• רינת בר – "תסריטים". הפריחה המחודשת של רינת בר, 30 שנה אחרי שהתחילה קריירה בגיל 12 בלבד בסצנת הקסטות המשגשגת, היא מהסיפורים המעניינים של השנים האחרונות במוזיקה הישראלית. "תסריטים", השיר האחרון שהוציאה, מגלה שזאת לא רק נוסטלגיה להארד-קור של הניינטיז: היא פשוט זמרת טובה מאוד, ושיתוף הפעולה עם מכונת הלהיטים של אבי אוחיון ומתן דרור מניב, ובכן, להיט. מפתיע, לא?
• אמארי – Fineshyt. מאז שפרצה לפני חמש שנים, אמארי (Amaarae) נחשבת לכוכבת פופ הנערצת גם על אנשים שלא באמת אוהבים פופ. הצליל המיוחד שלה, בין זיכרונות מאפריקה למסרים מעתיד רובוטי, מזכיר את החדשנות המסעירה שאפיינה בעבר את גרייס ג'ונס ואת גריימס (Grimes), לדוגמה. גם באלבום החדש שלה, Black Star, אמארי מוכיחה שהיא לא פחות טובה מהן.
• אהוד בנאי – "ממשיך לנסוע". אהוד בנאי חוזר לימים שבהם היה "א יידישע ראסטאמן", כשם הסינגל הראשון שהוציא אי פעם ולא הצליח: הוא והמפיק בנו הנדלר עיבדו מחדש את כל שירי אלבום המופת "אהוד בנאי והפליטים" בגרסאות דאב, ומתוך הסינגלים שיצאו, בולט הגרוב שמעשיר את "ממשיך לנסוע" ועוזר ללב שקפא להפשיר.
• כריסי היינד ורופוס ויינרייט – Always on My Mind. סולנית הפריטנדרס הכריזה על אלבום דואטים חדש עם פרטנרים די מרשימים, מדייב גאהן (דפש מוד) דרך דבי הארי (בלונדי) ועד ברנדון פלאוורס (הקילרז). הסינגל הראשון הוא ביצוע לקלאסיקה מהסבנטיז Always on My Mind עם רופוס ויינרייט, והדיאלוג בין שני קולות די שונים יוצר אחלה קאבר (וגם פתרונות למשרדי פרסום ומחלקות פרומו).
• אוטרקי – "חידוד נהלים". מצבה של האמנות הפוליטית בישראל לא מהמשופרים, אבל לפחות באינדי יש עדיין יוצרים כמו אוטרקי (נדב שפיגל), שלא רק רוצה לומר משהו על הימים הללו אלא גם יודע לעשות את זה בשיר יפה כמו שהוא נוקב.
• הפלייליסט של עינב שיף זמין בחשבון של ynet בספוטיפיי
