"טבעת – יש. בגדים – יש. עדי המהממת – יש. גן אירועים – יש. להקה – יש. אבל אין, אין, אין את יהודה. יהודה היום מתארס בבגדי לבן עם הקב”ה". כך, בקול נשבר, ספד אתמול מוטי פרץ לבנו, סמל יהודה פרץ (19) ז"ל, לוחם גולני שנהרג בתאונת דרכים ביום שישי, בעת שנסע מבסיסו הביתה לקראת מסיבת החינה שלו, שהייתה אמורה להיערך אמש.
סמל פרץ ז"ל מהיישוב רתמים שבנגב שירת כלוחם בגדוד 51 של גולני. הוא היה אמור להינשא בעוד חודש לבחירת ליבו, עדי, אך ביום שישי נהרג כשהתנגש עם מכוניתו במעקה בטיחות בכביש 222.
אתמול הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביישובו, רתמים. ארוסתו, עדי, שברה את לב הנאספים כשספדה לאהובה: "יהודה שלי, ארוס שלי, בן זוג שלי, החבר הכי טוב שלי, חצי שלי, נשמה טובה שלי וכמעט בעלי. זה לא קורה לנו, אתה לא מבריז לי ברגע האחרון", אמרה.
"גדלנו יחד מגיל 15, שלוש שנים זכיתי להיות הכי קרובה אליך, הכי אהובה, אוי כמה שאהבת אותי, לא היה צריך להתלבט כי פשוט אמרת לי את זה כל שנייה. איזה לב יש לך, לב עצום, לב זהב, לב אוהב, רגיש שמרגיש. אהבת אותי ברמות שאי-אפשר להסביר. בשיחת הטלפון האחרונה שלנו, ביום חמישי, התקשרת להגיד לי שהוציאו אותך בהפתעה מעזה כדי שתוכל להיות בבית בגלל האירוסים שלנו. בסוף השיחה בלי קשר לכלום, אמרת לי 'עדי, אני לא מפחד למות'. הוא אמר לי את זה בכל שיחות הטלפון האחרונות. הוא לא פחד מכלום. לא להאמין איך הכל מתהפך עלינו בשנייה. כל כך חיכינו לעמוד יחד מתחת לחופה, חלמנו את זה, דיברנו על זה. בכל שיחת טלפון אמרת כמה אתה מת להתחתן איתי. שום דבר לא בידיים שלנו, הכל מוכן - חוץ ממך".
