51 שנים וארבעה חודשים חלפו מאז שהילד סער גולדשטיין בן החמש, משותק ברגליו, טבע לכאורה באי האלמוגים במפרץ אילת. ב"ידיעות אחרונות" דווח אז כי "האב הבחין לפתע כי ילדו צף על פני המים, משה אותו והחישו לבית החולים יוספטל". אך אתמול התברר כי האב, אשר גולדשטיין, כיום בן 88, התוודה שהטביע למוות את בנו סער ב-1974, ובעקבות כך הוא נעצר בסוף השבוע האחרון בחשד לרצח.
גולדשטיין, חולה סופני, הגיע לדיון שנערך אתמול בבית משפט השלום באילת אזוק ברגליו. הוא סיפר על מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל, שיש לו סחרחורת ושלא קיבל את התרופות שלו. בעקבות כך, השופטת הורתה להסיר את האזיקים מרגליו. מאז שבנו סער נפטר, מותו צוין ברשימה כ"טביעה רגילה". גולדשטיין הגיע ביום שבת לתחנת המשטרה בעיר, וטען שברצונו "לנקות את מצפונו" ולהתוודות על כך שרצח את בנו. האב הסביר כי עשה זאת משום שהבן סבל משיתוק מוחין ולכן הוא ריחם עליו.
נציג המשטרה אמר בדיון: "תנסו לדמיין את השניות האחרונות בחייו של הקורבן, שאבא שלו ממית אותו באכזריות. חלוף הזמן לא משפיע בשום צורה מלבד להקשות טיפה על החקירה".
עו"ד נמרוד אבירם, שמייצג את גולדשטיין מטעם הסנגוריה הציבורית, טען שתקופת ההתיישנות המוגדרת בחוק עומדת על 20 שנה, ולכן היא חלפה ב-1995. לדברי עו"ד אבירם: "היום הוא בקושי עומד. צריך לערב את הרווחה ולמצוא לו דיור מוגן". המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של גולדשטיין בתשעה ימים, אך השופטת ענת גרינבאום החליטה להותירו מאחורי סורג ובריח למשך ארבעת הימים הקרובים.
בהחלטתה ציינה השופטת גרינבאום: "תיק זה נולד בעקבות החלטתו של המשיב, כדבריו, להסגיר עצמו למשטרה ולהתוודות על רצח בנו לפני כ-50 שנה. מצאתי כי קיים חשד סביר הקושר את המשיב לעבירה המיוחסת לו. אשר לעילת המעצר, אכן יש ממש בכך שגילו המתקדם של המשיב, מצבו הרפואי הנראה לעין, ועצם העובדה כי הוא הסגיר את עצמו כדי להפחית מעוצמת העילות".
בדיקת עברו הפלילי של האב חשפה כי ב-1976, שנתיים לאחר שהטביע למוות את בנו סער, הוא רצח את אשתו לבנה. גופת האישה נמצאה חרוכה במכונית שרופה בכביש הערבה, ובתחילה עלה חשד שהיא נהרגה בתאונת דרכים. אך בהמשך, התברר שגולדשטיין ניסה לביים את מותה. ברצח של לבנה גולדשטיין הורשע גם ישראל עומרי. על השניים נגזר אז מאסר עולם, ועונשו של גולדשטיין נקצב ל-16 שנות מאסר.
בכתב האישום נטען כי ישראל עומרי ובנו רון מסרו לגולדשטיין מוט ברזל שעימו הוא רצח את אשתו לבנה ב-10 בספטמבר 1976. לאחר הרצח, הוביל ישראל עומרי את גופת הקורבן במכוניתו של גולדשטיין למרחק של שישה קילומטרים מדרום לאילת, עד לכניסה לכביש הערבה. שם ישראל עומרי הצית את המכונית כדי לעורר את הרושם שלבנה גולדשטיין קיפחה את חייה בתאונת דרכים.
אשר גולדשטיין טען כי הודה בחקירתו במשטרה בגרימת מוות שלא בכוונה ולא ברצח, בעקבות סכסוך שפרץ בינו לבין אשתו. הוא עירער על ההרשעה ברצח לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה.
גולדשטיין, שהיה בעבר קבלן לעבודות עפר, הסתבך בפלילים גם אחרי שריצה את עונשו בגין רצח אשתו. ב-2020 הוא הורשע בתקיפה ובאיומים כלפי מי שהייתה אז בת זוגו. לפי כתב האישום, גולדשטיין אמר לבת זוגו: "ישבתי מאסר עולם, אין לי בעיה לשבת עוד אחד".
עוד צוין אז כי גולדשטיין אמר בחקירתו: "היא ז***, היינו בקשר שלושה חודשים והייתי מזמין אותה כל פעם. אני מבקש סליחה. אני מבקש מבית המשפט, אני אדם שכבר עבר מאסר עולם". בית משפט השלום באילת גזר אז על גולדשטיין שישה חודשי מאסר על תנאי.
