בנק ישראל ממשיך לגלות זהירות רבה במדיניות הריבית ושוב לא הפחית אותה אתמול בפעם ה-13 ברציפות והותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.5%, שהם 6% ריבית פריים.
חברי הוועדה המוניטרית דנו ביומיים האחרונים בשאלה אם להפחית את הריבית במשק לראשונה מאז שהופחתה פעם אחת ברבע אחוז ב-1 בינואר 2024 אולם החליטו לא לשנותה בשלב הזה משום שהאינפלציה בישראל, העומדת כעת על 3.1%, עדיין גבוהה מהיעד שקבעה הממשלה לשנת 2025 של 3%-1%. כמו כן הוועדה סבורה שמצב המשק איתן ולא מחייב תמיכה דחופה כגון הורדת ריבית.
אי-הורדת הריבית מעוררת כעס בקרב רבים מראשי הארגונים הכלכליים ושל כלכלנים שסבורים שהיה מקום להוריד את הריבית כעת לפחות פעם אחת ולבדוק את ההשלכות של ההפחתה. כלכלנים ציינו כי תמיד אפשר להעלות את הריבית בחזרה אם יתברר שהצעד מזיק למשק.
ישראל נותרה למעשה המדינה היחידה מקרב המדינות המתקדמות בעולם בתחום הכלכלי שלא הפחיתה את הריבית אפילו פעם אחת ב-20 החודשים האחרונים, מאז ינואר אשתקד.
רבים מכלכלני הבנקים ובתי ההשקעות סבורים כעת שגברו הסיכויים שהפחתת ריבית ראשונה בשיעור של רבע אחוז תהיה ב-29 בספטמבר, בין ראש השנה ליום הכיפורים, בתנאי שמדד חודש אוגוסט לא יעלה באופן בלתי צפוי מעבר למדד אוגוסט אשתקד, שעלה בשיעור גבוה של 0.9%. כך, עלייה נמוכה יותר תציב את האינפלציה בישראל בתוך הטווח שקבעה הממשלה, דהיינו 3% ומתחת לשיעור הזה.
"כל חודש נוסף של ריבית גבוהה הוא חודש של האטה בצמיחה, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים והחמרת המצב"
החלטת בנק ישראל גררה, כצפוי, ביקורת במשק. נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, אמר כי "אנחנו מאוד מאוכזבים מההחלטה ומהססנות היתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. לנו שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת".
התאחדות יועצי המשכנתאות הגיבה כי "הקפאת שיעור הריבית במשק לא מאפשרת התאוששות. המצב שבו בנק ישראל שומר על ריבית גבוהה מותיר את משקי הבית עם משכנתאות בלי אוויר לנשימה".
נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי: "מדובר בהחמצה כואבת למשק הישראלי. לנוכח סימני ההאטה הברורים, המשך הריבית הגבוהה מותיר את העסקים ללא חמצן ודוחה השקעות חדשות. המשק הישראלי מצוי מזה כשנתיים תחת לחצים כלכליים, ביטחוניים ופוליטיים חסרי תקדים. שנתיים של מלחמה עירערו את היציבות, העלו סיכונים והקשו על כלל המגזרים. דווקא כעת, כשהמערכת העסקית נדרשת להתרומם, היה מקום לנקוט צעד אמיץ וממוקד בצמיחה, על פני שמרנות ומיקוד בהמשך ירידת האינפלציה, אשר יורדת ממילא בשל ההאטה הכלכלית".
לדברי אמיתי, "כל חודש נוסף של ריבית גבוהה הוא חודש של האטה בצמיחה, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים והחמרת המצב. המשק זקוק לתנאים שיאפשרו חזרה להשקעות, יציבות וצמיחה ולא להכבדה מתמשכת. גם הפעם, הוחמצה הזדמנות לנקוט מהלך נחוש ואמיץ שיכול היה לתת למשק סיכוי לעלות למסלול של צמיחה".
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה: "מדובר בהחלטה שמרנית וצפויה של בנק ישראל שבחר לנקוט בגישת 'נמתין ונראה'. לפנינו שתי החלטות ריבית נוספות עד סוף השנה, האחת בספטמבר והשנייה בנובמבר. ב-17 בספטמבר צפויה להתפרסם החלטת הריבית של הפד והפחתה תדרבן את בנק ישראל לקום מהגדר המוניטרית".
