תחקיר "המקור" על תלאות המו"מ להשבת החטופים והחטופות מחזיק בפוזיציה חריגה: מצד אחד הוא חושף כמעט כל מה שניתן לחשוף בנושא (מהלכים נכלוליים, ציטוטים מדהימים, שקרים קטנים, שקרים בגודל של טקסס) ומאידך הוא למעשה אינו מגלה שום דבר חדש. השורה התחתונה – ישראל לא עשתה ועדיין לא עושה הכל כדי להשיב את החטופים – צרובה כבר יותר משנה עמוק בתודעה של חלק נכבד מהציבור. היתר אוחזים ממילא בסדר עדיפויות אחר בסוגיה או לא מוטרדים ממנה. לכן הסבירות שהכתבה המקיפה של רביב דרוקר ונריה קראוס תשנה משהו משולה לאפשרות שבסוף השבוע הקרוב יירד שלג בתל-אביב.
היתרון שיש לכתבה כזאת על פרסומים אחרים, מלבד ראיונות עם דמויות מפתח בממשל האמריקאי הקודם (שהוכיחו, ולא בפעם הראשונה, שבזרת שלהם יש יותר אכפתיות ואמפתיה מאשר לרבים בשלטון הישראלי), נעוץ ברוחב היריעה ובהתאם גם במרכיב הנורא ביותר בכל הסיפור: הזמן שחלף ובמידה מסוימת בוזבז, על חשבון חיי אדם שאבדו ומשפחות שלמות שנהרסו. שנה בדיוק לאחר רצח ששת החטופים, דפוס ההתנהלות שתואר ב"המקור" עוד לפני כן שיכפל את עצמו די והותר פעמים, כך שאפילו ח"כ בני גנץ מסוגל להבין איך מכינים (או ליתר דיוק מתאמצים לא להכין) את הנקניקייה.
בנוסף, תחקיר "המקור" הוא כתב אישום עקיף אך חריף נגד תקשורת המיינסטרים. שוב ושוב לאורך השנתיים המייסרות הללו התברר, שהקשר בין דיווחים על "פריצת דרך במגעים" וכד' למה שקרה בחדרי המו"מ היה קלוש במקרה הטוב ודמיוני במקרה הנפוץ. כך, למשל, מערכת היחסים המעוותת עם הישות המכונה "גורם מדיני" יצרה הרבה יותר מאשר פרקטיקה נפסדת: היא בראה מציאות אלטרנטיבית, שבאמצעותה ניתן היה לתמרן את הציבור בהתאם לצרכים משתנים – פעם לעורר אופטימיות למרות שהתמונה הייתה שחורה, ופעם לשווק קיפאון למרות שהייתה אופציה להתקדם. שיתוף הפעולה לא היה רק מלא: הוא היה נלהב.
אלא שגם בהקשר הזה, אין מה לבנות על חשבון נפש וכל שכן על הפקת לקחים. רק השבוע, לאחר שחמאס הסכים למתווה חלקי שאותו ישראל דרשה במשך חודשים, "גורם מדיני" ביקש לשאוף אוויר מהדורות וקיבל את מלוא תשומת הלב כדי להכריז, שישראל מתעקשת שלא תסתפק בפחות מהסכם כולל. עד עתה, ראש הממשלה לא טרח להסביר בפומבי את הסיבות למהפך והקבינט לא התכנס לדון בהסכמת חמאס. טוב, מה כבר בוער? חטופים גוססים ומורעבים? מה שחשוב הוא שגם ככה רק בעוד כמה חודשים ישודר התחקיר שיגולל את מה שקרה מאחורי הקלעים, וגם אחריו "גורם מדיני" ימשיך לעשות מה שבא לו.
