אחרי הפרסום אתמול ב"ידיעות אחרונות" על כך שעיריית תל-אביב דורשת מבתי הכנסת בעיר שיחתמו על התחייבות לספק שירותי דת "ללא הבדלי מין או אמונה", היו במערכת הפוליטית מי שהגיבו בזעם.
שר המורשת עמיחי אליהו, מעוצמה יהודית, תקף: "עיריית תל-אביב והעומד בראשה מנסים בכוח להחזיר את מראות כיכר דיזנגוף מיום כיפור של 2023. בזמן שמסגדים לא נדרשים לחתום על שום הצהרה, בתי כנסת ומתפללים בעיר העברית הראשונה מרגישים כמיעוט נרדף. עיריית תל-אביב – אתם של ישראל?"
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי מהליכוד, היה חריף עוד יותר וכתב על עיריית תל-אביב: "רשעים ארורים. לאורך כל הדורות קמו על היהדות שונאים מבית ומחוץ. רוח היהדות ומורשתו המפוארת של העם היהודי יכלה להם, ותוכל גם לדור ההמשך של אנטיוכוס והמתייוונים".
השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, הצטרף למבקרים ותקף: "עיריית תל-אביב הכריזה מלחמה על היהדות. לפגוע בבתי הכנסת, לב הזהות והמסורת של העם היהודי – זו בושה וחרפה וחציית כל קו אדום".
מאיגוד רבני קהילות, המייצג מאות רבני קהילות ברחבי הארץ, כולל תל-אביב, נמסר: "החלטה מקוממת. אנו שוקלים בחריפות את צעדינו, ובודקים כיצד ניתן לעמוד כנגד גזרותיו של רון חולדאי. דבר אחד נוכל להבטיח: המסורת תישמר".
עיריית תל-אביב מסרה אתמול בתגובה על הפרסום כי "בניגוד לנטען, אין מדובר על 'מבצע', אלא על סעיף המצוי בהסכמי חכירה חדשים לבתי כנסת. מטרת הסעיף היא לוודא שאין אפליה או הדרה של תושבים המעוניינים לקחת חלק בפעילות בית הכנסת".
אך למרות שדוברות עיריית תל-אביב אישרה את המידע בכתבה אודות קיומו של הסעיף, ראש העיר רון חולדאי הכחיש אותו. חולדאי כתב כי "הסעיף, שבכלל היה שייך לחוזה עירוני קבוע של הקצאת מבני ציבור, וגרם לסערה הזו, שונה והוסדר כבר מזה זמן רב עם גבאי בתי כנסת בעיר, בהבנה של הצדדים".
אלא שמזה יותר משלוש שנים ניסו נציגי בתי הכנסת לשנות את הסעיף, ואילו העירייה התעקשה להשארתו. כאשר פגישות אחרונות עם אנשי העירייה נערכו במרץ האחרון. לפני כשלושה שבועות מסרה העירייה לבית המשפט כי היא מתעקשת על הסעיף ותהיה מוכנה לשקול להביא הצעה לשינויו, אך כאמור שינוי כזה לא ארע והעירייה לא הודיעה על כזה לבית המשפט.
"אנו סבורים כי הנוסח בסעיף להסכם ההקצאה הינו מידתי ומאזן בין צורכי העירייה לבין צורכי העמותה כראוי וכנדרש", מסרה העירייה רק לאחרונה, בנוגע לסעיף שלדברי ראש העיר שונה כבר לפני זמן רב. עוד הוסיפה כי היא מוכנה לשקול את שינויו - אך לא לתקופת הקצאה של 25 שנה, אלא רק לעשר. העירייה לא מסרה לבית המשפט כי נעשה שינוי בפועל. "אין צורך להכביר במילים על כך שבית הכנסת הוא משאב ציבורי, עליו לשמש את הציבור, על העירייה לשמר לה את שיקול הדעת במקרה שבו בית הכנסת לא ישרת את תושבי השכונה והסביבה הסמוכה".
בתוך כך, אחרי שגורמים בכנסת ובממשלה דווחו בדבר הסעיף הבעייתי, בחודשים האחרונים ניהל ח"כ אביחי בוארון מגעים עם משרדי השיכון והפנים בדבר הצעת חוק שהניח בפני ועדת השרים לחקיקה. לפי הצעת החוק, אף שקרקע שייכת לעירייה, יהיה עליה לבקש אישור של הרבנות הראשית והשר לשירותי דת בנוגע לאופן ההקצאה שלה. בתחילה התנגדה יועמ"שית משרד השיכון משום שהצעת החוק מבטלת את שליטת הרשות המקומית על קרקעותיה, אולם לפי דוברות שר המשפטים, יו"ר ועדת השרים לחקיקה, ישנו מתווה מוסכם והצעת החוק של בוארון תאושר בוועדה במושב הקרוב.
