הַנֶּכֶד הָאֶחָד
כִּמְעַט הָיָה בַּגְּבוּל
כְּשֶׁזֶּה קָרָה
אֲבָל שֻׁחְרַר בְּטֶרֶם.
הַנֶּכֶד הַשֵּׁנִי כִּמְעַט הָיָה בַּמְּסִבָּה הַהִיא
אַךְ לֹא שֻׁחְרַר מִן הַבָּר בּוֹ עָבַד בַּקִּבּוּץ
כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה בְּלִי מוֹזֵג יַיִן.
אַחְיָנִיתִי הַמְּתוּקָה
הָיְתָה תַּצְפִּיתָנִית, כֵּן שָׁם מַמָּשׁ,
אֲבָל לִפְנֵי שָׁנִים.
וּמָה אֲנִי?
הָיִיתִי בַּת שְׁנָתַיִם
כְּשֶׁאָסְפוּ אוֹתָנוּ לָרַכֶּבֶת שֶׁיָּצְאָה רֵיקָה.
אוֹתְךָ הִבְרִיחוּ מִבַּגְדָּד לְבַצְרָה
בִּגְלַל הַמְּהוּמָה
וּכְשֶׁשָּׂכַרְנוּ בַּיִת בַּמּוֹשָׁב כְּדֵי לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה
וּלְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם לִחְיוֹת מִמִּשְׁמַנֶּיהָ
כְּמוֹ בְּ'עִנְבֵי זַעַם' שֶׁל ג'וֹן סְטָיְינְבֵּק
הָיָה לְכָל שְׁכֵנֵינוּ מִסְפָּר עַל הָאָמָה
וְהַנֶּחָמָה
הָיְתָה
שֶׁהִיא שְׁזוּפָה מִשֶּׁמֶשׁ.
