מגרמנית: שמעון זנדבנק
בֵּין הָעַרְבַּיִם יָאקוֹבּ אַפְּפֶלְבֶּק
הִכָּה לַמָּוֶת אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,
נָעַל אוֹתָם בְּתוֹךְ אֲרוֹן-כְּבִיסָה
וְהִסְתַּגֵּר בַּבַּיִת לְבַדּוֹ.
עַל פְּנֵי שָׁמַיִם שָׁטוּ עֲנָנִים
וּסְבִיב בֵּיתוֹ נָשַׁב עָנֹג הָרוּחַ,
וְהוּא עַצְמוֹ יָשַׁב בְּתוֹךְ הַבַּיִת
– וְהוּא רַק יֶלֶד עוֹד לִפְנֵי שָׁבוּעַ.
יָמִים חָלְפוּ, חָלְפוּ גַּם הַלֵּילוֹת,
וּכְלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה וְלֹא קָרָה,
וְעִם הוֹרָיו גַּם יָאקוֹבּ אַפְּפֶלְבֶּק –
יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה – פָּשׁוּט חִכָּה.
הַחַלְבָנִית הִמְשִׁיכָה עוֹד לִמְזֹג
זִבְדַּת חָלָב קָרִיר, שָׁמֵן, מָתוֹק.
וְיָאקוֹבּ – מָה שֶׁלֹּא שׁוֹתֶה שׁוֹפֵךְ,
כִּי יָאקוֹבּ לֹא מַרְבֶּה עַכְשָׁו לִשְׁתּוֹת.
גַּם הַדַּוָּר מֵבִיא אֶת הָעִתּוֹן,
וְצַעַד לוֹ כָּבֵד בֵּין-הָעַרְבַּיִם,
זוֹרֵק לָעֲרֵמָה בְּתָא-הַדֹּאַר
אַךְ יָאקוֹבּ לֹא קוֹרֵא. יוֹשֵׁב בַּבַּיִת.
וּכְשֶׁהִבְאִישׁ רֵיחָם שֶׁל הַפְּגָרִים
חָלָה אָז יָאקוֹבּ וּבָכָה מָרָה.
וְיָאקוֹבּ אַפְּפֶלְבֶּק יָצָא בְּבֶכִי
וּמֵעַתָּה יָשַׁן רַק בַּגְּזֻזְטְרָה.
אָמַר אָז הַדַּוָּר, שֶׁבָּא יוֹם-יוֹם:
מָה זֶה מֵרִיחַ? אֵיזֶה סֵרָחוֹן!
וְיָאקוֹבּ אַפְּפֶלְבֶּק בֵּין-הָעַרְבַּיִם
אָמַר: זֶה הַכְּבִיסָה שֶׁבָּאָרוֹן.
הַחַלְבָנִית שֶׁבָּאָה גַּם כָּל יוֹם
אָמְרָה: זֶה לֹא שֶׁל מֵת? מִין רֵיחַ זֶה!
וְאַפְּפֶלְבֶּק אָמַר בֵּין-הָעַרְבַּיִם:
זֶה בְּשַׂר-בָּקָר נִרְקָב בַּמְּזָוֶה.
וּכְשֶׁפָּתְחוּ אֶת הָאָרוֹן עָמַד
שָׁם אַפְּפֶלְבֶּק, וְכַאֲשֶׁר נֶחְקַר
מַדּוּעַ זֶה עָשָׂה מָה שֶׁעָשָׂה,
"לֹא יוֹדֵעַ" – זֶה מָה שֶׁאָמַר.
וּלְמָחֳרָת אָמְרָה הַחַלְבָנִית:
אֶפְשָׁר אוּלַי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים
שֶׁיָּאקוֹבּ אַפְּפֶלְבֶּק עוֹד יַעֲלֶה
לַקֶּבֶר שֶׁל הוֹרָיו הַמִּסְכֵּנִים?
השיר נכלל בקובץ שירי ברכט בתרגום שמעון זנדבנק העתיד לצאת בהוצאת הספריה החדשה לשירה