עלייה של 9% נרשמה במחצית הראשונה של 2025 במספר הבקשות של אנשים המבקשים להיכנס להליך חדלות פירעון (נקרא בעבר הליך פשיטת רגל) בשל חובות שאליהם נקלעו. מנתונים של הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, עו"ד ורו"ח אשר אנגלמן, עולה כי בין ינואר ליוני השנה הוגשו 8,050 בקשות להיכנס להליך חדלות פירעון. זאת, לעומת 7,373 בקשות כאלה שהוגשו במחצית הראשונה של שנת 2024. במחצית הראשונה של 2023 הוגשו 7,920 אלף בקשות.
עוד עולה מהנתונים כי המחוז שבו הוגשו הכי הרבה בקשות לחדלות פירעון של יחידים במחצית הראשונה של 2025 היה מחוז חיפה והצפון (3,622 בקשות) ולאחר מכן מחוז תל אביב והמרכז (2,236 בקשות) לעומת 1,413 בקשות במחוז באר שבע והדרום ו-779 בקשות במחוז ירושלים.
עוד עולה מנתוני הממונה על חדלות פירעון כי כמות צווי פתיחת הליכים שניתנו בתיקי חברות שנקלעו לקשיים (מדובר בתיקים מורכבים שבהם ממונה בעל תפקיד לחברה ונדרשת הפעלה) דווקא ירדו במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במחצית הראשונה של השנה הוצאו 53 צווים כאלה לחברות בקשיים לעומת 55 צווים בתקופה המקבילה. כלומר, ירידה של 4%.
הממונה על חדלות פירעון עו״ד ורו״ח אנגלמן התייחס לנתונים: "במחצית הראשונה של שנת 2025 נצפתה עליה בתיקי היחידים בהשוואה לאותה תקופה אשתקד, אך בהשוואה לשנה הקודמת (2023), טרם החלה המלחמה, לא נצפה שינוי משמעותי. לגבי תיקי תאגידים, אנו רואים ירידה בכמות פתיחת הליכים, גם בתיקים המורכבים, אף בהשוואה לתקופה הקודמת למלחמה, מדובר בחדשות מעודדות מאוד. נוכח האמור, לא נראה כי קיימת מגמה, לעת הזו, בשוק המצביעה על עליה בפתיחת הליכי חדל"פ, דבר אשר ייבחן בהמשך השנה שוב".
נגמרו החופשות
כאשר אדם חייב כספים ולא יכול לעמוד בהחזר חובותיו לנושיו ומחליט לפנות להליך חדלות פירעון, ממונה לו נאמן לנכסיו ומוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, שניתן להסירו בנסיבות מסוימות המצדיקות זאת, כמו צורך בריאותי, משפחתי או צורך דחוף.
בתקופת הקיץ ולקראת החגים הקרבים מוגשות לממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים אשר מפקח על הליך חדלות פירעון של יחידים, לא מעט בקשות לבטל זמנית את ההגבלה על עיכוב היציאה מן הארץ לצורכי חופשה.
בתחילת החודש פסק בית משפט השלום בעניין חייב המצוי בהליך חדלות פירעון, אשר ביקש להסיר באופן זמני את מגבלת צו עיכוב יציאה מן הארץ בשל רצונו לצאת לחופשה שממומנת על ידי אחרים. נציגת הממונה על חדלות פירעון, עו"ד סיון קאופמן דחתה את בקשתו והוא החליט לערער על החלטתה לבית המשפט השלום, אולם נדחה גם שם.
השופטת דליה אסטרייכר קבעה כי "לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של הממונה... הדין הוא כי עם מתן צו לפתיחת הליכים נאסר על היחיד לצאת את ישראל. תכלית המגבלה היא כפולה: האחת, היא מיועדת למנוע שיבוש הליכי חדלות הפירעון באמצעות הימלטות מהארץ.. והשנייה, היא מיועדת לוודא מראית עין של חיים בצניעות, כמצופה ממי שאינו יכול לפרוע את חובותיו".
עוד קבעה השופטת כי היא מקבלת את עמדת הממונה שהיחיד הוא זה שבחר מיוזמתו לפתוח בהליך חדלות הפירעון בעניינו ולאחר שידע כי עם הכניסה בשערי הליך חדלות הפירעון יציאתו מן הארץ תהיה מוגבלת.
כמו כן קבעה השופטת כי "לא שוכנעתי בצורך חיוני ליציאה לחופשה אשר מטרתה יכולה הייתה להיות מושגת גם בארץ. עם כל ההבנה לרצון המערער (החייב - ל.ד), יש ליתן את הדעת למראית עין של צניעות אפילו זו תמומן על ידי צד ג'. כאמור, לא מצאתי כי היציאה מן הארץ מקורה בצורך בריאותי דחוף, אירוע משפחתי משמעותי או צורך עסקי שיש בו כדי להיטיב עם קופת הנשייה או הקשור לתעסוקה של היחיד". לפיכך קבעה השופטת כי צו עיכוב היציאה מן הארץ בעינו עומד.
שיקום הזוגיות
במקרה אחר שבו פסקה השופטת בחודש מארס, היא דחתה בקשה של חייב אחר המצוי בהליך חדלות פירעון בשל חובות של מיליונים לצאת את הארץ לחופשה בתאילנד שלא ממומנת על ידו. החייב טען בתיק הזה כי החופשה נדרשת לצורך שיקום יחסי הזוגיות שלו ואשתו. השופטת דחתה את הבקשה וקבעה כי "לא שוכנעתי בצורך חיוני ליציאה לחופשה ממושכת בתאילנד אשר מטרתה יכולה הייתה להיות מושגת גם בארץ... על המערער (החייב - ל.ד) להפנים כי לא רק החשש מפני הימלטות עומד לנגד עיני בית המשפט במסגרת ניהול ההליך המיוחד של חדלות פירעון כי אם גם הצורך של המערער להפנים את השינוי ולהדגיש מראית עין של צניעות אפילו זו תמומן על ידי צד ג'".
