינו תפנית וכתבנו סרט קצר, ופתאום נולד לנו איתן הפטפטן וזה נהיה עוד יותר קשה, אבל נחזור לזה בקרוב".
מדי שבוע הן מקיימות שלוש פגישות עבודה – בזום. "אמא בפרדס חנה, אני בתל-אביב, הבנו שאם אנחנו רוצות שזה יקרה אז רק בזום. זה לא משנה שאנחנו אמא ובת, זאת פגישת עבודה לשם עבודה. לסרט הקצר קוראים 'הפי פלאנט', יקום שמח. כתבנו אותו בעברית, הוא בתהליכי תרגום לאנגלית ואז נראה איך נגלגל אותו לחברות הפקה בחו"ל".
אפילו לא תנסי להפיק אותו בארץ?
"הוא לא יכול להצטלם בישראל מפני שהסרט נכתב על איזשהו מקום מוזנח ומרוחק מציוויליזציה בדרום ארצות-הברית, בשטחים הפתוחים שבהם מגדלים כמויות גדולות של בעלי חיים לשחיטה. הגיבורה עובדת במפעל לשחיטה, במקום הזה אין עוד אופציות לפרנסה, והוא מתרחש בשנת 2040, בתקווה שעד אז העולם יבין את ההשלכות האקולוגיות, הבריאותיות ובעיקר המוסריות של אכילת בשר".
מפחדת לריב עם אנשים
לפני עשר שנים היא הפכה מצמחונית לטבעונית. את בעלה היא מגדירה כקרניבור. "עוד לא החלטתי מה לעשות כשאיתן יתחיל לאכול אוכל מוצק", היא מחזירה אותו לעגלה. "הייתי רוצה לגדל אותו כטבעוני, אבל אני לא רוצה שהוא ירגיש שונה. קשה להיות שונה. אני זוכרת כמה קשה הייתה לי הצמחונות בהתחלה, למרות שהייתי בת 20 ובחרתי בה מרצוני, אז אני משערת שזה יהיה עוד יותר קשה כילד, ואני לא רוצה לעשות לו את זה. יכול להיות שבבית הוא יאכל כמו אמא, ובחוץ הוא יאכל כמו כולם, עד שהוא יחליט בעצמו מה הוא רוצה".
תכף תהיי שרת הכלכלה ותפעלי להוזלת מוצרים טבעוניים.
איצקוביץ', המגלמת את ח"כ מותק מרדכי בסדרה "מותק בול באמצע", צוחקת. "העולם הפוליטי מעולם לא קרץ לי ואני אפילו מרגישה קצת בורה, למרות שמאז המלחמה אני קוראת ויודעת הרבה יותר. לא אעז להיכנס לפוליטיקה מפני שאני נמנעת מעימותים. מותק היא גרסה כל כך משודרגת שלי, יש לה כוחות מטורפים והיא מעיזה לעשות הכל ולא סופרת אף אחד כי יש לה מטרה. גם לי יש מטרה, אבל אני עדיין מפחדת לריב עם אנשים, מפחדת שיכעסו עליי, הלוואי שיכולתי קצת פחות לדפוק חשבון, כמו מותק, או לפחות להראות שאני פחות דופקת חשבון. מעבר לכך, אני מאמינה שהעונה הזאת תייצר שיח. קשה לנו לדבר על המציאות הפוליטית המורכבת במדינה, אולי יהיה קצת יותר קל לדבר על משהו מתוסרט".
חלומות לפעמים מתעדכנים.
"נכון!" היא מתלהבת, "אני כבר רוקמת את החלום הבא. בעוד כמה שנים תבואי לראיין אותי בפעם השלישית וזה יהיה בחו"ל. אמא ואני נטוס עם איתן לאיזשהו אי שם לצורך צילומים, איתן יגדל על הסט עם אמא ואיתי, בעלי יבוא לבקר. הלוואי שאבקש דקה הפסקה, ארוץ לאיתן, אתן לו נשיקה ואחזור למצלמה. נראה לך שזה יקרה?"
smadarshirs@gmail.com
