לפני יותר מעשור ניסו לתרגם את ההצלחה של "בואו לאכול איתי" ולהעביר אותה לעולם החתונות, הניסוי נכשל. התוכנית בערוץ 2 הייתה ארוכה מדי וחופרת בצורה בלתי רגילה (ותוסיפו לזה גם פרסומות). עכשיו, אחרי ש"בואו לאכול איתי" התבססה והפכה למוסד, והצופים רוצים ממנה עוד אבל קצת אחרת - מגיעה גרסת החתונות שמבוססת על חזרה לסיבוב שני בכאן 11.
הפורמט אותו פורמט. ארבע כלות צריכות לדרג את החתונות של המשתתפות האחרות. במדינה שאובססיבית לחתונות ולהשוואות, מתבקש להרים את הפרויקט הזה. הוא התחנן שירימו אותו מהרצפה וידרגו את קבבוני הטלה. הוא רק היה זקוק לשיפוץ מסיבי, והשיפוץ הצליח: התוכנית החדשה-ישנה כיפית כמו "בואו לאכול איתי", ולא ארוכה בטירוף כמו העונה הראשונה. היא גם באה בדיוק בזמן של עונת החתונות (מתי לא עונת החתונות בישראל, זאת השאלה), היא מראה שבכאן 11 יודעים גם לעשות בידור קליל ולא מחייב. שירה נאור נכנסת לנעליו של שי אביבי בטבעיות בתפקיד הקריינית המשעשעת.
את השאלה למה יש ארבע כלות, ולא ארבעה חתנים, נשאיר לשיעורי סוציולוגיה. "ארבע חתונות" לא משחקת במגרש הפוליטיקלי-קורקט בינתיים. ברור מאליו שחתונה היא סוג של מסיבת יום הולדת מוגזמת של הכלה והחתן הוא בסך הכל ניצב, במקרה הטוב הוא מוצג בשמו וזוכה לספר איך הם הכירו במשך דקה. בכל מקרה, אחרי כמה דקות בכלל לא זוכרים איך קוראים לו. לפחות השם שלו כתוב על ההזמנה. חוץ מזה, זה גם מצחיק שהיום המרגש בחייו יקבל ציון 5 מאורחת, ומצחיק גם שהכלות משוכנעות עד עמקי נשמתן שהחתונות שלהן מיוחדות ולא כמו כולם, כי היא בקונספט יווני או חקלאי.
התוכנית כמובן מבטיחה להביא כלות "מכל קצוות החברה הישראלית" שזה שם אחר ל"מזרחים נגד אשכנזים". בשבוע הראשון המתח הזה עולה סביב חתונה בחיק הטבע ומאכלים שונים, אבל אין מה לעשות: כשהנוסחה כל כך טובה זה עובר חלק יותר בגרון. מה שחשוב הוא לדעת בחתונה של מי היה יותר סלטים על השולחן במנות הראשונות, והאם חומוס נספר כסלט או לא. הנוסחה של "בואו לאכול איתי" כל כך פשוטה לביצוע, שגם חתונה גנרית נראית פתאום מעניינת. חבל שבסוף לא מגלים לנו אם החתן והכלה כיסו את האירוע, ואיזה אורח יצא הכי קמצן. לא נורא, אולי בעונה הבאה.
