עימותים חריפים נרשמו אתמול בישיבת הממשלה בעקבות דרישת משרד האוצר לשורת קיצוצים דרמטיים בכספי ההסכמים הקואליציוניים ובתקציבי משרדי הממשלה, לטובת תוספת של 30.8 מיליארד שקלים בתקציב המדינה עבור מערכת הביטחון, בעקבות התמשכות המלחמה ועבור השלכות המערכה מול איראן בחודש יוני.
על פי ההחלטה שאושרה בממשלה, כדי לממן את התוספת לתקציב הביטחון יגדל הגירעון מ-4.9% ל-5.2%. 1.6 מיליארד שקלים מהתוספת שאושרה צפויים להיות מועברים לטובת סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה.
"בזמן שהאוצר רוצה להרחיב את התקציב לסיוע הומניטרי הוא פוגע בביטחון ילדינו, מדובר בחרפה שאין להשלים איתה", זעם טרם הישיבה השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.
במהלך הישיבה התעמת בן גביר עם סמוטריץ' ואמר שהקיצוץ הרוחבי אינו נחוץ. סמוטריץ' השיב לו: "אתה פופוליסט".
גם שר החינוך, יואב קיש, תקף את שר האוצר: "אתה מעדיף את ילדי עזה על ילדי ישראל", אמר לו. "הורדת 500 מיליון ולא דיברת איתנו. אתה עושה מה שאתה רוצה ולא סופר את השרים. נתת הומניטרי לילדי עזה במקום אבטחה במוסדות חינוך לילדי ישראל". במשרד החינוך מאיימים גם שלא יפתחו בעוד כשבועיים את שנת הלימודים.
השר חיים כץ, ממלא מקום שר הבריאות, שיגר לפני הישיבה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו שבו התריע על פגיעה במערכת הבריאות בעקבות הקיצוץ: "צורכי מערכת הבריאות הדחופים לא באים לידי ביטוי בהחלטת הממשלה. בתי החולים הפכו למטרה בפני עצמם. אנו נדרשים לשיפור יכולת המיגון ושימור רציפות תפקודית קריטית בשעת חירום. עלינו להבטיח את שיקומו של בית החולים סורוקה, מרכז-על יחיד בדרום אשר אי-שיקומו מוביל לפגיעה משמעותית באיכות השירות למטופלים באזור".
על פי ההחלטה שאושרה אתמול (ראו איור) יותר מחצי מיליארד שקלים יופחתו מתקציבי ההסכמים הקואליציוניים. מדובר על קיצוץ של 11% – מכחמישה מיליארד שקלים, לארבעה מיליארד שקלים וחצי.
ההחלטה כוללת גם הפחתה רוחבית של 3.35% בבסיס התקציב של כלל משרדי הממשלה, החל משנת 2026 ואילך, כשהמשרדים בעלי התקציבים הגדולים – תחבורה, ביטחון לאומי, חינוך – יישאו בנטל הכבד יותר. מדובר כמובן בקיצוץ רוחבי, שיכלול גם את משרדי הבריאות, הרווחה ואחרים.
קיצוצים נוספים אושרו ב"רשות לזהות לאומית יהודית" (11 מיליון שקלים); במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שם יופחתו 15 מיליון שקלים דווקא מהתקציב שמיועד לפעילות לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל; ובתקציב שמיועד להעלאת שכר עובדי ההוראה בחינוך שאינו רשמי. כאן מדובר בקיצוץ החד ביותר (כ-84%), מסכום של 570 מיליון שקלים ל-89 מיליון שקלים בלבד. צעד זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על המורים במוסדות החינוך הפרטיים והחרדיים, שהיו אמורים ליהנות מהעלאת שכר משמעותית.
ראש אגף התקציבים היוצא, יוגב גרדוס, הציע לקצץ כשלושה מיליארד שקלים מהכספים הקואליציוניים, אולם הצעתו לא התקבלה בשל התנגדות שר האוצר סמוטריץ'. הקיצוץ שנעשה בכספים הקואליציוניים הוא למעשה רק זה שמחויב בגלל האיסור המשפטי לממן את "אופק חדש" למוסדות החרדיים, כיוון שלא מלמדים בהם מקצועות ליבה. על רקע אי-הקצאת הכספים ל"אופק חדש" הפעיל בחודשים האחרונים ח"כ משה גפני – יו"ר ועדת הכספים בטרם התפטר – מכבש לחצים, ובין השאר סירב לאשר בוועדה צעדים של רשות המסים למלחמה בהון השחור ואת מס הפחם. אתמול אמר ח"כ גפני, יו"ר דגל התורה: "התנגדתי לכל קיצוץ או הסטת תקציב בתוכנית 'אופק חדש' ובשכר המורים והמורות בחינוך החרדי. הצלחנו להביא לכך שהושאר סכום התקציב עד לסוף השנה הנוכחית בסך 89 מיליון שקלים, ומשנת 2026 התקציב יעמוד שוב כבתחילה על סך 570 מיליון שקלים לכל שנה בבסיס התקציב".
במקביל לקיצוצים, בהחלטה אתמול גם הוקצו תקציבים לטיפול בהשלכות האזרחיות של מבצע עם כלביא. בין היתר יוקצו 320 מיליון שקלים לביטוח הלאומי עבור מתווה להקלת יציאת עובדים לחופשה ללא תשלום; 100 מיליון שקלים יוקצו למשרד הביטחון להצבת מיגוניות ושיפוץ מקלטים; 120 מיליון שקלים יוקצו למשרד הפנים לשיפוי הרשויות המקומיות עבור הוצאות חירום; 135 מיליון שקלים יוקצו לשיפוץ קריית הממשלה בחיפה שנפגעה מטיל בליסטי איראני במהלך המבצע; 47 מיליון שקלים יוקצו למשרד הבריאות לסיוע בהתאמת מערכת הבריאות למצב החירום; ו-32 מיליון שקלים יוקצו למשרד החינוך לצורך מציאת פתרונות חלופיים במקום בתי ספר שניזוקו במהלך המבצע, ששיפוצם לא צפוי להסתיים עד תחילת שנת הלימודים בספטמבר.
תקציבים נוספים שאושרו אתמול היו: 100 מיליון שקלים ליישובי הצפון שמעבר למרחב של 0-9 קילומטרים מגבול לבנון; 125 מיליון שקלים לפיתוח העיר באר-שבע; 298 מיליון שקלים לעדכון נוסחת מענק האיזון לרשויות המקומיות; ו-100 מיליון שקלים להאצת בנייה ופיתוח שוק הנדל"ן.
